הגימנסיה העברית "הרצליה"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגימנסיה העברית "הרצליה"
לוגו הגימנסיה העברית הרצליה.gif
סמל הגימנסיה
תאריך ההקמה: כ"ה בתשרי ה'תרס"ו 1905
סוג: בית ספר על-יסודי
שכבות לימוד: ז'-י"ב
חלוקה מבנית: בית א': ז'-ח', בית ב: ט'-י', בית ג: י"א-י"ב
מנהל: ד"ר זאב דגני[1]
סגל הוראה: כ-200 מורים
ארגון סגל ההוראה: הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים
תלמידים: כ־1,700
מיקום: צפון מרכז תל אביב
באחריות עיריית: תל אביב-יפו
אתר אינטרנט: http://www.gymnasia.co.il
גימנסיה הרצליה
מיקום גימנסיה הרצליה
גימנסיה הרצליה
גימנסיה הרצליה
מפה מפורטת
מבנה הגימנסיה הישן, 1936 לערך
כיתה בגימנסיה, 1912
תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914
הבניין החדש בז'בוטינסקי. שער הכניסה מסמל את חזית הבניין ההיסטורי
שער הברזל של גימנסיה הרצליה
תצלום אווירי של הגימנסיה (במרכז התצלום), בית ההסתדרות החדשה (ימין התצלום) ומגדל המאה (ברח' אבן גבירול) (שמאל התצלום), אפריל 2006

הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא מהמוסדות החינוכיים המפורסמים בישראל. הגימנסיה הוקמה ב־1905 והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם. כיום הגימנסיה היא חטיבת ביניים ובית ספר תיכון בצפון מרכז תל אביב, השוכנת ברחוב ז'בוטינסקי. המקום משמש גם כמרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה ושל בית הספר לבגרות ופסיכומטרי של יואל גבע.

ברשימת בוגרי הגימנסיה ניתן למצוא מספר רב של אנשים מעמודי התווך בחברה הישראלית. משה שרת, בוגר מחזור א' של הגימנסיה, שהיה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל, הוא מהמפורסמים שבבוגרי בית הספר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידאל "גימנסיה עברית" הועלה על ידי מנחם אוסישקין, ד"ר פישר (שינקין) וד"ר בן ציון מוסינזון. הניסיון המעשי הראשון להקים גימנסיה עברית בארץ ישראל היה של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון-כהן, אשר בשנת 1905 הקימו בית ספר פרטי בשני חדרים בדירתם שביפו ברחוב הנקרא כיום "רחוב הגימנסיה העברית הרצליה" ליד כיכר השעון, ולאחר מכן ברחוב אילת מספר 21. למוסד הלימוד שהקימו קראו הגימנסיה העברית. כך נוסד בית הספר העל יסודי הראשון בעולם שבו שפת הלימוד הייתה עברית. בשנת 1909 הועברה הגימנסיה לרחוב הרצל בתל אביב הקטנה ונקראה על שם בנימין זאב הרצל, וכך זכתה לשם בו היא מוכרת כיום הגימנסיה העברית "הרצליה".

במחזור הראשון למדו, בין השאר, התלמידים: משה שרת, אליהו גולומב, דב הוז, רבקה שרתוק (אחותו של משה שרת ולימים אשתו של הוז), דוד בית לחמי, רבקה רזניק, צילה פיינברג (בתם של ישראל פיינברג ופניה בלקינד, אחותו של אבשלום פיינברג ואמה של תמר אשל) ומשה מנוחין (אביו של הכנר יהודי מנוחין).

הבניין הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין הישן של בית הספר היה בנוי בסגנון הארץ ישראלי, סגנון שניסה ליצור אדריכלות ישראלית חדשה בארץ ישראל, ומשלב אלמנטים שונים מסגנונות בנייה מזרח תיכוניים יחד עם תפישות אירופאיות. הבניין שכן על גבעה קטנה בקצה רחוב הרצל ובלט באופן סימטרי בקצה הרחוב הראשי דאז של תל אביב. צורת מיקומו והשפעתו של המבנה על התפקוד האורבני של האזור הציבו את בית הספר בתודעת תושבי תל אביב כמוסד בעל חשיבות עליונה, ואת החינוך כנדבך החשוב ביותר במרקם העיר. הבניין תוכנן על ידי אדריכל יוסף ברסקי, בשיתוף עם בוריס ש"ץ, איש בצלאל.

בשל ריבוי מספר התלמידים ומצבו הרעוע של הבניין המקורי, הוחלט להעביר את בית הספר למעונו החדש ברחוב ז'בוטינסקי. בית הספר החל לפעול במקומו החדש ב-1958, והריסת המבנה הישן החלה בחודש יולי שנת 1959 כדי לפנות מקום למגדל שלום, שחלקו הראשון נחנך ב-1962. ההחלטה על הריסת מבנה בית הספר התקבלה לראשונה במרץ 1940[2] בהחלטת עירייה המאשרת תוכנית בניין עיר, שבמסגרתה רחוב הרצל יימשך לכיוון חוף הים. ההחלטה על הריסת המבנה, במקום על שיפוצו ושימורו, הייתה החלטה שנויה במחלוקת וגרמה לכעס רב בקרב בוגרי בית הספר, אדריכלים ואנשי רוח. הריסת המבנה בעל המורשת ההיסטורית והאדריכלית הרבה גרמה לזעזוע שהביא את נושא שימור המבנים למודעות ציבורית. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהוקמה בשנות ה-80, בין היתר ברוח גלי המחאה על הריסת המבנה, אף הציבה את חזית הגימנסיה הישנה כסמלה על מנת לזכור את הטעות המרה שנעשתה בהריסת המבנה. אך סמלי הוא שבקומת המרתף של מגדל שלום מאיר, שהוקם על חורבות הגימנסיה, פועל בשנים האחרונות ארכיון אדריכלות ישראל, יוזמה פרטית שנועדה לתעד את האדריכלות בארץ ולהציל אוספים אדריכליים פרטיים וציבוריים שרבים מהם הושלכו בעשורים האחרונים.

בניין הגימנסיה היווה אחד ממרכזי התרבות והחינוך המרכזיים בתל אביב עד הריסתו.

הפנימייה הצבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1965 - 1984 למדו בגימנסיה חניכי הפנימייה הצבאית לפיקוד שבתל אביב.

הגימנסיה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הגימנסיה העברית "הרצליה" היא בית ספר על יסודי שש-שנתי מהמובילים בתל אביב. לומדים בה כאלפיים תלמידים ומלמדים בה כמאתיים מורים.

במשך שנים רבות נחשבה הגימנסיה למוסד אליטיסטי שמקבל אליו רק תלמידים מאזור צפון תל אביב. בשנת 1970 החל בגימנסיה תהליך חדש שכלל אינטגרציה ושילוב של תלמידים מדרום העיר.[3] בתחילה מספר התלמידים מהדרום שבחרו ללמוד בבית הספר היה קטן, אך עד מהרה הפכה הגימנסיה לסמל לאינטגרציה ולשילוב בין תלמידים המגיעים מרמות סוציואקונמיות שונות. כיום אחוז תלמידי דרום העיר שלומד בבית הספר מגיע כמעט לחמישים אחוז מכלל תלמידי בית הספר.

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הארגוני של הגימנסיה עבר שינוי בשנים האחרונות מאז החלה חנה נאמן לנהל את המוסד בשנת 2005. במקום המבנה הארגוני התלת שנתי בו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, המבנה בגימנסיה העברית "הרצליה" הוא בן שלושה בתים דו שנתיים:

  • בית א' - כיתות ז', ח'
  • בית ב' - כיתות ט', י'
  • בית ג' - כיתות י"א, י"ב

הוראה ופרויקטים חינוכיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר חלוץ בתחום ההתנדבות והמחויבות האישית של התלמידים.

משלחות נוער ותחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגימנסיה מנהלת קשרים עם בתי ספר תיכונים בגרמניה, באיטליה ובלוס-אנג'לס (ארצות הברית) ומבצעת חילופי משלחות עם בתי הספר הללו כל השנה. בנוסף, מדי שנה, שכבת י"א מוציאה משלחת למסע לפולין. תלמידי בית הספר שותפים במגוון תחרויות ארציות ובינלאומיות שונות, ביניהן: הכימיאדה (כימיה) ותחרות פירסט (רובוטיקה).

המבנה הנוכחי וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 עברה הגימנסיה למעונה הנוכחי.

בשנת 2006 נוסף לחזית בית הספר שער חדש בדמות יציקת ברזל של מרכז מבנה הגימנסיה הישן (מה שכיום סמל הגימנסיה), אשר נבנה במימון תרומות. השער החדש התקבל בתגובות מעורבות על ידי סגל ההוראה, תושבי האזור ותלמידי ביה"ס, ואף הוסר כאשר התברר כי לא זכה לאישור מטעם העירייה. כעבור כמה שבועות הוצב השער מחדש, לאחר שהוסדר הנושא.

במשך עשרות שנים הגימנסיה הייתה מוסד החינוך העל-יסודי המוביל בתל אביב. היא הייתה ונותרה גם כיום סמל לבית ספר בקולנוע ובטלוויזיה הישראלים - המבנה שלה שימש לצילום סרטים, סדרות טלוויזיה ופרסומות, כמו: דרמת הטלוויזיה הבורגנים, פרסומת לערוץ ג'טיקס ופרסומת למפלגת שינוי.

בית הספר בנוי פחות או יותר בצורת מרובע בעל ארבע צלעות לא שוות: צלע צפונית - רח' ז'בוטינסקי, צלע מזרחית - רח' רמז, צלע דרומית - רחוב ארלוזורוב וצלע מערבית - רח' בן שפרוט. במרכז הריבוע ישנה רחבת בטון גדולה, רחבת דשא גדולה ובימת טקסים ואירועים.

מנהלי הגימנסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה חלקית של מנהלי הגימנסיה לאורך השנים:

עם מנהליה הנוספים של הגימנסיה נמנים: עו"ד אריה ברנע, בן ציון שהם, דרור אלוני וחנה נאמן.

כיום מנהל את הגימנסיה ד"ר זאב דגני, שהחליף את חנה נאמן, שניהלה את הגימנסיה מ-2004 ועד קיץ 2008[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב' בן-יהודה וא' אופק (עורכים), סיפורה של הגימנסיה 'הרצליה', תש"ל.
  • יוסי קליין, "האמריקניזציה של תל אביב: פרשת הריסתה של הגימנסיה העברית "הרצליה" לטובת הקמת גורד-השחקים הישראלי הראשון "מגדל שלום מאיר" (1966-1959)", הוצאת כרמל, 2011.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]