הגדה קיבוצית לפסח

עטיפת הגדה של פסח בנוסח קיבוצי בהוצאת שיטים - מכון החגים של התנועה הקיבוצית

הגדה קיבוצית היא כינוי כולל לשלל הגדות "מחודשות" לליל הסדר של פסח, שיצאו לאור בעיקר (אך לא רק) בחוגי התנועה הקיבוצית בארץ ישראל. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, היא ההגדה של פסח, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות במאה העשרים, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את האביב.

המצווה העיקרית שאותה ראו מנסחי ההגדה הקיבוצית לפסח לנגד עיניהם היא "והגדת לבנך"; לפיכך ההגדה בנויה באופן שמספר אכן את סיפור יציאת מצרים, אך גם את סיפור הגאולה הציונית.

המהדורות הראשונות של ההגדה של תנועת "השומר הצעיר" נערכו על ידי הסופר מרדכי אמיתי.

דוגמה: ההגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי

ההגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי. עיצוב וציור: שמואל כץ

ההגדה הקיבוצית של הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר היא הגדה משותפת לכל קיבוצי הקיבוץ הארצי. ההגדה מופיעה באותה מתכונת, עם ציוריו של שמואל כץ משנת 1964. ההגדה נחלקת לארבעה "שערים": אביב, יציאת מצרים, גאולה ותקומת מדינת ישראל, השלום.

בשער האביב מצויים קטעי קריאה משיר השירים: "הנה הסתו עבר.." (שיר השירים ב') ו"נצא השדה.." (שיר השירים ז'), והפיוטים: "גשם חלף וסתו עבר... בוא בשלום טל" המיוחס ליוסי בן יוסי או לאליעזר הקליר, "הלילה הזה כל העולם כולו אומרים בו הלל ואוצרות טללים נפתחים בזה הלילה" (פרקי רבי אליעזר), מספר פרקים מתפילת הטל של אליעזר הקליר החל מ"טל צווה שנה טובה ומעוטרת", שירו של אברהם אבן עזרא: "כתנות פסים לבש הגן.." ושירו של מתתיהו שלם, "שיבולת בשדה".

שער הסיפור ביציאת מצריים מתחיל במה נשתנה, הא לחמא עניא והשיר העממי "עבדים היינו" המסורתיים ולאחרים מספר פרקים מספר שמות (ארוכים יותר מהקיים בהגדה המסורתית) המספרים את סיפור יציאת מצריים ומזכירים את הנהגתו של משה רבנו (הנעדרת מההגדה המסורתית), עשר המכות ודברי רבן גמליאל: על "פסח, מצה ומרור". לכך נוספים קטעי קריאה מודרניים משלימים כשיר מתי מדבר האחרונים של חיים נחמן ביאליק וקטע מ"במדבר" של דוד פרישמן: "לך, בוא מצרימה ובאת אל הנענים והאומללים, אל כל הנאנחים והנדכאים, ואמרת אליהם כי עבדים הם - והם לא יבינו; ואמרת אליהם כי אומללים הם – והם לא יידעו; וכי גדול עוניים וגדולים מכאוביהם ונורא לחצם – והם לא יאמינו; ופקחת את עיניהם בחוזק יד על כל לחצם ועל כל עוניים–וגאלת אותם". סיפור יציאת מצריים מסתיים בשירת הים ובמילים, שהן פרפרזה על הנוסח המסורתי:

	זכור את היום הזה אשר יצאתם בו ממצרים מבית עבדים. כי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצו כאילו הוא יצא ממצרים, לא אבותנו בלבד, אף אנו נגאלנו עמהם כי בכל דור ודור עולה זעקת ישראל ושוועת העשוקים תחת יד משעבדיהם ובכל דור ודור יחמר חרונם לפרוק עול. ובכל דור ודור תפרח תקוות אביב חדש חיים חדשים תקוות השחרור והתחיה.

שער הגאולה והתקומה מקשר בין גאולת מצריים לבין התקומה הציונית שגולת הכותרת שלה הקמת הקיבוץ ושיקומו על ידי עולים פליטי השואה. במהדורת 1964 נמצאים בחלק זה הפסוקים "זכור את אשר עשה לך עמלק", שיר הפרטיזנים, מגש הכסף, יזכור ושירו של יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי". במהדורת 1986 חלק זה מצומצם יותר ואינו כולל את שיר הפרטיזנים, את מגש הכסף ואת היזכור.

שער השלום כולל את נבוואת הנחמה: "הגפן תתן פריה והארץ תתן יבולה" (זכריה ז'), "והיה באחרית הימים וכיתתו חרבותם לאיתים..." (ישעיהו ב), שיר המעלות, "שאי סביב עינייך וראי: כולם נקבצו באו לך" (ישעיהו ט'), "הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר..." (עמוס ט'). במהדורת 1986 נוסף שיר השלום מאת יהודית כפרי "פעם תהיה אהבה גדולה".

ההגדה מסתיימת בחד גדיא.

ברכות ארבע הכוסות אף הן זכו לנוסח חדש, המתאים לפרקי ההגדה ולרוחה, שואב ממסורות אך מהווה יצירה מקורית:

• כוס ראשון: "כוס ישועות נישא ליציאת ישראל מגולה לגאולה משיעבוד מלכויות לקוממיות בארצנו לחיים ולישועה!"
• כוס שני: "כוס גאולה נישא לניתוק מוטות עבדות במלוא תבל לפדות עמלים לחיים ולגאולה!"
• כוס שלישי: "כוס נחמה נישא לשלום שארית ישראל ולשלום העמים יהי שלום בחילינו, שלווה באהלינו לחיים ולשלום!"
• כוס רביעי: "כוס ברכה נישא לנו ולבנינו ולכל מעשה ידינו, לפרי האדמה ולתנובת האדם, ליום העמל ולחיי השיתוף, לחיים ולברכה!"

לקריאה נוספת

• אריה בן גוריון, אלה זבולון, דב מיזל, מה נשתנה -הארות על הגדה של פסח קיבוצית, הוצאת ברית התנועה הקיבוצית, תשל"ט.

קישורים חיצוניים

• הגדות קיבוציות‎, באתר צפונט
• תערוכה וירטואלית של הגדות בלתי מסורתיות, באתר הספרייה הלאומית
• שמואל פאוסט, ‏החירות לדעת, מקור ראשון, מוסף "שבת"
• יובל דניאלי, הגדה קיבוצית: ההגדה - החיבור היהודי המעוטר ביותר, הזמן הירוק, 5 באפריל 2012
• הגדת הקיבוץ המאוחד, 1971
• הגדת הקיבוץ הארצי, 1944