הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גירוש הגר וישמעאל, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה
הגר וישמעאל במדבר, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה
הגר וישמעל במדבר, ציור קיר מעשה ידי ג'ובאני בטיסטה טייפולו
"הגר", תצלום של עדי נס, מתוך סדרת תצלומי המקרא.

הָגָר היא דמות מקראית, שפחתה של שרה. הפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ט"ז וכ"א.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא מוצאה במצרים. חז"ל ציינו במדרש שהייתה בתו של מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה.[דרוש מקור] שרה נתנה את הגר לאברהם לאשה לאחר שראתה שהיא עצמה לא הצליחה ללדת. על פי הפירוש הרגיל שרה רצתה שהגר תלד והילד יחשב כאילו הוא שייך לגבירה. ניתן לראות שיקולים דומים והקבלות לסיפור זה בסיפור על רחל, לאה ושפחותיהן אשר ניתנו ליעקב. על פי המדרש קיוותה שרה שהמעשה יוביל לכך שהיא עצמה תזכה לבן לאחר שנים של עקרות. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרה. שרה, בתגובה, פנתה אל אברהם בכעס וספרה לו על הדבר. אברהם הותיר את ההחלטה בנושא בידיה של שרה וזו עינתה את הגר עד שברחה. פרשנים מייחסים למילה "ותענה" דרגות שונות של חומרה, מפירוש האומר כי עינוי הוא יחס של פקוד ומפקד. הפירוש המדרשי נשען על שימוש דומה שנעשה בשורש מאוחר יותר באותו פרק - "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידה", עד לפירוש המקצין בחטא העינוי שעינתה שרה את הגר ורואה בעינויים של ישראל בעתיד על ידי בני הגר עונש על עינוי זה.

הגר ברחה אל המדבר ושם פגשה מלאך שברך אותה וציווה עליה לשוב אל שרה ולקרוא לבנה ישמעאל (ספר בראשית, ט"ז). על פי בשורת המלאך, ישמעאל עתיד להיות פרא אדם. הגר קראה לבאר לחי ראי, ולמלאך אל-ראי וחזרה אל אברהם.

לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק ומכיוון שלא רצתה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק, בקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר. אברהם התייעץ עם האל, האל הסכים עם שרה, והגר נשלחה מבאר שבע. אברהם צייד אותה בלחם ומים. הגר איבדה את דרכה במדבר, וכשנגמרו המים הניחה את ישמעאל בנה תחת שיח, והתיישבה במרחק מה ממנו כדי לא לראות במותו. האל שמע את בכיו של ישמעאל והראה להגר באר מים (בראשית, כ"א). הגר נשארה במדבר פארן, שם גדל בנה והפך לקשת, לוחם המתפרנס על ציד בחץ וקשת, והיא השיאה אותו לאישה ממצרים.

על פי פירוש חז"ל, דמותה של קטורה המוזכרת אף היא כאשתו של אברהם היא הגר עצמה, שכונתה קטורה "על שם שנאים מעשיה כקטֹ‏רת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם" (רש"י, בראשית, כ"ה, א).

הגר היא הדמות הראשונה בתנ"ך שמסופר אודות בכיה[1]:

"וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם ... וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ"

יצוגיה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם, הגר אינה מוזכרת בקוראן אבל הפרשנות המסורתית לפסוק

הנה הושבתי מצאצאי בעמק לא מקום זרע אצל ביתך הקדוש, אלוהינו, למען יערכו התפילה

– קוראן, פרשת אברהם, תרגום יואל ריבלין

מייחסת אותו לסיפור הגר וישמעאל. בחאג' נוהגים עולי הרגל לרוץ בין גבעות הא-סאפא והא-מארוואה שם על פי המסורת הלכה הגר הלוך ושוב שבע פעמים עד שמצאה מים מבאר הזמזם.

בנצרות, על פי האיגרת אל הגלטים סיפור הגר ושרה הוא אלגוריה לשתי הבריתות:החדשה (שרה) והישנה (הגר)

כִּי כָתוּב שְׁנֵי בָנִים הָיוּ לְאַבְרָהָם הָאֶחָד מִן-הָאָמָה וְהַשֵּׁנִי מִן-הַחָפְשִׁיָּה׃ וּבֶן-הָאָמָה נוֹלַד לְפִי הַבָּשָׂר וּבֶן-הַחָפְשִׁיָּה עַל-פִּי הַהַבְטָחָה וְהַדְּבָרִים הֵם מָשָׁל כִּי אֵלֶּה הֵן שְׁתֵּי הַבְּרִיתוֹת הָאַחַת מִן-הַר סִינַי הַיּוֹלֶדֶת לְעַבְדוּת וְהִיא הָגָר׃ כִּי-[הָגָר] סִינַי הוּא הַר בַּעֲרָב וְהוּא כְּנֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל-עַתָּה כִּי-בְעַבְדוּת הִיא עִם-בָּנֶיהָ׃ אֲבָל יְרוּשָׁלַיִם לְמַעְלָה חָפְשִׁיָּה הִיא וְהִיא אֵם כֻּלָּנוּ

– איגרת שאול אל הגלטים, פרק ד', תרגום דליטש

בתרבות העממית שמשה הגר כסמל לאסלאם, כך למשל, אומר סרגיי איוונוביץ' ללווין באנה קרנינה "בקרב העם עדיין חיה המסורת על אנשים פראווסלאבים המתענים תחת עול 'בניה הטמאים של הגר'.‏[2]


דמותה הוזכרה בספרו של מאיר שלו ראשית.‏[3]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, גירוש הגר וישמעאל, עמ' 32-28
  • חנה, ספראי, דמותה של הגר בספרות חכמים. בתוך רביצקי , רות , (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל , 2008.עמ' 164-172.
  • אביבה, שוסמן, הגר וישמאל באסלאם. בתוך רביצקי , רות , (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל , 2008.עמ' 174-184.
  • גלפז-פלר, פנינה, ויולד –יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי . ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 207-214.
  • יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן,גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק ח' 'כרחם אב על בנים':סיפור גירוש הגר וישמעאל ובמדרש פרקי דרבי אליעזר. עמ' 109-99.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר שלו, "ראשית": פעמים ראשונות בתנ"ך
  2. ^ אנה קרנינה, חלק 8 פרק 15, (תרגום: רנה ליטוין).
  3. ^ מאיר שלו, ראשית, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2008.