הבחירות לנשיאות רוסיה 2012
|
||||||||||||||||||||||||||||||
| הבחירות לנשיאות רוסיה 2012 | ||||||||||||||||||||||||||||||
| 4 במרץ 2012 | ||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||
הבחירות לנשיאות הפדרציה הרוסית בשנת 2012 התקיימו ב-4 במרץ 2012, וניצח בהן ראש הממשלה ולדימיר פוטין. לראשונה, הנשיא נבחר לתקופת כהונה בת 6 שנים, ולא 4 שנים, זאת בשל שינויים לחוקה שהוכנסו בשנת 2010. נוסף לכך, לראשונה - מאז 2003 - התמודד אוליגרך לתפקיד נשיא רוסיה, עם הכרזתו של מיכאיל פרוכורוב לרוץ לנשיאות, בדצמבר 2011.
מערכות הבחירות של המועמדים התחילו באופן רשמי ב-5 בפברואר 2012, כשהלכה למעשה הניסיון לזכות בחיבת העם יצא לדרך כבר בתחילת מאי 2011 כאשר ארבעה מועמדים שכבר הודיעו רשמית על התמודדותם בבחירות פתחו במסעות הסברה ברחבי רוסיה.
אף שפוטין לא זכה בנצחון מוחץ וזכה בנתון נמוך לעומת הקמפיינים הקודמים שלו לבחירות, הוא ניצח בבחירות עם אחוזי תמיכה של 63% והושבע לתפקיד הנשיא במאי 2012 לתקופת כהונה בת 6 שנים.
תוכן עניינים |
המועמדים והתוצאות [עריכה]
| מועמד | מפלגה תומכת | תפקיד | מספר קולות | אחוזים |
|---|---|---|---|---|
| ולדימיר פוטין | רוסיה המאוחדת | ראש ממשלת רוסיה (2008-2012)[1] | 45,602,075 | 63,60% |
| גנאדי זיוגאנוב | המפלגה הקומוניסטית | מנהיג הוועד המרכזי של הקומוניסטים | 12,318,353 | 17,18% |
| מיכאיל פרוכורוב[2] | - | אוליגרך רוסי | 5,722,508 | 7.98% |
| ולדימיר ז'ירינובסקי | המפלגה הליברל-דמוקרטית | מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית של רוסיה[3], סגן יו"ר הדומה הממלכתית (2000-2011) | 4,458,103 | 6.22% |
| סרגיי מירונוב[4] | רוסיה הוגנת | מנהיג מפלגת רוסיה הוגנת, יו"ר מועצת הפדרציה (2001-2011) | 2,763,935 | 3.85% |
| סך הכול (64,71% מאוכלוסיית רוסיה) | - | - | 71,104,543 | 100.00% |
מועמדים שנפסלו [עריכה]
- גריגורי יאבלינסקי - מנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית מפלגת יאבלוקו[5].
- דמיטרי מזנצב - מושל מחוז אירקוטסק
הספקולציות טרם הבחירות [עריכה]
השתתפותם של דמיטרי מדבדב ו/או ולדימיר פוטין [עריכה]
על פי החוק הרוסי הנוכחי, גם לנשיא הנוכחי דמיטרי מדבדב וגם לראש הממשלה ולדימיר פוטין הייתה יכולת להתמודד בבחירות. שניהם אמרו כל הזמן שהם ינהלו משא ומתן בינם לבין עצמם לפני שיחליטו מי מהם ילכו להתמודד על התפקיד.
בקונגרס המפלגה ה-11 שנערך ב-24 בספטמבר 2011, לקראת הבחירות לדומה הוכרז פוטין כמועמד רשמי לנשיאות מטעם מפלגת השלטון.
דמיטרי מדבדב [עריכה]
ב-24 באפריל 2010 בראיון לעיתון "Aftenposten" השבדי, מדבדב אמר את הדברים הבאים:
|
לעיתים קרובות אני מקבל את השאלה הזאת [האם אשתתף בבחירות לנשיאות 2012]. אני תמיד אומר שזו שאלה אחידה למדי, בדרך כלל, אם יש צורך למען המדינה שלי, על מנת לשמר את המהלך שנוצר בשנים האחרונות - ויש את התקופה כאשר בראש המדינה היה ולדימיר פוטין, והתקופה שבו אני בראש המדינה - אז אני עצמי איני רואה צורך כלשהו להימנע מלהשתתף בבחירות הללו. אבל זה דורש כמה תנאים: ראשית, לפחות ביצועיי חייבים להיות מקובלים על אזרחינו, אנחנו צריכים להתמקד במשהו כדי להצליח, ולא רק להשתתף בבחירות. אז נראה. |
||
האנליסט הפוליטי, גלב פאבלובסקי, טען כי מדבדב מודע ליכולת להתקדם כהונה שנייה רצופה והוא אינו מתכוון לנטוש את ההזדמנות הזו. הידיעה הזאת אושרה על ידי עוזרו של נשיא רוסיה, ארקדי דבורקוביץ' שטען כי מדבדב "בהחלט רוצה" להשתתף בבחירות.
בנובמבר 2010, יו"ר המועצה הפוליטית של מפלגת המעשה הנכון, גוזמן, אמר כי בבחירות לנשיאות ברוסיה בשנת 2012, המפלגה תתמוך במועמדותו של דמיטרי מדבדב, אולם בספטמבר 2011, במהלך קונגרס המפלגה הכריז מדבדב על תמיכתו בפוטין כמועמד לתפקיד הנשיא מטעם המפלגה.
ולדימיר פוטין [עריכה]
זמן רב לפני הבחירות, בשנת 2005, אמר פוטין כי ההחלטה לצאת לקלפיות לא סותרת את החוקה הרוסית, אך הוא לא בטוח שהוא רוצה להסתכל קדימה. ב-3 בדצמבר 2009 בערוץ הטלוויזיה "רוסיה", הוא הצהיר כי השתתפותו בבחירות תלויה במצב החברתי והכלכלי במדינה. עם זאת, בתקופה האחרונה ראש הממשלה, נעשה מעורב ופעיל יותר ויותר בהכנות לבחירות. דוגמה אחת של הכנותיו לבחירות היא הוועידה אזורית של "רוסיה המאוחדת", שפוטין עצמו היה ממארגניה ובמסגרתה הכריז על הקמת החזית העממית הכל-רוסית, גוש על-מפלגתי שנועד לחזק את מפלגת השלטון, רוסיה המאוחדת.
אך לדברי מיכאיל קסיאנוב, ראש הממשלה בקדנציה הראשונה של פוטין, ולדימיר פוטין נחוש ללכת לקלפיות. מידע זה אושר על ידי "מקורות בכירים" עלומים ומדינאים רוסים בכירים מקרבתו של פוטין וביולי 2011 מפלגת "רוסיה המאוחדת" (שפוטין עומד בראשה) אף הצהירה רשמית כי היא תומכת במועמדותו של פוטין לתפקיד הנשיא.
ספקות בדבר טוהר הבחירות [עריכה]
למחרת יום הבחירות, פרסמו משקיפים מטעם הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה הודעה, לפיה בשליש מן הקלפיות התגלו אי סדרים בספירת הקולות. כמו כן הצביעו המשקיפים על כך שלא התקיימה תחרות אמיתית, ומשאבי הממשלה נוצלו לטובת המתמודד פוטין.
הבחירות הנשיאותיות היוו עילה נוספת לארגוני האופוזיציה הרוסית להתאסף ולהפגין נגד פוטין, שהחלו להפגין ביתר שאת מאז היוודע גודל הזיופים בבחירות לפרלמנט בדצמבר 2011.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מתחלפים: פוטין יתמודד לנשיאות, מדבדב לרה"מ, ynet
- ^ דיווח בישראל היום: יריב חדש לפוטין: מיליארדר רוסי יתמודד על הנשיאות
- ^ דיווח ברוסית: ז'ירינובסקי מתמודד לתפקיד נשיא רוסיה
- ^ דיווח ברוסית: סרגיי מירונוב הוא המועמד השני, אחרי פוטין, המתמודד לתפקיד נשיא רוסיה
- ^ אלי שווידלר, רוסיה בוחרת || מועמד לנשיאות נפסל, מועמד נוסף בדרך, הארץ, 23.01.2012
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אתר הבחירות לנשיאות רוסיה 2012
- הבחירות לנשיאות רוסיה 2012: מועמדים, דעות והשערות (ברוסית)
- אתר קמפיין הבחירות של ולדימיר פוטין (ברוסית)
- פוטין: אחשוב על חזרה לנשיאות רק ב-2012, באתר nrg
- פוטין רומז: אתמודד לנשיאות רוסיה ב-2012, באתר ynet
- כל הדרכים מובילות לקרמלין: פוטין בדרך חזרה?, באתר וואלה!
- מדבדב: רוצה עוד כהונה, אך לא אתמודד מול פוטין באתר וואלה!
- הכתובת הייתה על מסך הברזל: פוטין חוזר
- רוסיה: באגרוף ברזל בונה פוטין תיאטרון דמוקרטי
| הבחירות לנשיאות רוסיה | |||
|---|---|---|---|
|