הגל הצ'כוסלובקי החדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגל הצ'כוסלובקי החדשצ'כית: Československá nová vlna; נקרא גם הגל הצ'כי החדש, בצ'כית: Česká nová vlna) הייתה תנועה קולנועית אומנותית שהתקיימה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בצ'כיה, והקדימה את האביב של פראג. המונח מתייחס לסרטים שבוימו על ידי במאים צ'כים וסלובקים צעירים. הסרטים נעשו באיכות יוצאת דופן, גילו פתיחות ואף הכילו אלגוריות פוליטיות בוטות, בניגוד לעמדתו של המשטר הקומוניסטי בצ'כיה של אותם ימים.

בין הבמאים הצ'כוסלובקים שפעלו במסגרת הגל החדש נמנים מילוש פורמן, ורה צי'טילובה, איוון פסר, ירוסלב פפושק, יז'י מנצל, ג'ון נמס, ירומיל יירש, וויטך ינסי, אוולד שורם, יורי הרץ, יורי יקוביסקו, סטפן יוהר, יאן קדר ואלו האווטה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל הצ'כוסלובקי החדש היה תנועה ארטיסטית אומנותית שעסקה בקולנוע והתפתחה מתנועת הדווסטיל, שקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, וחבריה היו אמנים צ'כים שהתעסקו בנושאים חדשניים ואוונגארדיים.

סטודנטים מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה של האקדמיה לאומנויות בפראג ("FAMU") היו מתוסכלים מהשלטון הקומוניסטי ששלט בצ'כוסלובקיה ב-1984 והפכו לקבוצת מתנגדי שלטון. מטרתם ביצירת סרטים הייתה לגרום לאזרחים הצ'כים להיות מודעים לכך שהם משתתפים במערכת אכזרית וחסרת יכולת, שעשתה נזק לכל מי שחבר בה.

מאפייני סרטי הגל החדש הם דיאלוגים ארוכים נטולי תסריט מתוכנן, הומור אפל ואבסורדי, וליהוק שחקנים לא מקצועיים. סרטי התקופה נגעו בנושאים שבקושי הצליחו להיחלץ מצנזורה, כגון הנושאים בשני סרטיו של מילוש פורמן, פטר השחור ואהבותיה של בלונדינית העוסקים בחיי הצעירים של החברה הצ'כוסלובקית; הנושא בסרטה של ורה ציטילובה, חרציות, העוסק בשתי נערות מרדניות בעולם סוריאליסטי, ובסרטו של ירומיל יירש, ואלרי ושבוע הנפלאות, שאף הוא עוסק בסביבה ועלילה סוריאליסטית.

תקופת הגל הצ'כוסלובקי החדש הייתה מקבילה לתקופת הגל הצרפתי החדש (שניהם מתייחסים לתקופת שנות ה-60 המוקדמות) אך השוני ביניהם הוא שסרטי הגל הצ'כוסלובקי החדש החזיקו לרוב עלילה חזקה יותר, והייתה להם גישה רבה יותר לאולפנים ולמימון המדינה בעוד שבצרפת הסרטים הופקו בתקציבים מצומצמים והשתמשו בעזרי צילום מאולתרים. בנוסף, במאי הגל החדש הצ'כוסלובקי נטו להשתמש ביצירות שנלקחו מהספרות הצ'כית, ביניהן הפירוש של הבמאי ירומיל יירש לנובלה האנטי-קומוניסטית - הבדיחה של הסופר מילן קונדרה, שהוא עצמו תיאר בקונגרס הרביעי של איגוד הסופרים הצ'כוסלובקים, את חשיבותו הרבה של גל הקולנוע האזרחי ותרומתו להיסטוריה של הספרות הצ'כוסלובקית.

תקופת הגל החדש הצ'כוסלובקי הגיע אל סופה הפתאומי בתקופת האביב של פראג (1968), תקופה שבה הפוליטיקאי אלכסנדר דובצ'ק חבר במפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית, החל לצבור כוח במפלגתו ותכנן להציג רפורמה ליברלית פוליטית, שאליה התייחס כ"סוציאליזם עם פנים אנושיות". הוא נתקל בהתנגדות מצד ברית המועצות שראתה ברפורמה איום על עליונותה המדינית במדינות מזרח אירופה, ופלשה לצ'כוסלובקיה מלווה בבעלות הברית של הסכם וורשה. הבמאים מילוש פורמן ויאן נמק נמלטו מן המדינה בעוד שאלה שנשארו בה התמודדו עם צנזורה על עבודתם.

סרטים צ'כים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הסרטים שצולמו בתקופת הגל החדש היו בשפה הצ'כית. רוב הבמאים הגיעו מ-FMAU היוקרתית שנמצאת בפראג, ועבדו באולפני ברנדוב שממוקמים בפרברי העיר.

הבמאים הבולטים של התקופה הם מילוש פורמן שביים את נשף הכבאים, פטר השחור ואהבותיה של בלונדינית, וורה צ'יטילובה שידועה בסרטה חרציות, ויז'י מנצל שביים את רכבות שמורות היטב וזכה בפרס האקדמיה לסרט הזר הטוב ביותר.

סרטים סלובקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט החנות ברחוב הראשי שבויים על ידי יאן קדר ואלמר קלוס זכה בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ב-1966. הסרט מתאר את סלובקיה בזמן מלחמת העולם השנייה עם עליית הנאציזם, ומספר את סיפורו של איש סלובקי עני בשם אנטון 'טונו' ברקטו, שמקבל חנות כלי תפירה, שהייתה שייכת ליהודיה קשישה במסגרת תהליך האריזציה.

סרטי מפתח של הגל הצ'כוסלובקי החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]