הבלדה על יואל משה סלומון

הבלדה על יואל משה סלומון
יואל משה סלומון
שיר מאת אריק איינשטיין ושלום חנוך
מתוך האלבום שבלול
תאריך יציאה	1970
כתיבה	יורם טהרלב
לחן	שלום חנוך
הפקה	צבי שיסל
רשימת שירים - שבלול
שונות	הבלדה על יואל משה סלומון ‏(1970‏)	אמא שלי

הבלדה על יואל משה סלומון
שיר מאת אריק איינשטיין
מתוך האלבום ארץ ישראל הישנה והטובה
תאריך יציאה	1973
חברת תקליטים	פונוקול
הפקה	צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין
רשימת שירים - ארץ ישראל הישנה והטובה
יצאנו אט	הבלדה על יואל משה סלומון ‏(1973‏)	ואולי

יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקוה

הבלדה על יואל משה סלומון הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך. הפזמון הוא יחודי בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי - סיור באדמות הסמוכות לכפר אומלבס אשר הוביל לייסודה של המושבה פתח תקווה המכונה 'אם המושבות'.

רקע היסטורי

המושבה העברית פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח (1878) על ידי קבוצת יהודים חרדים בני היישוב היהודי בירושלים. קדמו להקמת המושבה מספר נסיונות של היישוב הישן לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר משה מונטיפיורי. קודם לקניית אדמות אומלבס נעשה נסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, על ידי עסקני העדה היהודית בירושלים, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה 'פתח תקווה'. נסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבד-אל חמיד, נאסרה המכירה משום שהקונים היו נתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה בקניית אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה עליהם המושבה רחובות).

בשנת תרל"ו (1876) נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה, על ידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. על מנת לסקור את הנחלה יצאו מירושלים ארבע עסקנים: דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט, ונפגשו ביפו עם הסוחר טיאן. למחרת היום יצאו הארבעה בליוויו של נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הם הגיעו לכפר אומלבס, המסיירים הזדעזעו ממראה הפלחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר היו מי הירקון אשר אליהם היו מושלכות נבלות צאן ובקר, והביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.

על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמן לרופא יווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מאזוריקה, וביקשו ממנו לסקור את המקום. בסיור שערכו סלומון, גוטמן, שטאמפר ומאזוריקה במקום פסק הרופא שמשום שאין ציפורים במקום ניתן להסיק ללא כל ספק ש'רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה'. למרות דברים אלו החליטו השלושה - סלומון גוטמן ושטמפר לקנות את האדמות - ובעקבות ההחלטה התחבקו ופרצו בבכי. על הקרקעות שנקנו הוקמה המושבה העברית פתח תקווה אשר נודעה בכינוי 'אם המושבות'.

הבלדה

הפזמונאי יורם טהר-לב‎ כתב את "הבלדה על יואל משה סלומון" לאחר שקרא את סיפור המעשה בספר "זכרונות ארץ ישראל" שערך אברהם יערי. הזכרונות שהיוו את הבסיס לסיפור נכתבו על ידי טוביה סלומון, בנו של יואל משה סלומון, ששמע לטענתו את הסיפור מאביו. הסיפור המסופר בבלדה ממזג יחדיו את תאור שני הביקורים שקדמו לרכישת האדמות: הסיור הראשון באדמות שלאחריו נותר יואל משה סלומון לישון בכפר אומלבס, וכן הסיור השני שנערך בליווית הרופא היווני מאזארקי.

הבית הראשון של השיר נפתח במילים "בבוקר לח בשנת תרל"ח ‏", ומתאר חמישה רוכבים היוצאים מיפו, ששמותיהם מוזכרים בבית השני:

	שטמפפר בא וגוטמן בא, וזרח ברנט ויואל משה סלומון, עם חרב באבנט.

אלו הם ארבעת העסקנים שהשתתפו בסיור הראשון באדמות. החמישי, המוזכר בבית השלישי של השיר הוא הרופא מאזארקי. חוות דעתו של הרופא, שניתנה במקור בסיור השני באדמות, מופיעה בבתים הרביעי והחמישי של השיר:

	אם ציפורים אינן נראות המוות פה מולך, כדאי לצאת מפה מהר, הנה אני הולך.

על פי הבלדה, שלושה מהרוכבים כיבדו את דעתו של הרופא והסתלקו אתו, ורק יואל משה סלומון נותר במקום. בשלב זה לובשת הבלדה אופי מיתי:

	והוא נשאר על הגבעה, ובין חצות לאור פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור.

הבית השמיני מסיים את החלק המיסטי של השיר במילים:

	לאן הוא עף לאן פרח, אין איש אשר ידע. אולי היה זה רק חלום, אולי רק אגדה.

לאחר מכן מספרת הבלדה שלמחרת היום "העמק הארור נמלא, ציוץ של צפרים".

הבלדה מסיימת את תקליטם של אריק איינשטיין ושלום חנוך "שבלול" שהופק ב-1970. בעקבות התקליט הופק סרט בשם זה, בהשתתפות חבורת לול, ובו קליפ הממחיש את הבלדה. הבלדה נכללה גם באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" של אריק איינשטיין, שיצא בשנת 1973.

מחלוקות

סביב אמינותו של הגרעין ההיסטורי של הבלדה שוררת מחלוקת, שמעורבים בה צאצאיהם של מייסדי פתח תקווה . הטענות כנגד השיר מתמקדות בכך שהשיר מייעד ליואל משה סלומון תפקיד מרכזי הרבה יותר מאשר למייסדי המושבה האחרים. זאת אף על פי שסלומון עקר בשנים שלאחר מכן מפתח-תקווה למושבה הסמוכה יהוד ולבסוף חזר לירושלים, ואף הטיף כנגד חזרה לפתח תקווה. לעומת זאת תפקידם של שטמפפר, שהיה ראש המועצה הראשון של פתח תקווה, ושל גוטמן וזרח ברנט שבכספיהם נרכשו אדמות המושבה, מוצנע והם אף מוצגים כפחדנים. לעומתם מייסדים אחרים כגון יהודה ראב כלל לא מוזכרים בשיר.

מנגד נטען שלולא הבלדה היה הארוע כולו נשכח מהזכרון הקולקטיבי. טהר-לב גם טוען שהיה מקום לבסס את סלומון כגיבור הראשי של הפרשה משום המאמצים הרבים שהוא עשה קודם לקניית האדמות לעורר את הרעיון של ההתישבות החקלאית בארץ ישראל וכן פעילותו בתחום העיתונות העברית.

הנצחת הארוע

במידה רבה הבלדה השפיעה על האופן שבו מונצחים מייסדי המושבה פתח תקווה.

• בשנת 2000 הצייר אבי בלישטיין בחר את הארוע המתואר בבלדה עבור ציור קיר גדול שהועמד בכניסה לפתח תקווה מכיוון צומת גהה. דמויותיהם של סלומון , שטמפר וגוטמן צוירו על פי תמונות היסטוריות. דמותו של הד"ר מאזארקי צוירה בהשראה חופשית, ואילו במקום דמותו של זרח ברנט - צוירה בטעות דמותו של אברהם שפירא - השומר האגדי של המושבה, שעוד לא נולד בעת הסיורים המוזכרים בשיר.
• במסגרת חגיגות 130 שנה לציון ייסוד המושבה הוצבו ב-5 בנובמבר 2008 חמישה פסלי אבן של חמשה רוכבים, אותם פיסל שמואל בן עמי. הפסלים מוקמו בכיכר המייסדים בפתח תקווה, במקום שבו נחפרה הבאר הראשונה של המושבה. כחלק מהטקס יצאו מיפו חמישה רוכבים לשחזור מסעם של חמשת הרוכבים שבפזמון . אף על פי שהפסלים שואבים השראה מהכתוב בבלדה, פסלו של הרופא היווני, מאזארקי אינו מופיע ובמקום ישנו פסל של יהודה ראב אשר ככל הנראה לקח גם הוא חלק בסיורים המדוברים, אך איננו מוזכר בבלדה.
• פסל נוסף, של הפסל רמי גולשני, הועמד ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה. הפסל מתאר את יואל משה סלומון מצויד בכנפיים, ורכוב על אופנוע מסוג הרלי-דייווידסון. בתחתית הפסל מופיע ציטוט מהשיר: "ובין חצות ואור, פתאום צמחו לסלומון כנפיים של ציפור".

קישורים חיצוניים

• מילות השיר "הבלדה על יואל משה סלומון", באתר שירונט
• אלי אשד, "הבלדה על יואל משה סלומון", חלק א, חלק ב, באתר e-mago
• הקליפ הבלדה על יואל משה סלומון בביצועו של אריק איינשטיין
• הקליפ הבלדה על יואל משה סלומון בביצועו של שלום חנוך