הבחירות לנשיאות רוסיה 2012

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
‹ 2008 Flag of Russia.svg 2018 ›
הבחירות לנשיאות רוסיה 2012
4 במרץ 2012

 
Vladimir Putin-2.jpg
Gennady Zyuganov 2012-05-01.jpg
מועמד ולדימיר פוטין גנאדי זיוגאנוב
מפלגה רוסיה המאוחדת המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית
מספר הקולות 46,602,075 12,318,353
אחוזים 63.60% 17.18%
ולדימיר פוטין
63.60%

הבחירות לנשיאות הפדרציה הרוסית בשנת 2012 התקיימו ב-4 במרץ 2012, וניצח בהן ראש הממשלה ולדימיר פוטין. לראשונה, הנשיא נבחר לתקופת כהונה בת 6 שנים, ולא 4 שנים, זאת בשל שינויים לחוקה שהוכנסו בשנת 2010. נוסף לכך, לראשונה - מאז 2003 - התמודד אוליגרך לתפקיד נשיא רוסיה, עם הכרזתו של מיכאיל פרוכורוב לרוץ לנשיאות, בדצמבר 2011.

מערכות הבחירות של המועמדים התחילו באופן רשמי ב-5 בפברואר 2012, כשהלכה למעשה הניסיון לזכות בחיבת העם יצא לדרך כבר בתחילת מאי 2011 כאשר ארבעה מועמדים שכבר הודיעו רשמית על התמודדותם בבחירות פתחו במסעות הסברה ברחבי רוסיה.

אף שפוטין לא זכה בניצחון מוחץ וזכה בנתון נמוך לעומת הקמפיינים הקודמים שלו לבחירות, הוא ניצח בבחירות עם אחוזי תמיכה של 63% והושבע לתפקיד הנשיא במאי 2012 לתקופת כהונה בת 6 שנים.

המועמדים והתוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתק הצבעה עם שמות המועמדים.
מועמד מפלגה תומכת תפקיד מספר קולות אחוזים
ולדימיר פוטין רוסיה המאוחדת ראש ממשלת רוסיה (2008-2012)‏[1] 45,602,075 63,60%
גנאדי זיוגאנוב המפלגה הקומוניסטית מנהיג הוועד המרכזי של הקומוניסטים 12,318,353 17,18%
מיכאיל פרוכורוב[2] - אוליגרך רוסי 5,722,508 7.98%
ולדימיר ז'ירינובסקי המפלגה הליברל-דמוקרטית מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה[3], סגן יו"ר הדומה הממלכתית (2000-2011) 4,458,103 6.22%
סרגיי מירונוב[4] רוסיה הוגנת מנהיג מפלגת רוסיה הוגנת, יו"ר מועצת הפדרציה (2001-2011) 2,763,935 3.85%
סך הכול (64,71% מאוכלוסיית רוסיה) - - 71,104,543 100.00%

מועמדים שנפסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספקולציות טרם הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפותם של דמיטרי מדבדב ו/או ולדימיר פוטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החוק הרוסי הנוכחי, גם לנשיא הנוכחי דמיטרי מדבדב וגם לראש הממשלה ולדימיר פוטין הייתה יכולת להתמודד בבחירות. שניהם אמרו כל הזמן שהם ינהלו משא ומתן בינם לבין עצמם לפני שיחליטו מי מהם ילכו להתמודד על התפקיד.

בקונגרס המפלגה ה-11 שנערך ב-24 בספטמבר 2011, לקראת הבחירות לדומה הוכרז פוטין כמועמד רשמי לנשיאות מטעם מפלגת השלטון.

ולדימיר פוטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן רב לפני הבחירות, בשנת 2005, אמר פוטין כי ההחלטה לצאת לקלפיות לא סותרת את החוקה הרוסית, אך הוא לא בטוח שהוא רוצה להסתכל קדימה. ב-3 בדצמבר 2009 בערוץ הטלוויזיה "רוסיה", הוא הצהיר כי השתתפותו בבחירות תלויה במצב החברתי והכלכלי במדינה. עם זאת, בתקופה האחרונה ראש הממשלה, נעשה מעורב ופעיל יותר ויותר בהכנות לבחירות. דוגמה אחת של הכנותיו לבחירות היא הוועידה אזורית של "רוסיה המאוחדת", שפוטין עצמו היה ממארגניה ובמסגרתה הכריז על הקמת החזית העממית הכל-רוסית, גוש על-מפלגתי שנועד לחזק את מפלגת השלטון, רוסיה המאוחדת.

אך לדברי מיכאיל קסיאנוב, ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של פוטין, ולדימיר פוטין נחוש ללכת לקלפיות. מידע זה אושר על ידי "מקורות בכירים" עלומים ומדינאים רוסים בכירים מקרבתו של פוטין וביולי 2011 מפלגת "רוסיה המאוחדת" (שפוטין עומד בראשה) אף הצהירה רשמית כי היא תומכת במועמדותו של פוטין לתפקיד הנשיא.

ספקות בדבר טוהר הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחרת יום הבחירות, פרסמו משקיפים מטעם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה הודעה, לפיה בשליש מן הקלפיות התגלו אי סדרים בספירת הקולות. כמו כן הצביעו המשקיפים על כך שלא התקיימה תחרות אמיתית, ומשאבי הממשלה נוצלו לטובת המתמודד פוטין.

הבחירות הנשיאותיות היוו עילה נוספת לארגוני האופוזיציה הרוסית להתאסף ולהפגין נגד פוטין, שהחלו להפגין ביתר שאת מאז היוודע גודל הזיופים בבחירות לפרלמנט בדצמבר 2011.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות לנשיאות רוסיה
1991 - 1996 - 2000 - 2004 - 2008 - 2012 Standard of the President of the Russian Federation.svg