הג'וקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הג'וקר
Manwholaughs.jpg
כריכת חוברת Batman: The Man Who Laughs משנת 2005, בה מופיע הג'וקר. איור מאת דאג מאנקי
מוציא לאור DC קומיקס
הופעה ראשונה Batman #1
(אפריל 1940)
יוצרים ג'רי רובינסון, בוב קיין, ביל פינגר
נתונים
שם אמיתי לא ידוע
סטטוס פעיל
חבר/ה לשעבר ב הכפפה השחורה
כנופיית אי-צדק
ליגת אי-צדק
כינויים בולטים הנסיך הליצן של הפשע, הברדס האדום, אוברון סקסטון, רוצח הדומינו, ג'ק נפייר, ג'וזף "ג'ו" קר
כוחות בולטים

ללא כוחות על

  • אינטליגנציה ברמה גאונית
  • ערמומי ומתוחכם
  • כימאי מומחה
  • מהנדס
  • מיומן בקרב פנים אל פנים
  • בעל גישה ל"צעצועים", אמצעי לחימה ופטנטים מתוחכמים

הג'וקראנגלית: Joker) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס של באטמן ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Batman #1 מאפריל 1940 ונוצרה על ידי ביל פינגר, בוב קיין וג'רי רובינסון.

לאורך שנות קיומו, הג'וקר מתואר כפושע מתוחכם מאוד, שאפיונו השתנה מרוצח המונים פסיכופת לתכסיסן וגנב מגושם. גם סיפור מקורו השתנה עם השנים, אך האלמנט השכיח בכולם היה נפילתו למכל פסולת כימיקלית והתמוטטות העצבים שעבר בעקבות המאורע הטראומתי. הג'וקר הוא אויבו המושבע של באטמן שאחראי למספר רב של טרגדיות בחייו, כמו למשל גרימת שיתוקה של ברברה גורדון, ורציחתם של אשתו השנייה של פקד גורדון ושל ג'ייסון טוד, הרובין השני. הדעות לגבי הקרדיט ליצירתו של הג'וקר חלוקות בין יוצרי הדמות, אולם לפי בוב קיין, השראתם העיקרית הייתה משחקו של שחקן הראינוע הגרמני קונרד ויידט בסרט "האיש הצוחק" משנת 1928[1].

מגזין Wizard דירג את הג'וקר במקום הראשון ברשימת הנבלים הגדולים של כל הזמנים‏‏[2], וכן במקום השני ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN[3]. בנוסף, דמותו דורגה במקום השמיני ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר[4].

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לג'וקר אין כל סיפור מקור רשמי אך בקומיקס מסוים השם הפרטי של הג'וקר התגלה כג'וסוס. הוא שיקר כל כך הרבה זמן על עברו, עד שהתבלבל בעצמו מכל השקרים. בספר הקומיקס "באטמן: הבדיחה ההורגת", הג'וקר אומר: "לפעמים אני זוכר זאת בדרך אחת לפעמים בדרך אחרת. אם אני רוצה שיהיה לי עבר אני מעדיף שהוא יהיה רב אפשרויות". בספר הקומיקס Arkham Asylum: A Serious House on Serious Earth, שנכתב על ידי גראנט מוריסון, נאמר שהג'וקר אינו בהכרח מטורף, אלא בעל "שפיות על" שבה הוא יוצר את עצמו בכל פעם מחדש כדי להתמודד עם אורח החיים הכאוטי של העולם אורבני.

בחוברת Detective Comics #168 מפברואר 1951 נאמר שהג'וקר היה בעברו מדען כימיקלים המתכנן לשדוד את החברה עבורה הוא עובד, והוא עוטה מעליו את זהות הפושע "הברדס האדום". לאחר הגניבה הוא פוגש בבאטמן פנים מול פנים, ובסוף הקרב ביניהם הוא נופל לתוך מכל מלא בכימיקלים. הוא יוצא מהמכל עם עור לבן, שפתיים אדומות, שיער ירוק וטירוף נצחי‏[5][6].

העלילה השכיחה ביותר מוצגת ב"הבדיחה ההורגת", לפיה הג'וקר (לעתיד) הוא מהנדס העובד במפעל לכימיקלים מסוכנים, שמאמין שיש לו כישרון להומור. הוא מתפטר מעבודתו והופך לקומיקאי סטנד-אפ, אך נכשל נחרצות. כשהוא נואש לפרנס את אשתו ההריונית, הוא מסכים לשתף פעולה עם שני נוכלים בפריצה למפעל בו עבד. בגרסה זו של הסיפור, הכינוי "ברדס אדום" ניתן לאיש הקשר בכל מקרה פשע. בזמן התכנון, המשטרה מספרת לו שאשתו נהרגה. המהנדס השכול מנסה להתחמק מהפשע אותו הוא אמור לבצע, אך שני הנוכלים האחרים מכריחים אותו לעזור להם. כשהם פורצים למפעל, המאבטחים פותחים באש כנגדם, ושני הנוכלים נהרגים. המהנדס מנסה לברוח, אך נעצר על ידי הבאטמן. המהנדס המפוחד קופץ למכל כימיקלים, וכאשר הוא מגיח מהשפך הסמוך הוא מסיר את הברדס ומגלה את השתקפותו: עור לבן כגיר, שפתיים אדומות כאודם ושיער ירוק ובהיר. כל זה בנוסף למאורעות היום השונים מטריפים את דעתו של המהנדס וגורמים לו להפוך לאדם שהוא היום‏[7].

עלילה שלישית, המוסברת בסיפור Case Study של הכותב פול דיני והאמן אלכס רוס, מציגה את הג'וקר כמאפיונר סדיסטי שעושה את דרכו במעלה שרשרת המזון של פושעי גות'אם סיטי והופך לראש ארגון פשע. עדיין מונע על ידי ריגושיו ודחפיו הפנימיים, הג'וקר יוצר את זהות "הברדס האדום" כדי לבצע פשעים קטנים עד שהוא פוגש בבאטמן ונלחם עמו, מה שמוביל לתאונתו. עם זאת, הסיפור מציע כי הג'וקר מעולם לא איבד את שפיותו, כי אם יצר את פשעיו בצורה שתיראה כאילו משוגע עשה אותם, ובכך לטעון לאי-שפיות ולחמוק מעונש מוות.

סיפור המקור העדכני נכון להיום, Batman Confidential #7-12, מציג מחדש את הג'וקר כמתנקש מיומן בשם ג'ק נפייר, והפעם מבטל לחלוטין את זהות "הברדס האדום".

היסטוריה פרסומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תור הזהב של הקומיקס

בהופעותיו הרבות החל מחוברת Batman #1, הג'וקר היה מטורף רצחני עם מראה מוזר שעוצב אחרי קלף הג'וקר. למרות ההצעה כי הג'וקר יהרג בהופעתו השנייה, הוא המשיך להופיע אך תיעתע בקוראים כאשר נמלט מרודפיו ללא כל מאמץ וכביכול מת בשלל דרכים (נפילה מצוק גבוה, נלכד בבניין בוער וכיוצא בזה). מהרגע הראשון שבו הוצג הג'וקר, הוא ביצע אין ספור פשעים, הן משעשעים והן אלימים. באטמן עצמו אמר שהפשעים אותם הג'וקר מבצע הגיוניים רק לו, ולו בלבד. בהופעתו הראשונה, הג'וקר מותיר את קורבנותיו כשעל פניהם חיוך רחב, דפוס פעולה שנמשך לאורך השנים ונחשב לחלק מאפיונה של הדמות.

בסיפור The Joker Walks the Last Mile, הג'וקר מוצא להורג בכיסא החשמלי, אך נמלט לאחר שהוא מביים את מותו. הסיכון הכפול מונע מבית הכלא להוציאו להורג בפעם השנייה. כשהוא משוחרר לחופשי, הג'וקר מעמיד פני השומרוני הטוב, אך במהרה חוזר לדרכיו הנושנות.

תור הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תור הכסף של הקומיקס

בשנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20, בעקבות הטלת הצנזורה על החוברות, הג'וקר שורטט מחדש כדמות בלתי מזיקה, של שוטה מגחך. הוא נעלם כמעט לגמרי מחוברות הקומיקס של באטמן. דמותו של הג'וקר בסדרת הטלוויזיה של שנות ה-60 מאופיינת היטב בדרך זו. הדמות עוצבה מחדש בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 בידי הכותב דניס אוניל והאמן ניל אדמס. החל מהסיפור The Joker's Five Way Revenge (חוברת #251), הג'וקר חוזר לשורשיו הרצחניים, הורג אנשים כגחמה, וכן עורך קרב מוחות מתמשך עם באטמן‏[8]. ברצף החוברות Detective Comics #471-476 (אוגוסט 1977-אפריל 1978), הכותב סטיב אנגלהארט והמאייר מארשל רוג'רס העניקו לג'וקר אלמנטים המעמיקים את חומרת טירופו. אלמנטים אלה משורטטים היטב בסרט משנת 1989 וכן בסדרת האנימציה של שנות ה-90. הג'וקר גם קיבל סדרה משלו בשנות ה-70 בת תשע חוברות, שבה הוא הפרוטגוניסט הראשי ונלחם נגד גיבורים ונבלים כאחד, אם כי עדיין מושרש בו היצר הרצחני המבדיל אותו מהיותו אנטגוניסט מושלם.

עיבוד זה של הדמות נשאר גם במיני סדרות "באטמן: מוות במשפחה" ו"הבדיחה ההורגת" משנת 1988, מה שעזר להגדיר את הדמות בעידן המודרני בעקבות המשבר בעולמות האינסופיים ביקום DC של שנת 1986.

לאחר המשבר בעולמות האינסופיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור "הבדיחה ההורגת", הג'וקר יורה ללא חרטה בברברה גורדון, שהייתה ידועה עד כה כבאטגירל ובסיפורים מאוחרים תיוודע כאורקל. מאורע זה גורם לה לשיתוק. לאחר מכן הוא חוטף את פקד ג'יימס גורדון, וגורם לו לצפות שוב ושוב בתמונות עירום של בתו הפצועה, כשהוא אומר ש"יום רע אחד יכול לגרום לאדם לאבד את שפיותו". הג'וקר לועג לגורדון בציינו כי הוא "האדם הממוצע", אישיות נאיבית שסופה לאבד את שפיותה. באטמן מצליח להציל את גורדון ומסכל את תוכניתו של הג'וקר. גורדון מצליח לשמר את שפיותו ואת ערכי המוסר שעליו הוא מושתת, אם כי הוא סובל מטראומה נפשית. הוא מבקש מבאטמן לעצור את הג'וקר "לפי הספר", בהדגישו כי זוהי הדרך לפיה שניהם פועלים. לאחר מאבק בין באטמן לג'וקר, באטמן מנסה לעזור לג'וקר מתוך מטרה לאשפז אותו, אך הג'וקר מסרב. עם זאת הוא מראה הערכה, כשהוא מספר לבאטמן בדיחה. הדבר גורם לבאטמן לצחוק, מה שאינו אופייני בדרך כלל לדמות.

הג'וקר רוצח את ג'ייסון טוד, הרובין השני, בסיפור "באטמן: מוות במשפחה". טוד מגלה שאמו הביולוגית נסחטת על ידי הג'וקר. היא בוגדת בבנה כדי למנוע בכך את חשיפתה כגנבת תרופות, מה שגורם לטוד לחטוף מכות אכזריות מהג'וקר עם מוט ברזל. הג'וקר שם את טוד ואמו במחסן ישן, ומפוצץ אותו בדיוק כשבאטמן מגיע לאזור. מותו של ג'ייסון טוד גורם לבאטמן להפוך לאובססיבי בקשר לג'וקר.

בסיפור Mad Love, Arkham Asylum, הפסיכולוגית הארלין קווינזל מעלה את ההשערה כי הג'וקר מזייף טירוף כדי לחמוק מעונש מוות. כשהיא מנסה לאיים עליו, הג'וקר מספר לה על חווית התעללות בילדים שהייתה לו כשהיה ילד, כדי לזכות בסימפטיה שלה. הארלין מתאהבת בג'וקר, ומאפשרת לו לברוח מארקהם אסיילום מספר פעמים, עד שהיא נחשפת. היא משתגעת מרוב האובססיה, ולבסוף הופכת להארלי קווין, חברתו ושותפתו של הג'וקר‏[9].

במהלך הסיפור "באטמן: שטח הפקר", הג'וקר רוצח את אשתו השנייה של גורדון, שרה אסן-גורדון. הוא מקניט את גורדון, אפילו לאחר שבאטמן עוצר אותו, עד אשר גורדון יורה לו בפיקת הברך. הג'וקר מתעצב מהעובדה שייתכן ולא יוכל ללכת שוב, אך מיד לאחר מכן פורץ בצחוק רועם בטוענו שהבין את הבדיחה, וגורדון פשוט נקם את בתו, המשותקת לכיסא גלגלים‏[10]. הוא נלקח למעצר בארקהם, אולם משתלט על המסוק שמוביל אותו ונמלט.

באירוע הקרוס-אובר "באטמן: הצחוק האחרון", הג'וקר מאמין כי הוא גוסס, והוא מתכנן מסע פשיעה אחרון וגרנדיוזי. מתוך מטרה להדביק את העולם בגז שלו, הוא מתמרן קבוצת אסירים בעלי כוחות-על לסייע לו להמלט ומשחרר אותם לחופשי כדי לזרוע הרס וחורבן בעיר. נשיא ארצות הברית לקס לות'ור מכריז מלחמה על הג'וקר.

העידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – העידן המודרני של הקומיקס

בסוף המשבר האינסופי, הג'וקר הורג את אלכסנדר לות'ור, גיבור המשבר בעולמות האינסופיים והאויב המרכזי בסיפור זה לאחר שנודה מחברת הצדק של אמריקה.

ב-Batman #655, שוטר משוגע המתחזה לבאטמן יורה לג'וקר בפרצוף ומותיר אותו מצולק ופגוע נפשית. לאחר מספר ניתוחים פלסטיים וטיפולי פיזיותרפיה, הג'וקר צץ מחדש ב-Batman #663 במראה חדש, כשחיוך הגלאזגו שלו נותר מקובע. בזמן כליאתו בארקהם, הג'וקר מפתח גז צחוק קטלני יותר ומורה להארלי קווין להשתמש בגז כדי להרוג את שותפיו לפשע ובכך לסמל לעולם את לידתו ה"רוחנית" המחודשת. בהמשך, הוא יוצא למסע הרג רצחני בארקהם, ומנסה להרוג את הארלי (שמותה יהווה שורת המחץ האחרונה בלידתו המחודשת), אך נעצר בידי באטמן. אירועים אלו מובילים לשותפותו של הג'וקר עם ארגון הכפפה השחורה במאמצם המשותף להשמיד את באטמן.

המיני סדרה משנים 2007-2008 Salvation Run מביאה את גלותם של הג'וקר ושתי סיעות של פושעים לכוכב כלא מרוחק. הוא נאבק עם לקס לות'ור על שליטה, אך נאלץ לעזור בהדיפת פלישה של כוחותיו של דארקסיד. בהמשך, הוא נמלט חזרה לכדור הארץ באמצעות מכשיר טלפורטציה עם מספר נבלים ששרדו. לאחר שחזר לכדור הארץ, הג'וקר מוצא את עצמו שוב אסיר בארקהם. באטמן עורך לו ביקור ומתחקר אותו על הכפפה השחורה, אך הג'וקר עונה רק על ידי שליפת קלף ידו של איש מת. במהלך פגישת פיזיותרפיה שגרתית, הג'וקר מקבל הצעה להצטרף למסע צלב כנגד באטמן. הוא משתף פעולה, אם כי הוא מודע לעובדה שמדובר בפארסה, שכן הוא יודע שבאטמן ישרוד את ניסיונות ההתנקשות נגדו. הוא רוצח את אחד מחברי ארגון הכפפה השחורה ונמלט באמבולנס, אך נעצר בידי בנו של באטמן, דמיאן‏[11].

לא נשמע מהג'וקר מאז קשת הסיפור Batman: R.I.P, שבה דיק גרייסון נוטל את זהות באטמן לאחר שברוס ויין נעלם בסוף אירועי המשבר האחרון. בלש/עיתונאי בריטי בשם אוברון סאקסטון מופיע בגות'אם בתחילת הרצת החוברות Batman and Robin, והוא קורא לעצמו בכינוי "חופר הקברים". בזמן הופעתו מופיע גם רוצח ששם לעצמו מטרה לרצוח את חברי כנופיית הכפפה השחורה. הבאטמן החדש מתעמת מול סאקסטון בנוגע למעורבותו ברציחות, והסיק מכך שאותם אנשים נרצחו בדרך פעולה הכוללת בדיחות. או אז, סאקסטון מסיר את מסכתו ומתגלה כג'וקר‏[12].

לאחר שהג'וקר נאסר פעם נוספת, הוא נראה כמי שאינו מעריך נכונה את הרובין הנוכחי (דמיאן ויין), וזאת בניסיון לזכות ברחמיו. כתגובה, הוא זוכה להכאה במוט ברזל (בדומה לדרך בה הוכה ג'ייסון טוד בבאטמן: מוות במשפחה) בידי דמיאן. הג'וקר מגלה כי דמיאן הוא בנו של יריבו באטמן, וזאת עקב דמיון רב בין השניים. שוטרי משטרת גות'אם מתעלמים מתחינותיו של הג'וקר לעזרה, לאחר שהם רואים שרובין יכול לטפל בו בעצמו‏[13]. אולם, חוסר הישע של הג'וקר מתברר אף הוא כתחבולה. הוא שורט את רובין בעזרת ציפורניו, שמשוחות ברעלן, מגלה לו כי תימרן את האירועים לטובתו ועלב ברובין על שסיפק לו את אותו כלי נשק שהרג את ג'ייסון טוד. הג'וקר משיג ידו על חגורת האביזרים של רובין ונמלט, תוך שהוא משחרר את הרעלן שלו על המון מתקהל ומוביל את באטמן ובני בריתו לעימות גורלי עמו. בהמשך, הוא מופיע במקום לא ידוע יחד עם רובין - כשהוא כבול ופיו חסום - ומחזיק בנשק גרעיני. העזרה מגיעה מכיוון באטמן המקורי (שחזר לאחר אירועי "שובו של ברוס ויין"), שעוזר לגרייסון ולדמיאן להלחם נגד ארגון הכפפה השחורה ונסיך הפשע בקרב שמתמשך באחוזת ויין ובמערת העטלף. הבאטמן השני רודף אחר הג'וקר, בעוד באטמן המקורי, רובין ואלפרד מנטרלים את הנשק הגרעיני ומביסים את שארית חברי הכפפה השחורה.

בארקהם אסיילום, הג'וקר מוכנס לכתונת משוגעים ופיו נחסם, והוא נלקח לפסיכולוג. אולם, הוא נמלט כאשר הסוהרים המובילים אותו נוגעים בטעות בעורו ומודבקים ברעלן‏[14]. באטמן מגלה שייתכן והג'וקר תקף את אשתו של גורדון ברעלן שלו. הוא מאתר את מחבואו של הג'וקר ונלחם נגדו. לאחר שהוא מביס אותו, באטמן מזהיר את הג'וקר שלא יטריד את משפחתו של גורדון, אך הג'וקר מגלה לו כי התוקף עצמו היה בנו של גורדון, ג'יימס גורדון ג'וניור‏[15].

ה-52 החדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'וקר מוצג מחדש באיתחול המחודש שנעשה ליקום DC כרוצח סדרתי שנרדף בידי משטרת גות'אם בחוברות Detective Comics. חזותו החיצונית של הג'וקר השתנתה במעט בגרסה זו. לאחר קרב עם באטמן, הג'וקר נלקח לארקהם אסיילום, שם פרצופו נחתך מעליו בידי נבל בשם "מייצר הבובות"‏[16]. כאשר התגנבה לאוזני הארלי קווין השמועה כי ייתכן והג'וקר מת, הדבר מעיק עליה מאוד והיא מחליטה לבגוד ביחידת המתאבדים ולהסגיר את עצמה למשטרת גות'אם במטרה למצוא את פרצופו החתוך של הג'וקר‏[17]. תוכניתה משתלמת והיא מוצאת אותו.

הג'וקר חוזר - כעת פרצופו מחובר לראשו בעזרת רצועה - ומשחזר מחדש את פשעיו בתואנה כי הוא רודף אחר ראש העיר כשם שעשה בתחילת קריירת הפשע שלו. אולם, הוא הורג את צוותו של ראש העיר במקום. או אז, הוא מתעמת מול באטמן במפעל הכימיקלים בו הפך לברדס האדום המקורי, ומגלה לו כי הוא מתכוון להשמיד את חייהם החדשים של השניים - על ידי רציחתם של הארלי קווין וכן בני בריתו של באטמן - וזאת כדי שהוא ובאטמן יחזרו להיות כשם שהיו בתחילה - גיבור-העל ונבל-העל הטובים ביותר.

איזכור במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'וקר כפי שהופיע בסרטים השונים. משמאל לימין: סיזר רומרו (סדרת הטלוויזיה "באטמן"), ג'ק ניקולסון ("באטמן") והית' לדג'ר ("האביר האפל")

הג'וקר גולם על ידי מספר שחקנים בסדרות ובסרטים השונים שנעשו על באטמן. השחקן סיזר רומרו גילם את הדמות בסדרת הלייב אקשן משנות ה-60 (וכן בסרט משנת 1966) והקנה לה אפיון הומוריסטי, ג'ק ניקולסון בסרט משנת 1989, שהציג את הדמות בצורה שונה יותר מזו שהצטיירה בסדרה הקאמפית, מארק המיל דיבב את דמותו בסדרות האנימציה השונות, בסרטי האנימציה ובמשחקי המחשב באטמן ארקהם אסיילום ובאטמן ארקהם סיטי (בישראל דובבה הדמות על ידי גיורא קנת), והית' לדג'ר גילם את הדמות בסרט האביר האפל משנת 2008, הפעם בגרסה הפסיכופטית והרצחנית של הדמות.

באטמן (1989)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של הג'וקר בסרטו של טים ברטון מופיעה בתחילה כגנגסטר בשם ג'ק נפייר, יד ימינו של המאפיונר קארל גריסום (ג'ק פאלאנס). נפייר אחראי למותם של עשרות חפים מפשע, ביניהם הוריו של ברוס וויין (מייקל קיטון), הלא הוא באטמן. כמו כן, נפייר מנהל רומן עם חברתו של גריסום, דבר שגורם לגריסום לדרוש את חיסולו. נפייר מצליח לחמוק מהמתנקש והורג אותו, אך דמותו נותרת מצולקת לאחר שהוא מתעמת עם באטמן, נורה בפניו כתוצאה מהדף אקדחו ונופל לתוך מכל כימיקלים. חיוכו הזדוני הוא תוצאה של ניתוח פלסטי גס שנעשה בו. נפייר משתגע לגמרי מההשתקפות של עצמו במראה, רוצח את מעסיקו לשעבר, משתלט על המאפיה ויוצא לזרוע הרס בעיר. ברוס שמגלה שהג'וקר אחראי למות הוריו ומחליט להתעמת מולו. באופן אירוני, הג'וקר "יצר" את הבאטמן, בעוד שהבאטמן "יצר" את הג'וקר. בסוף הסרט, הג'וקר מוצא את מותו לאחר שנופל ממסוק אחרי שבאטמן קשר אותו לפסל גרוטסק על גג הקתדרלה של גות'אם סיטי.

הג'וקר, שגולם על ידי ג'ק ניקולסון, זכה לביקורות טובות. מגזין ניוזוויק ציין ‏‏כי הסצנות הטובות ביותר של הסרט הן בזכות הקומדיה השחורה והסוריאליסטית של הדמות‏[18]. בשנת 2003, מכון הסרטים האמריקאי דירג את ביצועו של ניקולסון כג'וקר במקום ה-45 מתוך 50 נבלי הסרטים של כל הזמנים‏[19][20].

האביר האפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת הדמות בסרט האביר האפל משנת 2008 גולמה על ידי הית' לדג'ר, שתיאר אותה כ"ליצן פסיכופת, סכיזופרן ורוצח המונים עם אפס אמפתיה"‏[21]. בסרט, הג'וקר שודד בנק של המאפיה ומצליח לגרום לאנשי המאפיה להעסיקו כזה שיהרוג את הבאטמן (כריסטיאן בייל). בהדרגה מתגלה כי הג'וקר מתכנן להשליט סדר חברתי חדש באמצעות מעשי טרור ואנרכיה בגות'אם סיטי. הג'וקר מתהדר בחיוך גלאזגו מפה לאוזן, ולאורך הסרט מספר לקורבנותיו סיפורים מנוגדים לגבי מקורו. בגרסה הראשונה, שאביו חתך את פניו בעזרת סכין כשהוא היה קטן באומרו לו "למה אתה כל כך רציני? בוא נעשה לך חיוך על הפנים". בגרסה השנייה, שהייתה לו אישה, אך בריונים חתכו לה את השפתיים ולכן הוא עשה לעצמו את אותו הדבר בעזרת סכין גילוח כדי לגרום לה לחייך יותר אך היא עזבה אותו. שערו הירוק ופניו הלבנות מוסברות בסרט כאיפור. בניגוד לדמותו בקומיקס, הג'וקר כאן נושא כלי נשק, לרבות סכינים. הוא אחראי למותה של רייצ'ל דוז (מגי ג'ילנהול), אהובתו של וויין, וכן ליצירתו של דו-פרצוף (ארון אקהרט).

במאי הסרט, כריסטופר נולאן, הבין שבשביל הדמות המסובכת של הג'וקר הוא יצטרך שחקן שיצליח להדהים את הקהל, והשחקן הזה נבחר להיות לדג'ר, שלפי הביקורות עד כה הצליח להפוך את הג'וקר ליצירת מופת. לדג'ר תכנן כיצד הדמות תדבר ותנוע, ולהבליטה משאר הדמויות באמצעות תנועותיו הפיזיות ודרך הדיבור הליצנית שלו. המטרה העיקרית של לדג'ר הייתה להפוך את הג'וקר לדמות שונה לגמרי ממה שהיא הוצגה על ידי ג'ק ניקולסון. הדמות בסרט הושפעה מאוד מספרי קומיקס שהציגו את העומק של הדמות, כשבין השפעותיו של לדג'ר בזמן יצירת הדמות היו הסרט תפוז מכני וסיד וישס[22]. ב-22 בפברואר 2009, לדג'ר זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על ביצועו.

פול דיני אמר שהג'וקר הנוכחי שונה לגמרי מכל הג'וקרים שעד כה נראו, והוסיף שלפי דעתו הג'וקר הנוכחי הוא יצירת מופת שאין שנייה לה, והוא ייזכר לנצח בתור דמות מדהימה ויוצאת דופן [דרוש מקור]. לאחר שלדג'ר מת, במאי הסרט אמר שהסרט יוקדש ללדג'ר. נולן הוסיף שלפי דעתו זה היה התפקיד הטוב ביותר של לדג'ר אי פעם, והוא ללא ספק שחקן מדהים שנכנס לנעליים של דמות מדהימה [דרוש מקור].

אנשים רבים טוענים שטירופה של הדמות והצורך להיכנס לנעליו הגדולות של ניקולסון בתפקיד הג'וקר, הוביל את לדג'ר לקחת את התפקיד בצורה רצינית מידי, וכך הובילה לאובדן שפיותו שגרם למותו‏[23].

סדרות האנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הג'וקר - ליצן החצר של הפשע, שגאונותו הרצחנית וטירופו הופכים אותו לאויבו המסוכן ביותר של באטמן. מתוך באטמן - הסדרה המצוירת.

בסדרות האנימציה באטמן - הסדרה המצוירת והמשכה "הרפתקאותיו החדשות של באטמן", דמותו של הג'וקר דובבה על ידי מארק המיל. בסרט האנימציה "באטמן: מסיכת התעתועים" התגלה כי הג'וקר היה מתנקש עבור איש המאפיה סלבטורה ואלסטרה, וכי השם ג'ק נפייר אינו אלא כינויו, אחד מני רבים. המיל הוסיף ודובב את הדמות גם בפרקים Injustice for all, A better world ו-Wild Cards של ליגת הצדק: סדרת האנימציה, שבו הוא שותל מספר פצצות ברחבי לאס וגאס ועוקב אחר חברי הליגה כשהם מחפשים אחריהן בדרך של תוכנית מציאות אך בפועל תוכניתו זדונית ומתוחכמת הרבה יותר. כמו כן, המיל דיבב את הדמות בסרט האנימציה "באטמן הדור הבא: שובו של הג'וקר".

עיבוד שונה לדמותו של הג'וקר נעשה בשנת 2004 עם שידורה של סדרת האנימציה הבאטמן, בדיבובו של קווין מייקל ריצ'רדסון. בגרסה זו הדמות מופיעה בחליפת משוגעים בצבעי סגול-צהוב, בכפפות חסרי אצבעות, שיער ירוק פרוע ועיניים אדומות. הדמות הייתה משולחת רסן ומאיימת, הנעה ונלחמת בשיטת קונג פו.

הג'וקר הופיע בפרקים Deep cover for Batman, Legends of the Dark Mite ו-Game over for Owlman של סדרת האנימציה "באטמן: האמיצים והנועזים". אפיון הדמות נלקח מתור הכסף של הקומיקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bob Kane Interview, Frank Lovelace
  2. ^ Wizard magazine's top 100 greatest villains ever list
  3. ^ Top 100 Comic Book Villains of All Time: #2 - The Joker
  4. ^ The 50 Greatest Comic Book Characters: #8 - The Joker
  5. ^ How the Joker Works, Mat Hunt
  6. ^ Why So Serious?: The Many Looks of Joker, Daniel Phillips, December 8th 2008
  7. ^ The Killing Joke Comic Book Story Arc
  8. ^ The Joker's Five Way Revenge!, Mark S. Reinhart, October 4th 2006
  9. ^ ‏IGN, The Batman Adventures: Mad Love Review, Hilary Goldstein, May 24th 2005
  10. ^ No Man's Land Comic Book Story Arc
  11. ^ Batman #681, November 2008
  12. ^ Batman and Robin #12, May 2010
  13. ^ Batman and Robin #13, July 2010
  14. ^ Detective Comics #879, July 2011
  15. ^ Detective Comics #880, July 2011
  16. ^ Detective Comics Vol.2 #1, September 2011
  17. ^ Suicide Squad Vol.4 #6, February 2012
  18. ^ The Joker Is Wild, But Batman Carries The Night, Jack Kroll, from Newsweek June 26th 1989
  19. ^ AFI's 100 Years
  20. ^ AFI's 100 Years... 100 Heroes and Villains
  21. ^ In Stetson or wig, he's hard to pin down, Sarah Lyall, November 4th 2007‏
  22. ^ Heath Ledger Says His Joker Has 'Zero Empathy', Josh Horowitz, November 10th 2007
  23. ^ Did portraying the Joker cause Heath Ledger’s death?, Martin Banana, January 24th 2008
DC קומיקס
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימוןבוב קייןג'ו שוסטר