הברית האחרונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הברית האחרונה היא שמה של ברית שנכרתה בין בני האדם לבין העלפים כנגד שר האופל סאורון בסוף העידן השני של הארץ התיכונה - הארץ הבדיונית של ג'.ר.ר. טולקין.

ברית זו הביאה אומנם לשני הגזעים את הניצחון, אך מטרת הברית שהייתה למגר את כוחו של סאורון לא הושגה במלואה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך רוב העידן השני שלט סאורון כמעט ללא עוררין על הארץ התיכונה, זאת מאחר שרוב העלפים שנותרו בארץ התיכונה בסוף העידן הראשון עזבו אותה אל עבר ולינור, הממלכה הברוכה, ובני האדם אשר עזרו לוולאר במלחמתם (הדונאדין) - עזבו את הארץ התיכונה לטובת נומנור. דברים אלו גרמו שהארץ התיכונה נשארה שוממה ומוחלשת, וסאורון ניצל מצב זה כדי להשתלט עליה וזאת ללא אפשרות ממשית של התנגדות מצד הנשארים בה[1]. המקומות היחידים שעדיין יכלו לסאורון היו ריבנדל, שנשלטה על ידי אלרונד, ולינדון שנשלטה על ידי גיל גאלאד, המנהיג העליון של העלפים. תקופת שלטונו של סאורון באה לקיצה כשהוא נלקח בשבי על ידי מלך נומנור, אר-פרזון.

לאחר מעשה אקלבת ("מפלת נומנור"), הגיעו לארץ התיכונה ספינותיהם של גולי נומנור: אלנדיל ובניו איסילדור ואנוריון. הם גילו כי בהיעדר סאורון חיזקו העלפים את כוחם בארץ התיכונה ובעזרתם[2] הקימו את הממלכות הגולות של נומנור בארץ התיכונה. אלנדיל ייסד את ממלכת ארנור שבצפון ובניו את ממלכת גונדור שבדרום.

לאחר זמן, סאורון ששרד אף הוא את חורבן נומנור[3], אזר שוב את כוחו ותקף את גונדור שנבנתה בסמוך לארצו, מורדור. מינס יתיל, מקום מושבו של איסילדור והעיר הסמוכה למורדור ממזרח הותקפה, העיר נכבשה ונחרבה אך איסילדור ומשפחתו הצליחו להימלט ודרך הנהר יצא איסילדור אל עבר ארנור כדי לבקש את עזרת אביו אלנדיל, בעוד שאנוריון הדף את התקפות סאורון באוסגיליאת.

לאחר שהתוודעו למאורעות בדרום החליטו אלנדיל וגיל-גאלאד על ברית מלחמתית בין בני האדם לעלפים, במטרה להביא לחיסול כוחו של סאורון בארץ התיכונה.

מלחמת הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבאות אלנדיל וגיל-גאלאד נפגשו לראשונה בארנור[4] משם המשיכו לריבנדל, שם הצטרפו אליהם כוחותיו של אלרונד (-שהיה נושא דגלו של גיל-גלאד) ומשם נעו אל עבר מורדור דרך הנהר, עד שנפגשו בצבאות סאורון במישור דגורלד ("שדה הקרב" בסינדארין)[5], צבאות הברית ניצחו בקרב דגורלד[6] וסאורון נסוג למבצרו - בארד-דור.

צבאות הברית נכנסו לתוך הארץ השחורה והטילו מצור על בארד-דור כשצבא האויב מפיל בהם חללים רבים - ביניהם גם אנוריון שראשו נמחץ ממטר אבני בליסטראות.

לאחר שבע שנות מצור, נפל בארד-דור בידי צבאות הברית ומורדור נחרבה, בסופו של דבר נלחם סאורון עצמו כנגד אלנדיל וגיל-גאלאד שהצליחו לחסלו במחיר חייהם שלהם, איסילדור שלחם סמוך לאביו כרת את הטבעת האחת מאצבעו של סאורון.

על אף דרישתם של אלרונד וקירדן שעמדו שם אף הם בסמוך, סירב איסילדור להשמיד את הטבעת באש הר הגזירה, אלא תבעה לעצמו ככופר על מות אביו ואחיו[7].

תוצאות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצחונה של הברית היה מוחץ וברור, ולאחריה כוחות סאורון לא היוו גורם מאיים על העממים החופשיים במשך שנים רבות. עם זאת, גרמו האבדות הרבות בנפש בקרב אנשי ארנור להחלשות הממלכה, להתפלגותה לנסיכויות קטנות ומוחלשות, ובסופו של דבר להשמדתה על ידי ממלכת אנגמאר.

בנוסף, סירובו של איסילדור להשמיד את הטבעת גרם בסופו של דבר לחזרתו של סאורון בעידן השלישי ולהמשך איומיו על הארץ התיכונה כמסופר ב"שר הטבעות". כך שהחמצת הזדמנות זו - להשמיד את כוחו של סאורון לעד - העיבה לאחר מעשה במידה רבה על הצלחת הברית[8].

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך הזמן ניתן לברית זו השם: הברית האחרונה מאחר שהייתה זו הפעם האחרונה שבני האדם והעלפים נלחמו זה לצד זה. (הסיבה לכך היא התנכרות בין העממים שהתחילה לאחר מות האדירים שבהם, אך גם התמעטות העלפים בארץ התיכונה בעידן השלישי, כשבעצם עיקר המלחמה בסאורון עברה לידי בני האדם - דבר שמודגש מאוד בעלילת "שר הטבעות").

יש הזכר בכמה מקומות לכך שבמלחמת "הברית האחרונה" השתתפו אף גמדים ואולי עוד גזעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקופה זו נקראת אצל העלפים בשם "שנות האופל" או "ימי המנוסה"
  2. ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, עמוד 265: "מסופר כי את צריחי אמין בריד לא הקימו גולי נומנור בעצמם, אלא גיל גאלאד הקימם למען אלנדיל רעו"
  3. ^ ככל הנראה מאחר שהטבעת האחת הייתה שמורה במורדור
  4. ^ "שר הטבעות", זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 165: "הם הקימו צריח משמר גדול על פסגת הרוחות, אמון סול שמו...מסופר, כי כאן עמד אלנדיל וציפה לבואו של גיל-גאלאד מן המערב, בימי הברית האחרונה".
  5. ^ שם ככל הנראה התאחדו עם צבאותיו של אנוריון
  6. ^ סיבת הניצחון הייתה טמונה בחיפזון של סאורון לצאת לקרב גלוי :"שר הטבעות",זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 998: "אבל סאורון הקדים לצאת למלחמה, בטרם אזר את מלוא כוחו, ואילו כוח גיל-גאלאד עוד גבר בהיעדרו".
  7. ^ אך הסיבה האמיתית לסירבו הייתה ההשפעה של הטבעת עליו כמו על כל בן אדם במיתולוגיה של טולקין: "הסילמרליון",זמורה ביתן, עמוד 267 :"הטבעת אשר החזיק נראתה בעיניו יפה לאין שיעור, והוא לא יכול היה לשאת כי תיכחד".
  8. ^ כדברי אלרונד במועצת אלרונד: ("שר הטבעות", זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 222) "האמרתי כי סרק היה ניצחונה של הברית האחרונה ? אין זו האמת השלמה, אולם את מטרתה לא השיגה. קומתו של סאורון התמעטה, אך הוא לא הושמד, טבעתו אבדה אך לא עברה מן העולם, המגדל האפל נותץ אך יסודותיו לא נעקרו - כי בכוחה של הטבעת נוצקו היסודות, וכל עוד היא קיימת: עמוד יעמדו"