הבנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבנד
The Band (1969).png
הבנד, משמאל לימין: ריצ'רד מנואל, גארת' הדסון,
לבון הלם, רובי רוברטסון וריק דנקו
מידע כללי
מקור טורונטו, אונטריו, קנדה
שנות פעילות 1967-1976, 1983-1999
סוגה רוק אנד רול
חברת תקליטים Capitol Records
חברים לשעבר
רובי רוברטסון
ריצ'רד מנואל
גארת' הדסון
ריק דנקו
לבון הלם

הבנדאנגלית: The Band, בתרגום לעברית: "הלהקה") היה הרכב רוק אנד רול קנדי-אמריקאי רב השפעה בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הבנד פעלו יחד לראשונה כ-The Hawks, להקת הליווי של זמר הרוקבילי רוני הוקינס בין השנים 1959 - 1960. לאחר מכן, צירף בוב דילן את החמישייה למסע ההופעות העולמי ההיסטורי שלו בשנים 1965 - 1966, בו הם ניגנו בכלים חשמליים לתדהמת הקהל העוין.

כשהוא מכונה "הלהקה" על ידי חברת התקליטים שלו (שם שהיה פועל יוצא ממה שההרכב היה למעשה בתקופת עבודתם עם דילן), עזב ההרכב את הבית שחלקו במשותף בוודסטוק כדי להתחיל להקליט כהרכב בזכות עצמו. ההרכב הקליט שניים מהאלבומים החשובים של שנות השישים המאוחרות: אלבום הבכורה מ-1968, Music from Big Pink (הכולל את התקליטון "The Weight", להיט בינלאומי שהשתתף בפסקול הסרט אדם בעקבות גורלו) ואלבום מ-1969, The Band. שני האלבומים הללו משקפים את פועלו של ההרכב בהפיכת מוזיקה אמריקאית מסורתית לנפוצה בקהל הרחב בזמן תקופת הפסיכדליה. ההרכב התפרק ב-1976 אבל חזר לפעול ב-1983 ללא הגיטריסט המייסד ומחבר השירים המרכזי רובי רוברטסון.

מרטין סקורסזה ביים את הסרט "הואלס האחרון", אשר תיעד את הופעת הפרידה החגיגית של הלהקה, בה התארחו בין השאר אריק קלפטון, ניל יאנג, ואן מוריסון, מאדי ווטרס ובוב דילן בעצמו.

ב-4 במרץ 1986, בזמן שהלהקה המאוחדת ערכה סיבוב הופעות, ריצ'רד מנואל התאבד בחדר מלונו בפלורידה. מנואל סבל שנים רבות מאלכוהוליזם. לאחר מותו הקדיש לו רובי רוברטסון את השיר "Fallen Angel" באלבום סולו שלו ואריק קלפטון כתב עליו את Holy Mama. ב-2003 להקת Counting Crows הקליטה שיר בשם If I Could Give All My Love המבוסס על חוויותיו של זמר הלהקה כשקרא בעיתון על כך שמנואל הלך לעולמו. ב-1999 הלך לעולמו ריק דאנקו וב-2012 נפטר לבון הלם ממחלת סרטן הגרון.‏[1]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצליל של 'הבנד' היה מוזר מאוד ונשאר ייחודי לו, וניסיונות אינסופיים מצד מוזיקאים אחרים לחקותו המשיכו הרבה אחרי שההרכב התפרק; אריק קלפטון ביניהם, שציין כי הבנד השפיעה עליו להפסיק לנגן רוק פסיכדלי ולהקים את דרק והדומינוס.

הלהקה, למרות שמרבית חבריה ילידי קנדה, כתבה שירים בעיקר אודות דרום ארצות הברית. לפני שקיבלו חוזה הקלטות הם הופיעו באינטנסיביות במועדוני בלוגראס לכל אורך מדינות כמו טקסס ולואיזיאנה, וחווית זרות זו באזורים הצבעוניים וכן האלימים ביותר בארצות הברית השפיעה על מילות שיריה, שכללו סלנג דרומי ("The Weight"), תיאורים היסטוריים ("The Night They Drove Old Dixie Down") וסיפורים על מקומות ספציפיים ("Up On Cripple Creek").

לא הייתה ללהקה זמר רשמי, ומשיר לשיר תפקיד זה התחלף בין חבריה. מדי פעם, בהשפעת הביץ' בויז, הם נהגו לשיר יחד במעין קאנון, כמו בפזמון הלהיט המצליח ביותר שלהם "The Weight".

מנגינות פולק, קאנטרי ובלוז היו ההתמחות של הלהקה. חבריה נהגו להשתמש בכלי הנגינה שלהם באופן ייחודי - כגון חיבור הגיטרה למגבר הקלידים (ולהפך), כיוון משונה של מערכת התופים וכו'. כמו כן, נגן האורגן האמונד שלהם גארת' האדסון היה אשף טכנולוגי, ואת הצלילים שהצליח ליצור חיקו מאוחר יותר סטיבי וונדר והרבי הנקוק.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהלהקה לא זכתה בזמן אמת להצלחה מסחרית חסרת תקדים, בקרב מבקרי מוזיקה יש בדרך כלל קונצנזוס כי היא הייתה האלטרנטיבה הצפון-אמריקנית הראויה ביותר לביטלס; בשל כך ההרכב הוכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול בשנת 1994. כמו כן, צליל הקאנטרי הנקי שלה השפיע על חלק מהיוצרים המצליחים ביותר של שנות ה-70: האיגלס, ג'ורג' הריסון, ניל יאנג, ג'קסון בראון, הגל המאוחר של הבירדז, והרולינג סטונז בתקופת ההקלטות של אלבום המופת Exile on Main Street.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לבון הלם, מתופף וזמר להקת הבנד נפטר בגיל 71 מסרטן, האתר של יוסי חרסונסקי, 20 באפריל 2012