הדגל הפלסטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדגל הפלסטיני
Flag of Palestine.svg
סוג הדגל דגל לאומי דגל לאומי
יחס ממדים 1:2
הונף לראשונה 1964
מעמד רשמי 15 בנובמבר 1988
מוטיבים עיצוביים צבעי הלאומיות הכלל ערבית, משולש אדום, פסים אופקיים שחור, לבן, ירוק
ערבי מניף את דגל פלסטין במזרח ירושלים
הדגל הפלסטיני מעל קולנוע אלהמברה ביפו בשנת 1937

הדגל הפלסטיני או דגל אש"ף משמש את הרשות הפלסטינית ואת אש"ף, והוא אחת הגרסאות המוקדמות של הדגל הפאן-ערבי. גרסה ראשונה של הדגל הזה שימשה בחיג'אז בעת המרד שהוביל השריף חוסין מהמשפחה ההאשמית במכה נגד האימפריה העות'מאנית. מרד זה התחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בשיתוף פעולה עם האימפריה הבריטית.

צבעי הדגל הם שחור, לבן, ירוק ואדום. בדגל הפלסטיני ובדגל ירדן הם מסודרים כשלושה פסים אופקיים שווים ברוחבם, ומשולש אדום שווה-שוקיים שבסיסו תורן הדגל, וקודקודו נמצא במרכז הדגל, או בשליש המרחק מהתורן. בדגל ירדן יש במרכז המשולש האדום כוכב בעל שבעה קודקודים שמסמל את שבעת הפסוקים הראשונים בקוראן. הכוכב אינו כלול בדגל הפלסטיני.

דגלים בעיצוב דומה, הכוללים את הצבעים האלה או חלקם, מייצגים מדינות ערביות שקיבלו את האידאולוגיה הלאומית הערבית. מדינות שבהן האידאולוגיה השלטת היא דתית-איסלאמית, או סוציאליסטית, או כל אידאולוגיה אחרת, משתמשות בדגלים בצבעים שונים ובעיצוב שונה (למשל: ערב הסעודית, לוב). גם בקרב הפלסטינים, תנועות פוליטיות שדוגלות בשלטון איסלאמי, כמו חמאס, משתמשות בדגלים ירוקים, ואילו תנועות סוציאליסטיות, כמו החזית העממית, משתמשות בדגלים אדומים. עם זאת, הצבעים הפאן-ערביים הם המזוהים ביותר עם הפלסטינים ועם שאיפתם למדינה.

התייחסות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993 אסרה ישראל את הנפת הדגל הפלסטיני, ששימש גם כדגל של אש"ף המוגדר כארגון טרור, בתחומיה ובתחום שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה[1]. במהלך האינתיפאדה הראשונה היו חלק גדול מהעימותים בין צה"ל והפלסטינים על רקע הנפת הדגל הפלסטיני. בהסכמי אוסלו הכירה מדינת ישראל ברשות הפלסטינית אך לא הסירה מרשימת ארגוני הטרור את אש"ף ובעקבות זאת עלתה השאלה האם הנפת הדגל הפלסטיני בתחומי ישראל היא חוקית. עמדת ארגוני השמאל היא כי הדגל הפלסטיני הוא דגל הרשות הפלסטינית, אשר מצויה ביחסים רשמיים עם מדינת ישראל והדגל הפלסטיני תלוי ברקע של פגישות מדיניות רשמיות של קברניטי מדינת ישראל וראשי הרשות הפלסטינית ועל כן הנפתו היא חוקית‏[2]. לעומתם, נטען בימין שהנפת הדגל היא הזדהות עם אש"ף שהוא ארגון טרור שההזדהות איתו אסורה. חוות דעת משנת 2000 של עוזרת ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שירלי גריל, קובעת ש"הנפת דגל אש"ף מהווה עבירה לפי הוראות הפקודה למניעת טרור". עם זאת, בחוות הדעת שלה, כותבת גריל :"בשנים האחרונות ניתנו הנחיות לפיהן בנסיבות המתאימות אין להעמיד אדם לדין פלילי בעקבות הנפת הדגל וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו", ומצד שני היא מציינת שעמדתה אינה שוללת את מניעת הנפת דגלי אש"ף לפי הנסיבות ואינה שוללת הסרתם כאשר אלה מונפים. בהסתמך על חוות הדעת אוסרת אוניברסיטת חיפה את הנפת הדגל הפלסטיני בתחומה‏[3]. הנושא נדון על ידי בג"ץ בעקיפין. בינואר 2003 הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה על הסתרת הדגל הפלסטיני שהופיע לזמן קצר בתשדירי התעמולה של בל"ד ורע"מ. שופטי בג"ץ ביטלו את ההחלטה בנימוק: "דגל פלסטין אכן מהווה סמל לזהות לאומית של העם הפלסטיני, ובהיותו דגל של הרשות הפלסטינית ושל ארגון אשף, הוא עשוי להיות מזוהה גם עם גורמים עוינים המעורבים בפעולות טרור כנגד אזרחי ישראל. יחד עם זאת, כדי שהצגתו של דגל פלסטין בתשדירי תעמולת בחירות תיפסל, על ההצגה להיות בעלת תוכן העשוי לגרום לפגיעה ממשית, עמוקה וקשה ביותר, ברגשות בני הציבור בישראל"‏[4]. התייחסות עקיפה נוספת של בג"ץ ניתנה בראשית 2009, כאשר בעקבות עתירה לבג"ץ הסכימה המשטרה לתת רישיון לתהלוכה‏[5] למרות "טענת מארגני התהלוכה כי אין באפשרותם להבטיח מראש כי משתתפים כלשהם בתהלוכה לא יניפו דגלי אש"ף מטעמם הם". עם זאת, המשטרה ציינה כי בסמכותה "להסיר דגלים כאלה אם אכן יונפו"‏[6].

מדיניותה של המשטרה אינה עקבית. ב-29 בדצמבר 2008 פזרה המשטרה בכח הפגנה בלתי חוקית בה הניפו מפגינים את הדגל הפלסטיני‏[7]. לעומת זאת, בהפגנות אחרות נמנעה המשטרה מלפעול כנגד הנפת הדגל הפלסטיני.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמי סמוחה, שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל, ידיעון למורי האזרחות, 1998, אתר עמלנט
  2. ^ עתירה לבג"ץ 48/09
  3. ^ תומר זרחין, אוניברסיטת חיפה: כאן לא יונף דגל פלסטין, באתר ynet‏, 22 באוקטובר 2000
  4. ^ בג"ץ 651/03, פסק דין מ-23 בינואר 2003
  5. ^ בג"ץ 48/09 מעוז מטר נ' משטרת ישראל
  6. ^ בג"ץ 333/09, איתמר בן גביר נגד מפקד מחוז ירושלים, פסק דין מיום ‏ד' באייר התש"ע, סעיף 14
  7. ^ יובל גורן ויהונתן ליס, ההפגנות בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" נמשכות: שישה נעצרו במהלך הפגנה מול שגרירות מצרים, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2009


דגלי מדינות אסיה

אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןאפגניסטןארמניהבהוטןבחרייןבנגלדשברונייגאורגיההודוהמלדיבייםהפיליפיניםהרפובליקה הסיניתהרפובליקה העממית של סיןוייטנאםטג'יקיסטןטורקיהטורקמניסטןיפןירדןישראלכוויתלאוסלבנוןמונגוליהמזרח טימורמיאנמרמלזיהמצרים (סיני) • נפאלסוריהסינגפורסרי לנקהעומאןעיראקערב הסעודיתפקיסטןקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקזחסטןקטארקירגיזסטןקמבודיהקפריסיןרוסיהתאילנדתימן


שטחים תלויים: אבחזיהאג'ריהאי חג המולדאיי קוקוסדרום אוסטיההונג קונגהטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודיהרשות הפלסטיניתמקאונגורנו קרבאךצפון קפריסין


דגלי מדינות לפי יבשות: אירופהאפריקהאסיהאוקיאניהאמריקה הצפוניתאמריקה הדרומית
אפריקה