הדיירת מאחוזת ויילדפיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר" הדיירת מאחוזת ויילדפיל"

הדיירת מאחוזת ויילדפיל הוא הרומן השני והאחרון של הסופרת אן ברונטה. הוא פורסם לראשונה בשנת 1848 תחת שם העט "אקטון בל". רומן זה זכה להצלחה רבה מיד לאחר הוצאתו לאור, אך באופן מפתיע, אחרי מותה של אן, אחותה שרלוט מנעה את יציאתו המחודשת.

הרומן מתואר כאוסף מכתבים מגילברט מארקהאם לחברו וגיסו, בהם הוא מתאר את האירועים שהובילו לפגישתו עם אשתו.

אל אחוזת ויילדפיל, אחוזה אליזבתנית אשר עמדה ריקה במשך שנים רבות, מגיעה אלמנה צעירה ומסתורית, יחד עם בנה הצעיר ומשרת. היא מתגוררת שם תחת השם הבדוי הלן גרהאם תוך שמירה קפדנית על פרטיותה, אך מהר מאוד נופלת קורבן להשמצות מקומיות. חוואי צעיר בשם גילברט מארקהאם, מסרב להאמין לדברי הדיבה ששמע אודותיה ומגלה את סודותיה האפלים. ביומנה, הלן מספרת על הידרדרותו הפיזית והמוסרית של בעלה, אשר נבעה מאלכוהול, ועל עולם הפריצות והאכזריות שממנו ברחה. רומן זה, אשר עוסק בבגידה בנישואים, נתון בתוך מסגרת מוסרית המתבססת על אמונתה האופטימית של אן בישועה עולמית.

הדיירת מאחוזת ויילדפיל נחשב לאחד מהרומנים הפמיניסטיים הראשונים.

מאי סינקלייר, בשנת 1913, אמרה כי טריקת דלת חדר השינה של הלן כנגד בעלה הדהדה בכל רחבי אנגליה הויקטוריאנית. בריחתה של הלן מבעלה אינו רק ניפוץ של מוסכמות חברתיות, אלא מהווה גם הפרת החוק האנגלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.