הגנה מרחבית בגובה רב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משגר טילים של THAAD

פרויקט הגנה מרחבית בגובה רבאנגלית: THAAD - Terminal High Altitude Area Defense), הוא טיל נגד טילים, פרויקט אמריקני המגלם מערכת לירוט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני תוך שימוש בגישת פגע והשמד. הטיל אינו נושא ראש קרב אלא מסתמך על אנרגיה קינטית הנוצרת כתוצאה מההתנגשות בין המיירט למטרה. THAAD תוכנן כנגד טילי סקאד ודומיו ואין ביכולתו לירט טילים בין יבשתיים.

מערכת THAAD תוכננה ונבנתה על ידי לוקהיד מרטין. בין קבלני המשנה היו רייתאון וחברת בואינג. הפיתוח של המערכת תוקצב במעל 700 מיליון דולר בשנת 2004. פריסה מלאה של המערכת צפויה לעלות עשרות מיליארדי דולרים.

הפריסה של THAAD תוכננה במקור לשנת 2012 אבל היא הוקדמה לשנת 2009.‏[1]

בסוף ספטמבר 2008 הוצב בבסיס נבטים בישראל מכ"ם של THAAD מסוג FBX-T לאחר שהועבר באוויר על ידי מטוסי תובלה כבדים. המערכת נמצאת בפיקוח אמריקני ואסורה לגישה לזרים.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגרמת טיל ה-THAAD

הרעיון של THAAD הוצג בשנת 1987. ב-1992, בחר צבא ארצות הברית בלוקהיד מרטין כקבלן ראשי לפיתוח THAAD. ניסוי התעופה הראשון של THAAD התרחש ב-1995. כל ניסויי התעופה בשלב ההגדרה-ולידציה התרחשו במטווח הטילים של וייט סאנדס. ששת ניסיונות הירוט הראשונים כשלו. רק ב-1999 התרחשו היירוטים המוצלחים הראשונים כנגד טילי הרה.

שלב ההדגמה והוולידציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך תוצאה הערות
21 אפריל 1995 הצלחה ניסוי טיסה ראשון לבדיקת מערכת ההנעה. אין מטרה בניסוי
31 יולי 1995 כישלון בדיקת רכב ההשמדה. הניסוי בוטל. אין מטרה בניסוי
13 אוקטובר 1995 הצלחה בדיקת מערכת רכישת המטרות. לא היה ניסיון לפגוע במטרה בעת הניסוי.
13 דצמבר 1995 כישלון כישלון בפגיעה במטרת הדמה בשל תקלות תכנה במערכות הדלק של הטיל
22 מרץ 1996 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל בעיות מכניות במנגנון הניתוק של רכב ההשמדה
15 יולי 1996 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל תקלה במערכת רכישת המטרות.
6 מרץ 1997 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל זיהום במערכת החשמלית
12 מאי 1998 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל קצר חשמלי במערכת הבוסטר. הקונגרס האמריקני מחליט להפחית את המימון לפרויקט בשל כשלים חוזרים ונשנים
29 מרץ 1999 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל כשלים מרובים כולל כשל במערכת ההנחיה
10 יוני 1999 הצלחה בפגיעה במטרת דמה במתאר פשוט
2 אוגוסט 1999 הצלחה פגיעה במטרת דמה מחוץ לאטמוספירה

שלב ההנדסה והיצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2000 קיבלה לוקהיד חוזה פיתוח ויצור על מנת לתכנן את המערכת כמערכת אש טקטית ניידת עבור הצבא. הניסויים חודשו בשנת 2006 במטווח הטילים של וייט סאנדס ולאחר מכן עברו הניסויים למטווח הטילים באוקיינוס השקט.

תאריך תוצאה הערות
22 נובמבר 2005 הצלחה טיסת ניסוי ראשונה בשלב הנדסה ויצור
11 מאי 2006 הצלחה(?) טיסת ניסוי פיתוחית ראשונה לבדיקת כלל המערכת כולל המיירט, המשגר, הרדאר ובקרת האש.
12 יולי 2006 הצלחה ירוט טיל מטרה אמיתי
13 ספטמבר 2006 הופסק טיל המטרה שוגר אך היה צורך לעצור את הניסוי עוד טרם שיגור הטיל המיירט
סתיו 2006 בוטל דחיה
27 ינואר 2007 הצלחה ירוט טיל מטרה המייצג סקאד (לא פציל) גבוה באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.
6 אפריל 2007 הצלחה ירוט טיל מטרה המייצג סקאד (לא פציל) בגובה בינוני באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.‏[2][3]
27 אוקטובר 2007 הצלחה ירוט טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה. המערכת הצליחה לגלות, לעקוב וליירט את המטרה.‏[4][5]
27 יוני 2008 הצלחה ירוט טיל ששוגר ממטוס C-17 Globemaster III[6]

יצור ופריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמרון חוסך אנרגיה של THAAD לשריפת דלק עודף.

טיל THAAD משמיד טילים בהתנגשות תוך שימוש בטכנולוגית פגע והשמד. הדבר דומה לטיל הפטריוט בגרסת ה-PAC-3. בניגוד ל-THAAD, הפטריוט כולל ראש קרב מתפוצץ. לטילי THAAD טווח מוערך של 200 קילומטרים וגובה מוערך של 150 קילומטרים. הטילים מיוצרים באלבמה במתקן של לוקהיד מרטין. במתקן מבוצעת אינטגרציה, הרכבה ובדיקה של הטילים.

מכ"ם ה-THAAD פועל בתחום תדר-X ונבנה על ידי חברת רייתאון. זהו מכ"ם ה-X-Band הקרקעי/נישא באוויר הגדול ביותר בעולם. ה-FBX-T הוא גרסה של המכ"ם שנועדה לאפשר הגנה מפני טילים בליסטיים בין יבשתיים.

מערכת ראשונה בפורט בליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 הפעיל צבא ארצות הברית את הסוללה המבצעית הראשונה כחלק מפיקוד ההגנה מפני טילים. לסוללה 24 מירטים, 3 משגרי THAAD, מרכז בקרת אש ומכ"ם. פריסה מלאה החלה ב-2009.‏[7][8]

פרישה מבצעית בהוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיוני 2009 נפרשה סוללה מבצעית להוואי אל מול איום אפשרי על האיים.

פרישה אפשרית לגואם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2013, ארה"ב פירסמה כוונה לפרוש סוללה לאי גואם.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי העיתון "טיים" ממאי 2012, בישראל מוצב מכ"ם של המערכת ‏[9]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרסומים אמריקאים, גם בטורקיה מוצב מכ"ם THAAD‏[10]

הפריסה בישראל בבסיס נבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יותר מ-12 מטוסים לקחו חלק בהעברת המכ"ם, מרכיביו ואנשי הצוות. כ-120 מפעילים נדרשים על מנת לתפעל ולתחזק את המערכת החדשה. מגדל המכ"ם הוקם בדימונה בגובה 400 מטר.

קונים פוטנציאליים ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 גילתה איחוד האמירויות עניין ברכש מערכת ההגנה בסכום המוערך בכ-7 מיליארד דולר אם העסקה תאושר.‏[11], לפי דיווחים שונים, עומן חתמה על חוזה הצטיידות במערכת במאי 2013‏[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפריסה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]