הבטחת איכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבטחת איכותאנגלית: Quality Assurance, בר"ת: QA) הוא שם כולל למכלול השיטות והאמצעים המיועדים להבטיח את איכותו של מוצר או שירות המסופקים ללקוח או לצרכן.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבים לבלבל בין המושג "הבטחת איכות" או "אבטחת איכות" לבין המושג "בקרת איכות", אך לאמיתו של דבר אין מדובר בביטויים נרדפים:

אבטחת האיכות (הנגזרת מהמלה "אבטחה", כמו "אבטחת מידע"), מטפלת בנושאים: ביקורת, פיקוח, אימות (Validation) בדיקות, ועוד. הבטחת האיכות מגדירה אפוא את דרישות האיכות במחזור החיים של מוצר או שירות לאורך כל שלביו. מחזור החיים של מוצר מורכב מאוסף של שלבים, כאשר מחזור חיים אופייני של מוצר כולל: אפיון הצרכים, ניתוח, תכנון, הקמת המערכת, בדיקות, הפצה, הטמעה וכו'. בתעשיות השונות מקובל מגוון רחב של סוגי מחזורי חיים המותאמים למוצר. כל שלב במחזור החיים, מוגדר באמצעות מאפיינים (פרמטרים) כגון: קלט (Inputs), תוצרים (Products), מדדי כניסה, מדדי הצלחה (בסיום השלב), אחראי, מבצע(ים), מאשר, תשתית נדרשת לביצוע, תשתית נדרשת לבדיקות, תיאור התהליך הנדרש למימוש השלב וזאת, כתלות במורכבות התהליך/השירות ו/או בדרישות הלקוח ו/או בדרישות התקן, שעל פיו מבוצעות פעולות השלב. הגדרת המושג "הבטחת איכות" מעוררת את השאלה היסודית יותר - מהי "איכות" או מהו מוצר "איכותי". ההגדרה המקובלת לאיכות, היא התאמה לשימוש (fitness to use) המיועד ולציפיות המפורשות והמשתמעות של הלקוח הפוטנציאלי. בשנים האחרונות הבטחת האיכות פרצה מתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השרות בתחום הרחב ביותר החל מחינוך, דרך שירותים פיננסיים וכלה בשירותים רפואיים; בכלל זה, מוצרי תוכנה ותעשיית המידע (Information Technology) בכללותה. בגלל האופי הייחודי של תהליכי פתוח מוצרי תוכנה, התפתחה תת-התמחות לענף זה בשם: SQA (הבטחת איכות תוכנה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגים כגון "הנדסת איכות" ו"הבטחת איכות" הינם חדשים יחסית, אך רעיונות לגבי איכות והבעיות הנובעות מאיכות ירודה קיימים מאז הפרהיסטוריה, כאשר האדם החל לייצר כלים. הכלים הפשוטים יוצרו מאבן, או עצם, והם אופיינו בפגמים שונים אשר נבעו מחוסר מקצועיות בייצורם. כאשר הופיעו האומנים המתמחים הראשונים, שייצרו כלים לשם מכירתם לאחרים, הופיעה גם בקרת האיכות משום שהאומן שאף לכך שהלקוח יהיה מרוצה.

לפני המיכון וחלוקת העבודה שהביאה המהפכה התעשייתית, פועל ייצור היה אמור לבקר את איכות עבודתו וזה היה חלק מגאוותו המקצועית.

המהפכה התעשייתית הולידה שיטות, בהן קבוצה גדולה של אנשים אשר ביצעו עבודה דומה קובצו יחד תחת ניהולו של מנהל עבודה, שתפקידו כלל בקרה על איכות העבודה.

עם מלחמת העולם הראשונה, נולדה השיטה של פסי ייצור המוניים במפעלים. עם התפתחות זו ועם האפשרות שניתנה לפועלי הייצור להרוויח יותר ככל שתפוקתם גדלה (להלן: "פרמיה"), נוצרה בעיית הצטברות חלקים פגומים ופסולים. הפתרון שנמצא היה יצירת תפקיד חדש של מבקרי איכות, שיועדו באופן בלעדי למיין את החלקים ולסלק את הפגומים לפני שהגיעו לשלב העיבוד הבא וכך הלאה עד למוצר הסופי. זאת נעשה בעקבות העלאת המודעות בנושא עלויות הייצור הגבוהות, הכרוכות במציאת החלקים הפגמים וסילוקם.

כך, בשנות ה-30 של המאה ה-20, נולדו גישות ביקורת איכות חדשות, אשר ראשיתן בארצות הברית. גישות אלה התבססו על שיטות סטטיסטיות, ועיקרן דגימה, במקום בחינה פרטנית של כל חלק וחלק. השם שניתן לשיטות אלה הינו: SPC-Statistical Process Control (תהליכי בקרה סטטיסטיים) והן כוללים מכלול פעולות ותהליכים אשר נועדו להבטיח את האיכות בכל שלבי הייצור, החל מתכנון המוצר, ועד לבדיקות קבלה אצל הלקוח או המשתמש.

מערכת אבטחת האיכות הינה מערכת מתוכננת ושיטתית של מכלול פעילויות, הנדרשות להקניית ביטחון מתאים, כי המוצר או השירות יעמדו בדרישות האיכות שהוצבו, ויענו על מלוא צורכי המשתמש.

המערכת מודדת את האיכות הנוכחית, מאתרת תחומי איכות בעייתיים (גם עתידיים) ומסייעת בתיקון או מזעור תחומים בעייתיים אלו.

מעגל האיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי תיבות: של תכנון-ביצוע-בדיקה-פעולה (PDCA)

  • תכנון– אסוף נתונים, בדוק השערות, גבש תוכניות פעולה ושיפור. מבוסס על הבנת התהליך הנדון. זה נעשה באמצעות לימוד התהליך, הבנת המצב הקיים בו ומידע הנאסף מהלקוח (כגון: צרכים, ציפיות ושימושים). בשלב זה נדרש לזהות את הבעיות והקשיים ולתכנן היטב את דרך איסוף הנתונים. כמו כן, נדרש להגדיר מראש את הקריטריונים לפיהם ניתן יהיה לאמוד את מידת ההצלחה של יישום התוכנית.
  • עשה ובצע – את מה שתכננת. יישם את תוכנית השיפור שלך (אפילו על בסיס ניסויי) ואסוף נתונים כדי שתוכל להעריך את מידת ההצלחה. תעד את הנתונים בצורה ברורה, כפי שתכננת כדי שתוכל לנתח אותם בהמשך.
  • בחן, בדוק ולמד – זהו שלב הלמידה. בדוק והערך על פי התוצאות, באיזו מידה הצפיות עמדו במבחן התכנון. הסק מסקנות ועדכן את השערותיך. ייתכן שתצטרך לעשות כמה סבבים משניים בין שלבי הביצוע לשלבי הלימוד על-מנת לבחון רעיונות אחרים וללמוד את מידת הצלחתם. לבסוף, גבש תוכנית פעולה לשיפור.
  • פעל – כעת, לאחר שהוכחת שהתוכנית פועלת ומשפרת את התהליך, יישם את מה שלמדת ושפר את התהליך כולו. בשלב הזה השיפור הוטמע בתהליך והלולאה חוזרת לשלב התכנון לשיפור נוסף.

סוגי הבדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות בעולם הבטחת האיכות מתחלקות לשתי קבוצות - בדיקות פונקציונליות ובדיקות לא פונקציונליות. בדיקות פונקציונליות מתייחסות לפונקציונליות שהמערכת מספקת.
לדוגמה, עבור גוגל בדיקה פונקציונלית תהיה ביצוע חיפוש. בדיקות לא פונקציונליות מתייחסות לבדיקות של מאחורי הקלעים - דברים המצופים מהמערכת אך לא קשורים למה שהיא אמורה לספק.
לדוגמה, העמסת שרתי גוגל עם כמות גבוהה של משתמשים ובקרה על זמני חזרת החיפוש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]