הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדיוויזית המוטסת הראשונה
British Airborne Units.svg
סמל היחידות המוטסות הבריטיות
פרטים
כינוי Red Devils
('השדים האדומים')
מדינה Flag of the United Kingdom.svg הממלכה המאוחדת
שיוך Flag of the British Army.svg הצבא הבריטי
יחידת אם הקורפוס המוטס הראשון
סוג דיוויזיה
תאריכים וזמנים
הקמה 1941
פירוק נובמבר 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

מבצע בייטינג
פלישת בעלות הברית לסיציליה
מבצע מרקט גארדן
נתוני היחידה
כוח אדם 12,148

הדיוויזיה המוטסת הראשונהאנגלית: 1st Airborne Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים מוטסת ומוצנחת של הצבא הבריטי שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה.

הדיוויזייה השתתפה בין היתר בפלישת בעלות הברית לסיציליה, מספר מבצעים מוצנחים קטנים והיא כנראה מוכרת במיוחד בתור השתתפותה במבצע מרקט גארדן ובמיוחד בקרב על ארנהם, שם רק כ-2,000 חיילים ניצלו מהקרב והצליחו להימלט לקווי בעלות הברית. הדיוויזייה לא הצליחה להתאושש מקרב ארנהם ומעולם לא חזרה לכוחה המלא. אחרי קרב זה היא השתתפה בשחרור נורבגיה בסוף המלחמה ופורקה לבסוף בנובמבר 1945.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהממשלה הבריטית ראתה את תפקוד היחידות המוצנחות של צבא גרמניה הנאצית במהלך המערכה על צרפת בשנת 1940, משרד המלחמה הבריטי החל לבחון את האפשרות להקים כוח של חיל רגלים מוטס ומוצנח בן כ-5,000 חיילים. כתוצאה מכך, ב-22 ביוני 1940, 'גדוד הקומדו השני' (No. 2 Commando) הוסב לגדוד מוצנח והוקם מחנה אימונים לחיל רגלים מוצנח בסיס של חיל האוויר המלכותי ליד מנצ'סטר. חמישה חודשים מאוחר יותר הפך הגדוד ל-'גדוד השירות האווירי המיוחד ה-11' כאשר הוספו לו כנף צניחה וכנף דאונים.

ב-10 בפברואר 1941 ערכו כוחות הגדוד פשיטה באיטליה "מבצע קולוסוס", מבצע שהוכתר בהצלחה רבה למרות שהיישגיו היו זניחים, הוא הוכיח את היכולת המבצעית של כוח איכותי המוטס מאוחרי קווי האויב. ההצלחה במבצע זה הובילה את משרד המלחמה להרחיב את הכוח המוטס בצבא הבריטי, זאת על ידי הקמת הרגימנט המוצנח (שמרכז את האימון, הגיוס והמסגרת של הכוחות המוטסים והמוצנחים). החלו גם תוכניות להקמת גדודים וחטיבות מוטסות ומסגרות אופרטיביות רחבות יותר, בעיקר על ידי המרה של יחידות חיל רגלים קיימות.

ב-31 במאי 1941 אושרה תוכנית להקמת שתי חטיבות מוצנחות; אחת שתמוקם בבריטניה והשנייה במזרח התיכון, בנוסף לאלו אושרה הקמה של כוח מוטס (על בסיס דאונים) בן 10,000 חיילים. 'גדוד השירות האווירי המיוחד ה-11' הפך לגדוד מוצנח; 'הגדוד המוצנח ה-1' והוקמו שני גדודים נוספים ('הגדוד המוצנח ה-2' ו-'הגדוד המוצנח ה-3'), שלושת הגדודים אורגנו יחד תחת 'החטיבה המוצנחת הראשונה' (1st Parachute Brigade). בסיס האימון לחיילים המוצנחים והמוטסים אורגן אף הוא מחדש והוקמה מפקדה, בראש הכוחות המוטסים עמד מייג'ור-גנרל פרדריק בראונינג. היחידה הבאה שהוקמה הייתה 'החטיבת המוטסת הראשונה' (1st Airlanding Brigade), שהוקמה על ידי שינוי שמה של 'החטיבה העצמאית ה-31' (שהוכשרה בלחימה הררית), כאשר חיילי החטיבה שלא התאימו לשירות המוטס, הוחלפו במתנדבים. בסוף שנת 1941 החטיבות והכוחות המוטסים והמוצנחים, הפכו לדיוויזיה המוטסת הראשונה, בפיקודו של בראונינג.

היסטוריית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע בייטינג ופרשמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע בייטינג
אימון שלב הפינוי של הכוחות המוצנחים לקראת 'מבצע בייטינג'.

בלילה של ה-27 בפברואר 1942 יצא כוח של פלוגה 'C' ‏(116 לוחמים), הגדוד המוצנח השני של החטיבה המוצנחת הראשונה, למבצע בייטינג בצרפת תחת כיבוש גרמניה הנאצית. יעד המבצע היה מתקן רדאר גרמני, כאשר המטרה הייתה לאסוף כמה שיותר מודיעין על טכנולוגיית הרדאר הגרמנית, זאת על ידי חטיפת אנשי צוות מהמתקן, לקיחת חלקים וציוד וצילום מרכיבי המתקן מקרוב. תחת פיקודו של מייג'ור ג'ון פרוסט, הפלוגה צנחה מספר קילומטרים מהיעד ועשתה את דרכה אל הוילה ששימשה כמרכז מתחם הרדאר. לאחר קרב קצר הצליחו הצנחנים הבריטים להשתלט על המתחם, ציוד הרדאר פורק ונלקח יחד עם שני שבויים גרמניים, אחד מהם טכנאי של תחנת הרדאר. הכוח שתפקידו היה להשתלט על רצועת החוף ששימשה נקודת פינוי לא הצליח במשימתו, לכן הכוח כולו עשה את דרכו אל החוף והשתלט עליו לאחר קרב קצר. הפלוגה פונתה על ידי סירות סיור של חיל הים המלכותי שהשיטו את הצנחנים לביטחה באנגליה. הפעולה הוכתרה כהצלחה גדולה, היא קידמה את הבנת בעלות הברית את ההתקדמות בטכנולוגיית הרדאר הגרמנית וכך תרמה לפיתוח טכנולוגיות נגד.

ביולי 1942, לאחר שמפקד הדיוויזיה בראונינג לחץ על הפיקוד הגבוה, אושרה הקמתה של חטיבה שלישית; 'החטיבה המוצנחת השנייה'.

ב-19 בנובמבר 1942 יצא כוח מצומצם של הדיוויזיה בשני דאונים מסקוטלנד לכיוון מפעל 'וומוק' (Vemok) בנורבגיה. המפעל היה חלק מתוכנית הגרעין של גרמניה הנאצית והיה אחראי על ייצור המים הכבדים. תוכנית המבצע הייתה נחיתה של הכוח בקרבת המפעל ופיצוצו על ידי חבלנים שהצטרפו אל הכוח, לאחר מכן הכוח היה מתוכנן לצאת דרך הספינות מחופי נורבגיה וחזרה לבריטניה. שני הדאונים הגיעו לחופי נורבגיה כשהם מחוברים למטוסים שגררו אותם, אך אף אחד מהם לא הגיע אל היעד. הדאון הראשון התנתק כתוצאה ממזג אוויר סוער ובעיות בניווט המטוס והדאון התרסק. שמונה לוחמים נהרגו במקום, ארבעה נפצעו קשה וחמישה שרדו את ההתרסקות, כל הניצולים נפלו בשבי הגרמני מעט לאחר מכן. הדאון השני יחד עם המטוס שגרר אותו התנגשו בקרקע באזור הררי מסיבות שאינן ברורות, צוות האוויר נהרג כולו כמו גם רוב הלוחמים, הניצולים נפלו אף הם בשבי הגרמני. כל השבויים הוצאו לבסוף להורג משום "פקודת הקומנדו" של היטלר לפייה כל חייל קומנדו שבוי מלחמה יוּצא להורג לאחר תפיסתו.

צפון אפריקה וסיציליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הגד' ה-1 של רגימנט הגבול, החטיבה המוטסת הראשונה, באפריקה, 1943.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פלישת בעלות הברית לסיציליה

החל ממרץ 1943 השתתפה הדיוויזיה בסדרת מבצעים כחלק מפלישת בעלות הברית לסיציליה. בין מרץ לאוגוסט 1943, השתתפו כוחות מהדיוויזיה במבצע "טרקי באזארד" (Turkey Buzzard) שהיה מבצע הובלה של דאונים בין אנגליה וצפון אפריקה.

ב-9 ביולי 1943, החלו כוחות הדיווזיה במבצע "לדברוק" (Ladbroke). במבצע זה כחלק מהפלישה, יצאה החטיבה המוטסת הראשונה על בסיס 144 דאונים כדי להשתלט ולהחזיק את הגשר פונטה גרנד, כמו גם להחזיק את העיירה סירקוזה כולה. מבין הדאונים, 65 שוחררו מוקדם מידי מהמטוסים שגררו אותם והם צנחו לים, 252 לוחמים טבעו ומתו כתוצאה מכך. מבין הלוחמים הנותרים אשר הגיעו ליבשה, רק 87 חיילים הגיעו לבסוף אל היעד, השתלטו על הגשר והחזיקו אותו מעל הזמן המתוכנן. לבסוף לאחר שנגמרה למגינים על הגשר התחמושת, 15 החיילים שנותרו לא פצועים נכנעו לכוחות האיטלקיים. כוחות החטיבה שנחתו במקומות אחרים באזור, השלתלטו על מתחמי אויב והשמידו קווי תקשורת.

המבצע השני של הדיוויזיה בסיציליה "פוסטיאן" (Fustian) נערך על ידי החטיבה המוצנחת הראשונה, גם הוא בתחילת המערכה. יעדו של מבצע זה היה תפיסת גשר פרימוסול שעל נהר הסימטו ואחזקתו עד שכוחות היבשה יגיעו. בתחילת המבצע מטוסים רבים הופלו ומבין המטוסים שהגיעו מעל סיציליה, רוב הצנחנים צנחו רחוק מהיעד, רק סדר גודל של שתי פלוגות נחתו באזור המתוכנן. למרות כל זה, הצליחו הצנחנים הבריטים להגיע ולהחזיק את הגשר כנגד התקפות הכוחות האיטלקיים והגרמנים, הם החזיקו אותו עד הלילה. בשלב זה עם אספקה ותחמושת מועטה, כשהדיוויזיה ה-50 נמצאת רק כקילומטר וחצי מהגשר, החליטו הצנחנים לסגת והגשר שב לידיים בריטיות רק שלושה ימים לאחר תחילת המבצע.

איטליה והתרעננות באנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע מרקאט גרדן וסוף המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על ארנהם

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הגדוד המוצנח ה-156, החטיבה ה-4, במהלך הקרב על ארנהם.
חיילי 'הפלוגה המוצנחת העצמאית ה-21' לקראת היציאה למבצע מרקט גארדן
חיילי רגימנט הארטילריה הקלה המוטסת ה-1, איטליה, 1943
יחידות הדיוויזיה[1]
חטיבה גדודים הערות
החטיבה המוצנחת הראשונה
(1st Parachute Brigade)
הגדוד המוצנח ה-1 היה "גדוד השירות האווירי המיוחד ה-11" לפני סיפוחו לדיוויזיה
הגדוד המוצנח ה-2
הגדוד המוצנח ה-3
יחידות סיוע סוללת נגד-טנקים המוטסת ה-1, טייסת המצנח ה-1 אמבולס השדה המוצנח ה-16.
החטיבה המוטסת הראשונה
(1st Airlanding Brigade)
הגדוד ה-1 של רגימנט הגבול החטיבה הוסבה מחטיבת לוחמה הררית; 'החטיבה העצמאית ה-31', הגדודים עברו לחטיבה החדשה והוספו מתנדבים במקום חיילים שלא היו מסוגלים להסב לנחיתה אווירית.
הגדוד ה-2 של רגימנט 'האוקס ובאקס'
הגדוד ה-2 של רגימנט דרום סטפורדשייר
הגדוד ה-1 של 'רגימנט קלעי אולסטר המלכותי'
אמבולס השדה המוצנח ה-181
החטיבה המוצנחת השנייה
(2nd Parachute Brigade)
הגדוד המוצנח ה-4
הגדוד המוצנח (הסקוטי) ה-5
הגדוד המוצנח (הוולשי המלכותי) ה-6
החטיבה המוצנחת השלישית
(3rd Parachute Brigade)
הגדוד המוצנח ה-7
הגדוד המוצנח ה-8
הגדוד המוצנח ה-9
החטיבה המוצנחת הרביעית
(4th Parachute Brigade)
הגדוד המוצנח ה-156 הוקם בהודו הבריטית
הגדוד המוצנח ה-10 הוקם בפלשתינה
הגדוד המוצנח ה-11 הוקם בפלשתינה
יחידות סיוע סוללת נגד-טנקים המוטסת ה-2, טייסת המצנח ה-4 אמבולס השדה המוצנח ה-133
יחידות סיוע דיוויזיוניות
הרגימנט המוטס הקל ה-1 (ארטילריה)
(1st Airlanding Light Regiment)
הסוללה הקלה המוטסת ה-1, הסוללה הקלה המוטסת ה-2 והסוללה הקלה המוטסת ה-3
יחידת התצפית הקידמית ה-1 (מוצנחת)
(1st Forward (Airborne) Observation Unit)
יחידת תצפית ארטילרית, צוותים סופחו לגדודים השונים במהלך הלחימה
גדוד הסיור המוצנח ה-1
(1st Airborne Reconnaissance Squadron)
גדוד סיור אשר הכיל שלוש פלוגות
הפלוגה המוצנחת העצמאית ה-21
(21st Independent Parachute Company)
בנוסף לאלו ניתן למנות את; פלוגת השדה המוצנחת ה-9 (הנדסה), פלוגת השדה המוצנחת ה-261 (הנדסה), פלוגת התחזוקה הקלה המוצנחת ה-250, מחלקת החבלה, פלוגת משטרה צבאית מוצנחת ה-1, פלוגת מודיעין שדה המוצנחת ה-89 ומפקדת הדיוויזיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ferguson, Gregor. 1984. The Paras. London: Osprey.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הטבלה לא מלאה לחלוטין ומתבססת על הרכב הדיוויזייה במהלך מבצע מארקט גרדן.