הגאקורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת ספר ההגאקורה

ההָגָ‏קוּ‏רֶ‏ה (יפנית:葉隠 - "בצל העלים" או "עלה נסתר") או "הגקורה קיקיגאקי" הוא ספר הדרכה פרקטי ורוחני ללוחמים, שנערך מתוך אסופת פרשנויות של הסמוראי יָ‏מָ‏מוֹ‏טוֹ‏ טְסוּ‏נֵטוֹ‏מוֹ. הפרשנויות נאספו ונערכו על ידי טְסוּ‏רָ‏מוֹ‏טוֹ‏ טאשירוֹ מתוך שיחותיו עם טסונטומו בין השנים 1709 עד 1716,‏‏ אך הספר פורסם רק שנים אחר כך. ההגקורה מוכר גם כ"ספר הסמוראי", כ"לקט נָ‏בֶּ‏‏שִימָ‏ה" וכ"לקט נגקורה".

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתעד את השקפתו של טסונטומו על הבושידו. נאמר לפעמים על ההגקורה כי הוא טוען שהבושידו הוא בעצם "דרך המוות" או הדרך לחיות את חייך כאילו אתה כבר מת, והסמוראי המשרת חייב להיות מוכן לוותר על חייו בכל רגע על מנת לשרת את אדונו. הספר מסביר גם כיצד על הסמוראי לנהוג עם משרתיו, אדונו וכיצד להתייחס למוות. הספר המקורי כולל בתוכו כאלף פסקאות על הבושידו, אך ברוב הספרים הנפוצים כיום ישנן רק מאתיים פסקאות.

הקשר היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מות אדונו, נאסר על טסונטומו לבצע ספוקו על ידי שוגונות טוקוגאווה (הממסד הצבאי ביפן). ניתן להניח שההגקורה נכתב בחלקו על מנת להדגיש את תפקיד הסמוראי בחברה שלווה. חלק אחר בספר נוגע ל"ימים הישנים" ורומז להחלשות מסוכנת במעמד הסמוראים מאז.

ההגקורה נכתב בסביבות מאה שנים לאחר תחילת עידן טוקוגוואה, זמן של שלום יחסי. בלי מטרה מרכזית להלחם למענה מעמד הסמוראים הפך ממעמד לוחם למעמד פקידותי. הספר מפרט את דרך ההתמודדות עם בעיית שמירת הדריכות הצבאית והלך רוח צבאי הולם בקרב החיילים בימי שלום.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגקורה לא היה ידוע בעשור העוקב למותו של טסונטומו. הספר קיבל תפוצה רחבה יותר בתחילת המאה ה-20, וב-1930 הוא נעשה אחת מהיצירות המפורסמות ביותר ביפן המאפיינות את הבושידו. ההגקורה נשאר פופולרי בקרב לא-יפנים המעוניינים בתרבות הסמוראית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהקגורה נחשב לאחד מהמסמכים המפורסמים הדנים בתרבות הבושידו, יש המיחסים לטסונטומו פנאטיות, תווית שהוא עצמו לא התנגד לה. לדוגמה, ביקורתו על ארבעים ושבעה הרונין טוענת שהרונין לא היו צריכים לחכות שנה עד שנקמו את מותו של אדונם, אלא היו צריכים לנסות ולנקום מיד, למרות שפעולה מיידית הייתה נכשלת קרוב לוודאי. אף שרבים רואים את ההצלחה של הרונין ומהללים את סבלנותם, טסונטומו מאמין שפעולה מיידית בסופו של דבר חשובה יותר מהצלחה או כישלון.

הספר בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בסרטו של ג'ים ג'ארמוש גוסט דוג: דרכו של סמוראי ההגקורה מקבל תפקיד ראשי בעלילת הסרט, וגם ברשימת המקורות של הבמאי. הסרט משתמש בתרגומו החלקי של וויליאם סקוט ווילסון כבסיס לדמות הראשית. בסרט מצוטטים משפטים שונים מהספר.
  • להקת החונקים מזכירה את הספר בשירה "ice"
  • ספרו של רוברט קרייס, stalking the angle, מתאר קו עלילה שבו מעורבת גניבתו של כתב יד נדיר של הגאקורה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוקיו מישימה, דרכו של הסמוראי, על הגקורה בחיים מודרניים
  • יוקיו משימה, על הגאקורה