בית החולים הדסה עין כרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הדסה עין כרם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מראה כללי של בית החולים מהסטף, מאחוריו: הר אורה
קמפוס הדסה עין כרם. במרכז התמונה נראה בניין האשפוז הישן (העגול). משמאלו בנייני בית הספר לרפואה. מימינו בניין המיון (עם מנחת המסוקים על גגו), כשלפניו בניין מכון שרת. ברקע נראה מגדל דוידסון
בניין בית הספר לרפואה. בחזיתו משולבים אלמנטים טרומיים מבטון
בניין בית הספר לרפואה - המחקר הרפואי
שדרת בית החולים המובילה אל בית הכנסת בו קבועים חלונות שאגאל

בית החולים הדסה עין כרם הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי בירושלים, המשמש כבית החולים המרכזי של העיר ושל סביבותיה. קריית בית החולים ממוקמת בדרום מערב ירושלים, ליד שכונת עין כרם. בבית החולים, שהוא חלק מן המרכז הרפואי הדסה, 700 מיטות אשפוז והוא נחשב לאחד מבתי החולים המתקדמים ביותר בישראל.

מנהל בית החולים (2014) הוא פרופ' יורם וייס.

הקמת בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העצמאות נחסמה הגישה ממערב ירושלים אל בית החולים הדסה בהר הצופים, ויחידות בית החולים נאלצו לפעול מאתרים שונים ומפוזרים במערב העיר. בנסיבות אלו עלתה הדרישה להקים משכן חדש לבית החולים של הדסה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון התנגד בתחילה לרעיון מחשש שהקמת בית חולים חדש תערער את צדקת הדרישה של ישראל לפתוח את הדרך אל בית החולים בהר הצופים ולהפעילו, אך נעתר בהמשך לדרישה.

לאחר בחינת מספר אתרים אפשריים ועיכוב שנבע מכוונה שלא מומשה להקים קמפוס משותף לבית החולים הדסה ולאוניברסיטה העברית נבחר ב-1951 האתר להקמת בית החולים‏[1]. היה זה שטח של 1,200 דונמים של הקרן הקיימת‏[2], שהיה מרוחק אז משכונות העיר, ליד הכפר עין כרם. המצדדים בבחירת מקום זה ראו בו פוטנציאל לגידול ולהקמת "עיר רפואית" עם שיכונים למאות עובדים, בעוד המתנגדים בקשו להקים את בית החולים בתוך ירושלים‏[3]. הממשלה בקשה להקים במקום גם את קריית האוניברסיטה, אך לבסוף ויתרה ואישרה לאוניברסיטה להקים את מוסדותיה בגבעת רם‏[4]. ביוני 1952 הונח אבן פינה למרכז הרפואי‏[5].

תכנון הקרייה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד[6] ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקרייה‏[7]. עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה‏[8]. בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה‏[9].

בשנת 1956 החלה בניית בית החולים (בהיקף מצומצם מזה שתכנן נויפלד) והיא נסתיימה ארבע שנים לאחר מכן. בניית בית החולים נעשתה על ידי חברת סולל בונה והקבלנים יוסף והלל פפרמן. הבנייה הייתה קשה ומסובכת לאור היקפו הגדול של הפרויקט, מורכבותו והמחסור בכוח אדם מקצועי ובחומרי בנייה בישראל באותן שנים.

ביוני 1958 נחנך בית הספר לאחיות‏[10] ובית החולים נפתח ביוני 1961[11]. בעת פתיחתו עמדו בו על תילם בניין בית החולים כולל אגף האשפוז המרכזי, בניין מחלקת היולדות, בניין בית הספר לסיעוד ובניין בית הספר לרפואה. מבנים אלו נבנו במתכונת שהייתה אופנתית בשנות ה-50 - "מבני מסגרת", כלומר שלד בטון עם קירות מילוי מאבנים אדומות ולבנות ואלמנטים טרומיים מסוגננים יצוקים מבטון. סגנון בנייה זה נשמר בבניינים בודדים נוספים שנבנו בבית החולים שנים שלאחר מכן ואז ננטש לטובת סגנונות בנייה אחרים. אגף האשפוז המרכזי תוכנן כמבנה רדיאלי חצי עגול ובו מסדרונות קמורים - צורת תכנון שהתגלתה לימים ככרוכה בקשיים תפעוליים.‏[12]

הרחבת קריית בית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו גדל מתחם בית החולים והתרחב באופן משמעותי ביותר:

  • בניין בית הכנסת נפתח בשנת 1962, ומצויים בו ויטראז'ים (חלונות שאגאל) שנוצרו על ידי האמן מארק שאגאל.
  • חדרי הניתוח - הוקמו בסוף שנות ה-70 בבנין האשפוז המרכזי (חדרי הניתוח עתידים לעבור לבניין דוידסון (ראו להלן)).
  • בניין מכון שרת - הבניין, המשמש את המחלקות והמרפאות לאונקולוגיה והמטולוגיה, הוקם בסוף שנות ה-70 והורחב במהלך שנות ה-90.
  • בניין אם וילד - בתחילת שנות ה-90 נהרס בניין מחלקת היולדות ובמקומו הוקם בניין רב קומות זה, המכיל את מחלקות הילדים של בית החולים ואת מחלקות היולדות שלו.
  • בניין המיון החדש - הוקם במקומו של בניין קנדי, שנבנה ליד בנין האשפוז, ונפתח בשנת 2007. הבניין החדש מאכלס בנוסף לחדר המיון יחידות רבות נוספות של בית החולים ועל גגו נמצא מנחת המסוקים העתידי של בית החולים.
  • מבואת בית החולים - נפתחה ב-2012, עם חנוכת מגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן). היא מהווה כעת את הכניסה הראשית לקמפוס בית החולים ומקשרת בין בניין דוידסון, בניין אם וילד, בניין המיון החדש ובניין האשפוז הישן. היא מוארת באור טבעי ולאורכה מוצבת צמחייה טבעית.

בנוסף לבניינים הרפואיים הוקמו בקמפוס בית החולים מספר בניינים לצורכי הוראה ומחקר:

  • בניין הספרייה הרפואית הלאומית
  • בניין בית הספר לרפואת שיניים
  • בניין בית הספר לרוקחות
  • בניינים נוספים - אודיטוריום מגיד, מרכז הסטודנט פורשהיימר, הבניין הבינלאומי, בניין גודלסקי, בניין לפארק ביו-טכנולוגי.

בקמפוס הוקמו גם מספר בנייני מעונות לסטודנטים ובניין מעונות לאחיות.

בקמפוס בית החולים הוקמו גם מבנים לשירות קהל המבקרים בו:

  • באמצע שנות ה-90 הוכשרו חניוני רכב רחבי ידיים במורדות המערביים של הגבעה עליה ניצב בית החולים. שירות אוטובוסים פנימי מקשר בין החניונים לבין בנייני בית החולים. בשנת 2010 נסתיימה הקמת בנין חניה נוסף בסמוך למגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן).
  • בשנת 2006 נסתיימה בנייתם של מרכז קניות מסחרי ובית מלון על מגרש ששימש בעבר כמנחת המסוקים של בית החולים.

מגדל האשפוז ע"ש דוידסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל דוידסון
מבואת הכניסה החדשה לקמפוס המרכז הרפואי

בחודש מרץ 2012 נפתח בבית החולים מגדל האשפוז החדש ע"ש שרה ווסטמן דוידסון. זהו בניין ששטחו 86 אלף מטרים מרובעים - הגדול ביותר שהוקם בבית החולים מאז ומעולם. בבניין 19 קומות, מהן חמש קומות תת-קרקעיות מוקשחות, ו-20 מעליות. הוא יחליף בהדרגה את בניין האשפוז המקורי וישמש כבניין האשפוז המרכזי של בית החולים. ימוקמו בו 248 חדרי אשפוז ובהם 530 מיטות. שליש מחדרי האשפוז הינם חדרים ליחיד, שני שליש מיועדים לשני מטופלים. בבניין גם ארבעה "גני מרפא" ובהם פינות ישיבה מרגיעות וצמחייה טבעית.

המגדל מכיל תשתית ל-20 חדרי ניתוח, ש-13 מהם יחלו לפעול בו במהלך שנת 2013. היתר יופעלו בהמשך על פי הצרכים והתקציב שיעמוד לרשות המרכז הרפואי.

על בניית המגדל הוחלט בשנת 2003. הבנייה החלה בסוף שנת 2007, לאחר תהליך תכנון וגיוס כספים ממושך, על מגרש שעליו ניצבו קודם לכן בניין בית הספר לסיעוד וגינה. עלות הבנייה הסתכמה בכמיליארד ש"ח. מרבית המימון להקמת הבניין הועמד על ידי ארגון הדסה. משרד האוצר מימן מתקציב המדינה 10% עד 15% מעלות הבנייה.‏[13] ביל דוידסון תרם 75 מיליון דולר להקמת המגדל, אשר יישא את שמה של אמו. משפחת דוידסון תרמה סכום נוסף של 12 מיליון דולר לבניית המעבר מן הבניין הישן למגדל החדש.

קו הרכבת הקלה של ירושלים מיועד להגיע בעתיד לפתחו של המגדל.

בשל השוני הרב בין בניין האשפוז הישן למגדל האשפוז החדש מתכנן בית החולים לאחד את מקצת מחלקות האשפוז שיעברו אליו ולערוך שינויים רבים נוספים בשיטת התפעול של המוסד.

שירותי הרפואה בבית החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירותים הרפואיים בבית החולים הם מן החדישים ביותר בישראל וקיימות בו יחידות העורכות בדיקות וטיפולים בכל תחומי הרפואה וציוד רפואי והדמייתי מתקדם. בין השאר פועלת בבית החולים המחלקה הנוירוכירורגית היחידה באזור ירושלים. בית החולים מתמקד ברפואה שלישונית ורבים מרופאיו השתלמו בחו"ל בהתמחויות-על בתחומי המומחיות שלהם.

פעילות הוראה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקמפוס בית החולים שוכנים מספר בתי ספר למקצועות הרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה:

  • בית הספר לרפואה
  • בית הספר לרפואת שיניים
  • בית הספר לסיעוד
  • בית הספר לרוקחות
  • בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית

הספרייה הלאומית לרפואה, השוכנת בקמפוס, משרתת את התלמידים והסגל של בתי הספר השונים למקצועות הרפואה וכן את סגל בית החולים.

בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה ומשמש להוראת סטודנטים.

בכל היחידות הרפואיות של בית החולים נערך מחקר רפואי, ובבית החולים הוקמו ופועלים מספר מרכזי מחקר רב-תחומיים. חברת הדסית, השייכת להדסה, עוסקת בניצול מסחרי של פירות המחקר הנערך בבית החולים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביח"ו מרכזי חדש של הדסה ייבנה בפרוזדור ירושלים, הצופה, 12 בנובמבר 1951
  2. ^ ע"א 4140/97
  3. ^ המחלוקת סביב ביה"ח האוניברסיטאי, מעריב, 13 בינואר 1952
  4. ^ י. שוכמןויכוח על מקום האוניברסיטה, דבר, 29 בפברואר 1952
  5. ^ הונחה אבן הפנה לבנין המרכז הרפואי החדש בירושלים, דבר, 6 ביוני 1952
  6. ^ תכנון המרכז הרפואי לשלב הביצוע, הצופה, 19 באפריל 1954
  7. ^ יוחל בהקמת בי"ס לאחיות בבירה, על המשמר, 26 בנובמבר 1954
  8. ^ הוחל בהקמת המרכז הרפואי בהרי ירושלים, דבר, 4 במרץ 1953
  9. ^ ועדת הבצוע, המרכז הרפואי של הדסה, על המשמר, 31 באוקטובר 1955 (מודעה)
  10. ^ נחנך בי"ס לאחיות ע"ש ה. סאלד, דבר, 16 ביוני 1958
  11. ^ הסתדרות מדיצינית הדסה, חרות, 4 ביוני 1961
    320 חולים יועברו היום למרכז החדש של הדסה, חרות, 6 ביוני 1961
  12. ^ מקור: דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות, 1948-1990, ירושלים: כתר, 1991, עמ' 347-352
  13. ^ מקור: מוסף הדסה בונה את העתיד: בניין האשפוז החדש ע"ש דוידסון, הוצאת הסתדרות מדיצינית הדסה, 20 במרץ 2012.