הגירה לספסית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תעלת סואץ דרכה מהגרים מינים פולשים לים התיכון, הגירה זו נקראת הגירה לֶסֶפְּסִית

הגירה לֶסֶפְּסִית היא מעבר של בעלי חיים ימיים מים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ. התופעה נקראת על שמו של פרדיננד דה לספס, מהנדס ויזם חפירת התעלה. קיימת גם הגירה בכיוון ההפוך אך היא נדירה. לתופעה שמות נוספים כגון הפלישה האריתריאית, פלישה לספסיאנית או הסינדרום הלספסיאני.

הפלישה החלה סמוך לפתיחת התעלה ב-1869. בתחילה התגלה דג חדש אחת למספר שנים. בשנים האחרונות מתגלה מין חדש מדי שנה.

תוכן עניינים

רקע [עריכה]

פתיחת תעלת סואץ ב-1869 יצרה את המעבר הראשון למי-ים בין הים התיכון לים סוף. ים סוף גבוה יותר, ולכן מימיו הם שזורמים אל הים התיכון. האגמים המרים, המהווים קטע מתעלת סואץ, בלמו את הגירת בעלי החיים והצמחים מים סוף למשך כמה עשורים בשל מליחותם הגבוהה באופן שלא אפשר את הישרדותם, אולם במרוצת הזמן מליחות זו הושוותה בהדרגה למליחות הים האדום בשל זרימת המים בין הימים. כשמחסום ימי זה הוסר בעלי חיים וצמחים היגרו דרך התעלה והחלו לאכלס את מזרח אגן ים התיכון. ים סוף ככלל הוא בעל מליחות גבוהה יותר ועני יותר בחומרי מזון (נוטריאנטים) מהאוקיינוס האטלנטי המחובר לים התיכון, כך שלמינים המהגרים מים סוף היה יתרון על המינים המקומיים במזרח אגן הים התיכון, מכיוון שהם מותאמים למים דלי נוטריאנטים. כך החלו המינים של ים סוף לפלוש לביוטה של הים התיכון. מספרם של המינים שעשו את הדרך בכיוון ההפוך מזערי.

השפעת המהגרים על מינים מקומיים [עריכה]

חוטית נודדת, פולשת מים סוף.

בנייתו של סכר אסואן על נהר הנילוס ב-1960 צמצמה את זרימת המים המתוקים הנושאים סחופת עשירה בנוטריאנטים אל מזרח אגן ים התיכון, וכתוצאה מכך דגת הים התיכון נפגעה באופן משמעותי. במקביל שינוי זה יצר תנאים אידאליים לפולשים מים סוף ובכך תהליך הגירת המינים הפולשים הואץ אף יותר.

מינים פולשים הפכו לרכיב משמעותי במערכת האקולוגית של הים התיכון, ובעלי השפעות המסכנות מינים אנדמיים ים-תיכוניים רבים. בתחילת ההגירה, התבוננות על כמה קבוצות מהמינים האקזוטיים הראתה כי יותר מ-70% ממעשירי רגל לא מקומיים ו-63% מהדגים האקזוטיים בים התיכון מקורם באזור האינדו-פסיפי, כלומר הגיעו מהאוקיינוס השקט וההודי במעלה ים סוף אל מפרץ סואץ שבקצהו, ודרך התעלה אל הים התיכון.[1] התעלה הופכת למעבר הימי הראשון להגעת מינים פולשים אל הים התיכון. פגיעתם של כמה מהמינים הלספסיים הללו הפכה למשמעותית ביותר כאשר הם דחפו מינים מקומיים והפכו למחזה נפוץ באזור הלבנט.

לפי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאביו, אמנת המגוון הביולוגי ואמנת ראמסאר מינים אלו הם זרים לים התיכון, ומחוץ לתחום תפוצתם הטבעי שהוא באזור האינדו-פסיפי. כשמינים אלו מצליחים לבסס אוכלוסיות בים התיכון תוך כדי תחרות ישירה במינים המקומיים ותפיסת מקומם הם הופכים ל"מינים זרים פולשים" ומהווים איום חמור על המגוון הביולוגי המקומי.

הודעת ממשלת מצרים, מהשנים האחרונות, על כוונתה להעמיק ולהרחיב את תעלת סואץ מדאיגה ביולוגים ימיים החוששים שמעשה זה רק יחמיר את הפלישה מים סוף לים התיכון, ויכשיר את המעבר לסוגי פולשים חדשים.[2]

חדירת המינים לים התיכון שינתה את המערכת האקולוגית שלו, כך שיותר מ-300 מינים חדשים של צמחים ובעלי חיים פלשו אליו. מתוכם כ-67 הם מיני דגים וכולם מאכלסים את האגן המזרחי ואותרו בקרבת חופי ישראל. רוב הדגים בים סוף הם דגים טרופיים, שלא היו קיימים בים התיכון קודם לפתיחת התעלה. חלק מהמינים הפולשים נמצאים בהתפוצצות אוכלוסין ונמצאים בתחרות על אתרי רבייה ומזון עם המינים המקומיים, ובדחיקת הדגה המקומית מבתי הגידול הטבעיים שלה. בין השנים 2008-‏2011 נערך מחקר באמצעות חוקרים מאוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, המכון לחקר הימים ואגמים בהשתתפות חוקר אמריקאי המתמחה במינים פולשים. ממצאיהם העלו מהפך דרמטי בהרכב הדגה, לפיו כיום כ-54% מתפיסות הדגה הם מינים פולשים, לעומת 29% לפני כ-20 שנה, ממצאים אלו מעידים על היקף פלישת מינים ימיים הגדול ביותר בעולם המתרחש באגן המזרחי של הים התיכון, פלישה העלולה לפגוע מאוד במינים המקומיים.‏[3] נמצא גם כי ישנה ירידה של כ-40% בדגה המקומית.‏[3]

מינים פולשים [עריכה]

חלילון חלק (Fistularia commersonii), פולש מים סוף.
לגינון נודד
אבנון מגושם (Synanceia verrucosa), הדג הארסי בעולם.‏[4]‏[5]

הרכבם של המינים הפולשים לים התיכון מים סוף‏[6]‏[7]:

ישנם חסרי חוליות נוספים כגון מדוזות, אלמוגים, פלנקטון וכדומה.

להלן מספר דוגמאות של מינים פולשים לים התיכון של ישראל;

  • המין הידוע ביותר הוא המדוזה מהמין חוטית נודדת, שפוקד בשנים האחרונות את חופי ישראל מדי קיץ. מין זה השפיע מאוד על עונת הרחצה בים התיכון של ישראל.
  • נימי דו-ימי התגלה לראשונה ב-2006 ומאז הספיק להשפיע על הדיג המסחרי ולדחוק את אוכלוסיית המולית אדומה. בשנת 2008 המין הגיע אף לטורקיה. מהווה נציג יחיד ממשפחתו בים התיכון.
  • חלילון חלק (Fistularia commersonii), מהגר שהגיע עד חופי איטליה.
  • לגינון נודד, דג ממשפחת הנפוחיתיים, הנקרא בסלנג "אבו נפחא", דג זה בעל השפעה הרסנית על מינים מקומיים בשל היותו טורף רעבתן, אשר לו טורפים מועטים בשל אמצעי ההגנה שלו. זהו דג רעיל ביותר, ובארץ מוכרים מספר מקרי הרעלה ממנו.‏[8]
  • זהרון הדור (Pterois miles), דג טורף ארסי.
  • אבנון מגושם התגלה בשנת 2011 ביפו, הוא הדג הארסי בעולם, לא ידוע בוודאות כיצד הגיע לים התיכון.‏[4]‏[5]
  • שפמית ארסית (Plotosus lineatus) דג ממשפחת השפמיתיים בעל ארס רב עוצמה בקוציו העלול לשתק ובמקרים מסוימים להרוג בני אדם.‏[9]

ישנם דגים פולשים רבים מ-39 משפחות שונות, מהן 15 חדשות בים התיכון. יחד עם זאת נטען כי שינויים אלו בים התיכון הם בלתי הפיכים, וכי המלצות החוקרים היא להגביל את דייג המינים המקומיים ובכך לאפשר להם להתרבות ולהתחרות עם המינים הפולשים.‏[3]

רשימת המינים הפולשים [עריכה]

כ- 3 מינים שהיגרו מהים התיכון אל ים סוף;

להלן רשימת הפולשים מים סוף לים התיכון‏[7];
השנה מציינת את הפעם הראשונה שהמין התגלה בים התיכון

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ IUCN Guidelines for the Prevention of Biodiversity Loss Caused by Alien Invasive Species. International Union for Conservation of Nature (2000). אוחזר ב־2009-08-11.
  2. ^ Galil, B.S. and Zenetos, A. (2002). A sea change: exotics in the eastern Mediterranean Sea, in: Leppäkoski, E. et al. (2002). Invasive aquatic species of Europe: distribution, impacts and management. pp. 325-336.‏
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 בתוך שני עשורים: המינים הפולשים השתלטו על הדגה מאתר הארץ
  4. ^ 4.0 4.1 אורח קטלני בחופי הארץ מאתר ידיעות אחרונות
  5. ^ 5.0 5.1 הדג הארסי בעולם הגיע לחופי ישראל מאתר מאקו, חדשות 2
  6. ^ מינים פולשים בים התיכון, ד"ר רותי יהל מאתר החברה להגנת הטבע
  7. ^ 7.0 7.1 CIESM Atlas of Exotic Species in the Mediterranean
  8. ^ אכלו דג מחופי חיפה ונפגעו במערכת העצבים מאתר ynet
  9. ^ הפלישה מים סוף: בעלי חיים ימיים חדשים בים התיכון מאתר מעריב
  10. ^ 10.00 10.01 10.02 10.03 10.04 10.05 10.06 10.07 10.08 10.09 10.10 10.11 10.12 10.13 10.14 Ertan Taskavak & Murat Bilecenoglu (2001). "Length–weight relationships for 18 Lessepsian (Red Sea) immigrant fish species from the eastern Mediterranean coast of Turkey". Journal of the Marine Biological Association of the United Kingdom 81 (5): 895–896. doi:10.1017/S0025315401004805. 
  11. ^ 11.00 11.01 11.02 11.03 11.04 11.05 11.06 11.07 11.08 11.09 11.10 11.11 11.12 11.13 11.14 11.15 11.16 11.17 11.18 11.19 11.20 11.21 11.22 11.23 11.24 11.25 11.26 11.27 11.28 11.29 11.30 11.31 11.32 11.33 11.34 11.35 11.36 11.37 Gilberto Rodríguez & Héctor Suárez (2001). "Anthropogenic dispersal of decapod crustaceans in aquatic environments". Interciencia 26 (7): 282–288. 
  12. ^ Tahir Özcan, A. Suat Ateş & Tuncer Katağan (2008). "On the presence of the snapping shrimp, Alpheus rapacida (Decapoda: Caridea) on the Aegean Sea coast of Turkey" (PDF). Marine Biodiversity Records 1. doi:10.1017/S1755267207008792. 
  13. ^ 13.00 13.01 13.02 13.03 13.04 13.05 13.06 13.07 13.08 13.09 13.10 13.11 13.12 13.13 13.14 Barash, A. & Z. Danin (1973). "The Indo-Pacific species of Mollusca in the Mediterranean and notes on a collection from the Suez Canal". Israel Journal of Zoology 21 (3–4): 301–374.  Summarised at OBIS Indo-Pacific Molluscan Database. Academy of Natural Sciences (May 17, 2006). אוחזר ב־February 8, 2012.
  14. ^ L. Eryilmaz & C. Dalyan (2006). "First record of Apogon queketti Gilchrist (Osteichthyes: Apogonidae) in the Mediterranean Sea". Journal of Fish Biology 69 (4): 1251–1254. doi:10.1111/j.1095-8649.2006.01185.x. 
  15. ^ Giuseppe Bucciarelli, Daniel Golani & Giacomo Bernardi (2002). "Genetic cryptic species as biological invaders: the case of a Lessepsian fish migrant, the hardyhead silverside Atherinomorus lacunosus". Journal of Experimental Marine Biology and Ecology 273 (2): 143–149. doi:10.1016/S0022-0981(02)00138-7. 
  16. ^ John E. Randall (1995). Coastal Fishes of Oman. Honolulu, Hawaii: University of Hawaii Press. ISBN 9780824818081. 
  17. ^ 17.0 17.1 Bella S. Galil (1997). "Two Lessepsian migrant decapods new to the coast of Israel". סרטנאים 70 (1): 111–114. 
  18. ^ Tuba Terbiyik, Cem Cevik, Benin Toklu-Alicli & Ercan Sarihan (2007). "First record of Ferosagitta galerita (Dallot, 1971) [Chaetognatha] in the Mediterranean Sea". Journal of Plankton Research 29 (8): 729–726. doi:10.1093/plankt/fbm053. 
  19. ^ M. Corsini, G. Kondilatos, & P. S. Economidis (2002). "Lessepsian migrant Fistularia commersonii from the Rhodes marine area". Journal of Fish Biology 61 (4): 1061–1062. doi:10.1111/j.1095-8649.2002.tb01865.x. 
  20. ^ Bilal Öztürk & Jean-Maurice Poutiers (2005). "Fulvia fragilis (Bivalvia: Cardiidae): a lessepsian mollusc species from Izmir Bay (Aegean Sea)". Journal of the Marine Biological Association of the UK 85 (2): 351–356. doi:10.1017/S0025315405011252h. 
  21. ^ Fabricio Serena (2005). Field Identification Guide to the Sharks and Rays of the Mediterranean and Black Sea, FAO Species Identification Guide for Fisheries Purposes. Rome: Food and Agriculture Organization. 
  22. ^ D. Golani & M. Fine (2002). "On the occurrence of Hippocampus fuscus in the eastern Mediterranean". Journal of Fish Biology] 60 (3): 764–766. doi:10.1111/j.1095-8649.2002.tb01700.x. 
  23. ^ O. Akyol, V. Ünal, T. Ceyhan & M. Bilecenoglu (2005). "First confirmed record of Lagocephalus sceleratus (Gmelin, 1789) in the Mediterranean Sea". Journal of Fish Biology 66 (4): 1183–1186. doi:10.1111/j.0022-1112.2005.00667.x. 
  24. ^ M. E. Çinar, Z. Ergen & E. Dagli (2002). "Occurrence of the lessepsian species Leonnates persicus (Polychaeta: Nereididae) in Izmir Bay, Aegean Sea". Journal of the Marine Biological Association of the UK 82 (5): 811–815. doi:10.1017/S0025315402006173. 
  25. ^ B. S. Galil (November 6, 2006). Marsupenaeus japonicus (PDF). Delivering Alien Invasive Species Inventories for Europe. אוחזר ב־February 7, 2012.
  26. ^ B. S. Galil & D. Golani (1990). "Two new migrant decapods from the eastern Mediterranean" (PDF). סרטנאים 58 (3): 229–236. 
  27. ^ S. Lelli, F. Colloca, P. Carpentieri & B. C. Russell (2008). "The threadfin bream Nemipterus randalli (Perciformes: Nemipteridae) in the eastern Mediterranean Sea". Journal of Fish Biology 73 (3): 740–745. doi:10.1111/j.1095-8649.2008.01962.x. 
  28. ^ Jakov Dulčić, Ivan Jardas, Armin Pallaoro & Lovrenc Lipej (2004). "On the validity of the record of silver pomfret Pampus argenteus (Stromateidae) from the Adriatic Sea" (PDF). Cybium 28 (1): 69–71. 
  29. ^ Daniel Golani (2002). "The Indo-Pacific striped eel catfish, Plotosus lineatus (Thunberg, 1787), (Osteichtyes: Siluriformes) a new record from the Mediterranean" (PDF). Scientia Marina 66 (3): 321–323. 
  30. ^ B. S. Galil (November 5, 2006). Rhopilema nomadica (PDF). Delivering Alien Invasive Species Inventories for Europe. אוחזר ב־July 29, 2012.
  31. ^ M. Ben-Yami & T. Glaser (1974). "The invasion of Saurida undosquamis (Richardson) into the Levant Basin – an example of biological effect of interoceanic canals" (PDF). Fishery Bulletin 72 (2): 359-373. 
  32. ^ M. Bariche & M. Saad (2005). "Settlement of the lessepsian blue-barred parrotfish Scarus ghobban (Teleostei: Scaridae) in the eastern Mediterranean". JMBA2 - Biodiversity Records 1. doi:10.1017/S1755267205000497. 
  33. ^ E. Lefkaditou, M. Corsini-Foka, & G. Kondilatos (2009). "Description of the first Lessepsian squid migrant, Sepioteuthis lessoniana (Cephalopoda: Loliginidae), in the Aegean Sea (Eastern Mediterranean)". Mediterranean Marine Science 10/2: 87–97. Hellenic Centre for Marine Research (HCMR). ISSN 1791-6763. 
  34. ^ Maria Corsini, Panagiotis Margies, Gerasimos Kondilatos & Panos S. Economidis (2005). "Lessepsian migration of fishes to the Aegean Sea : First record of Tylerius spinosissimus (Tetraodontidae) from the Mediterranean, and six more fish records from Rhodes" (בFrench). Cybium 29 (4): 347–354. 
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגירה_לספסית&oldid=14024060