הגשה
הגשה היא אחת מהפעולות המתבצעות בקורבן מנחה, כהכנה לקמיצה. נוטלים את קורבן המנחה, לאחר שהונח בכלי השרת, ומגישים אותו בנגיעה לקרן דרומית מערבית של המזבח החיצון. פעולה זו מתבצעת בכל המנחות הנקמצות ונקרבות על גבי המזבח, חוץ ממנחת כוהנים ומנחת כוהן משיח שאינן נקמצות ואינן מוקרבות על הזבח.
בניגוד לשחיטת הקרבן שהיא פעולה טכנית ונעשית גם על ידי אדם "זר" (יהודי שאינו כוהן), ההגשה נחשבת לעבודה ונעשית רק על ידי הכוהן. פעולה זו היא "כעין הקרבה" לעניין איסור הכנסת חולין בעזרה.[1]
יש שפירשו, שההגשה נחשבת לחלק מפעולת הקמיצה[2] ולכן היא צריכה להעשות על ידי כוהן. לפי דעת ההלכות גדולות ההגשה היא מצווה בפני עצמה, ומברכים עליה.[3] והרמב"ם.[4] חולק וסובר שאין ראוי למנות כל אחת מהעבודות למצווה בפני עצמה, וכתב המשנה למלך.[5] שלפי דעתו אין לברך על כל אחת מהעבודות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אביהוד שוורץ, הגשה, באתר "תורה"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פא, עמוד ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף יט, עמוד א.
- ^ לפי פרשנות הרמב"ן בהשגות על דברי הרמב"ם במניין המצוות שורש י"ב.
- ^ שם
- ^ פרק א' מהלכות מעשה הקרבנות בשם בעל ה"לב שמח".
| הקורבנות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סוגי הקורבנות | ||
| סוגי הקורבנות היסודיים | ||
| קורבנות ציבור |
קורבן התמיד, קורבן מוסף, לחם הפנים, מנחת העומר, שתי הלחם, קורבנות יום הכיפורים |
|
| קורבנות יחיד במועדים |
עולת ראייה, שלמי חגיגה, שלמי שמחה, קורבן פסח, פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים |
|
| קורבנות יחיד נוספים |
קורבן עולה ויורד, קורבן תודה, קורבן יולדת, קורבן עוף, מנחת חינוך, קורבנות נזיר, מחוסר כיפורים |
|
| הקרבת הקורבנות | ||
| תהליך ההקרבה |
לבישת בגדי כהונה, קידוש ידיים ורגליים, סמיכה, שחיטה, מליקה, קבלה, הולכה, זריקה, הגשה, קמיצה, תנופה, הקטרה, נסכים |
|
| איסורים ופסולים |
פיגול, נותר, טומאה, תמורה, מעילה, בעל מום, טרפה, ממשקה ישראל |
|
| מקום ההקרבה |
במות, בית המקדש, מזבח העולה, המערכה הגדולה, חידוש עבודת הקורבנות בימינו |
|
