הבנק המרכזי של סוריה

הבנק המרכזי של סוריה
مصرف سورية المركزي

מטה מרכזי	דמשק
הקמה	1953
מדינה	סוריה
מטבע	לירה סורית
קוד ISO 4217	syp
שער לוֹוִים	4%
שער פיקדונות	6%
cb.gov.sy

הבנק המרכזי של סוריה (בערבית: مصرف سورية المركزي) ההוא הסמכות המוניטרית העליונה והבנק המרכזי של סוריה.

הבנק המרכזי של סוריה הוקם על פי חוק בשנת 1953, והחל לפעול ב-1 באוגוסט 1956. משרדי הבנק הראשיים שוכנים בדמשק, בירת סוריה, ולבנק 11 סניפים בערי הבירה של מחוזות המדינה.

היסטוריה

עם העצמאות שלטו בנקים בבעלות צרפתית ובריטניה בפעילות הבנקאית בסוריה. הבנק הגדול ביותר, Banque de Syrie et du Liban בבעלות צרפתית (בנק סוריה ולבנון), נטל על עצמו את תפקידי הבנק המרכזי והפך לבנק להנפקת מטבעות, בנוסף לפעילותו המסחרית. סוריה הצטרפה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ב-10 באפריל 1947 וקבעה את שער החליפין על 2.19 ליש"ט ל-1 דולר ארה"ב.

החוק להקמת הבנק המרכזי של סוריה התקבל בשנת 1953, אך הבנק פעל רק בשנת 1956. תפקידיו כללו הנפקת שטרות, שליטה באספקת הכסף, פעילות כסוכן פיסקאלי עבור הממשלה ושליטה בבנקים באשראי ובנקים מסחריים. כמו כן, הוא היה אמור לשמש כבנק הפיתוח של המדינה עד שיוקמו בנקים מיוחדים למגזרים שונים. לבנק המרכזי היו סמכויות שיקול דעת ניכרות ביחס למערכת הבנקאית, אך הוא עצמו היה אחראי ובשליטתה של המועצה לכסף ואשראי, קבוצת מדיניות של פקידים בכירים.

לאחר מלחמת סואץ 1956, נתפסו אינטרסים בנקאיים צרפתיים ובריטים כנכסי אויב. בשנת 1958, ולאחר האיחוד עם מצרים, החלה המדינה לערב את מערכת הבנקאות המסחרית ובשנת 1961 יישמה מדיניות של הלאמה מוגבלת .

בשנת 1966, המדינה הלאימה את כל הבנקאות המסחרית, ומיזוגה את כל הבנקים המסחריים הקיימים לבנק מסחרי מאוחד אחד של סוריה. הממשלה גם הקימה בנקים מיוחדים כדי לקדם פיתוח כלכלי.

סנקציות

ארצות הברית הטילה סנקציות על הבנק המרכזי של סוריה מאז מאי 2004, לפי סעיף 311 ל-USA PATRIOT Act, כאשר הבנק מואשם בהלבנת הון. הסנקציות חסמו את סוריה מהמערכת הפיננסית העולמית. כדי לעקוף את הסנקציות, הסורים מבצעים עסקאות זרות באמצעות בנקים במדינות שכנות, במיוחד לבנון, אך הופכים אותם לפגיעים לשיבושים כלכליים במדינות אלו.

בגלל פעולות הממשלה במלחמת האזרחים בסוריה, ארה"ב, קנדה, האיחוד האירופי, הליגה הערבית וטורקיה הטילו כולן סנקציות על סוריה, כולל הבנק המרכזי הסורי. הבנק המרכזי הסורי ניסה באופן פעיל לערער את הסנקציות השונות הללו, כאשר פקידי בנק נפגשו עם מוסדות ידידותיים כמו בכירי גזפרומבנק במוסקבה במרץ 2012. הבנק נטל תפקיד חשאי יותר ויותר במגזר הפרטי המקומי מכיוון שהכלכלה הכושלת של המדינה הרתיעה השקעות זרות.

ב-23 בדצמבר 2020, משרד האוצר האמריקאי לבקרת נכסים זרים (OFAC) הטיל סנקציות על הבנק המרכזי של סוריה יחד עם תשעה ישויות נוספות ושבעה אנשים, בשל תפקידם במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

עתודות זהב

באפריל 2012 דיווחה רויטרס כי מאז פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011, עתודות הזהב של סוריה קוצצו בחצי מהרמה שלפני מלחמת האזרחים של כ-17 מיליארד דולר, כאשר ממשלת סוריה משתמשת ברזרבות כדי להתמודד עם סנקציות בינלאומיות. נגיד הבנק המרכזי אדיב מאילה ביקש להכחיש את הדיווחים הללו. זה דומה לאופן שבו ממשלת סוריה משתמשת ברזרבות החוץ שלה כדי לעמוד בדרישות של גירעון תקציבי שגדל מאוד לכ-6.7 מיליארד דולר.

ההתקפות על הבנק

מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה הותקף בניין הבנק המרכזי שלוש פעמים: באפריל 2012 נורה רימון רקטי לעבר הבניין; באפריל 2013 הוא הושפע מפיצוץ מכונית תופת בקרבת מקום; ובאוקטובר 2013 הוא נפגע על ידי פצצות מרגמה.

נגידים

• 1.איזאת טרבולסי (1956–1961)
• 2.חוסני אל סוואף (1961–1963)
• 3.נוראללה נוראללה (1963–1963)
• 4.עדנאן אל פארה (1963–1970)
• 5.נאסוח אל דאקאק (1971–1978)
• 6.ריפעת אל אכד (1978–1984)
• 7.הישאם מוטוואלי (1984–1987)
• 8.מוחמד אל שריף (1987–1995)
• 9.מוחמד בשאר כאברה (1995–2004)
• 10.עדיב מאילה (2005–2016)
• 11. דוריאד דוגרם (2016–2018)
• 12.חאזם קרפול (2018–2021)
• 13.מוחמד עיסאם חזימה (2021-הווה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבנק המרכזי של סוריה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הבנק המרכזי של סוריה (בערבית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בנקים ובנושא סוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.