הגירוש מגן עדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגירוש מגן העדן לפני השיחזור (משמאל) ואחריו

הגירוש מגן עדן (La Cacciata dei progenitori dall'Eden) - פרסקו של "תומאסו די סר ג'ובאני די מונה קאסאי" המכונה מזאצ'ו מתקופת הרנסאנס המוקדמת (המאה ה-15: 1425 - 1428) התמונה נמצאת בקפלת בראנקצ'י.

תוכן היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירה מוצג רגע הגירוש של אדם וחווה מגן עדן, סצנה מהברית הישנה. יש הרואים ביצירה זו פריצת דרך באומנות משום שהיא מייצגת את תפיסות העולם החדשות ברנסאנס.

ביצירה חווה מכסה את איבריה, לאחר שאכלה את פרי עץ הדעת. פניה מראות כאב, פיה פעור בזעקה והיא בוכה.

האדם ביצירה שפוף וידיו על פניו.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה פרספקטיבה הבנויה על קווי אלכסון, בה רואים את אדם וחווה כיוצאים ממין שער. נקודת התצפית משכנעת וברורה. עוד התקדמות פרספקטיבית היא קיצורו של מלאך אלוהים הנמצא מעליהם. הדימוי נראה משכנע ביותר, מלא נפח ומציאותי.

בניגוד ליצירות אומנות מימי הביניים ולאחר מכן, ניתן לראות ביצירה זו הומניזם בולט, זאת בניגוד למסורת האומנותית. יש הרואים בדרך התיאור של אדם וחווה בתמונה כדרך תיאור הרוויה ברגש ואנושיות: סבל, כאב, בושה, זעקה, הבאה לידי ביטוי גם בארשת פניהם של אדם וחווה וגם בתנועות גופם.

בניגוד למוזולינו, צייר נוסף שצייר תמונה של אדם וחווה, קשה למצוא בעיות אנטומיות בציור. נראה שביצירה יש פרופורציות וביטויים המעידים על הכרת גוף האדם.

צנזורה ושיחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-17, שלוש מאות שנה אחרי שהתמונה צוירה, הדוקס הגדול של טוסקנה, קוסימו די מדיצי, צוה להוסיף עלי תאנה שיכסו את ערוותם של שתי הדמויות. העלים נמחקו כשהתמונה עברה ניקוי ושחזור בעשור השמיני של המאה העשרים.

הבדלים מהתיאור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה הבדלים בין התמונה לתיאור שנמצא בספר בראשית:

  • בתמונה, אדם וחוה עירומים (ובצנזורה- מכוסים בעלי תאנה); בבראשית ג,כ"א כתוב: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם". (עלי התאנה אמנם מופיעים בסיפור המקראי, אך בשלב מוקדם יותר).
  • בתמונה יש רק מלאך (כרוב) אחד; בבראשית ג,כ"ד כתוב: "וישכן מקדם לגם עדן את הכרוכים", בלשון רבים.
  • בתיאור המקראי אין איזכור של הקשת שמופיע בצד שמאל של התמונה.