הדס קלדרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי, פירוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי, פירוט יתר.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הדס קלדרון
קלדרון, ינואר 2009
קלדרון, ינואר 2009
לידה 10 בדצמבר 1975 (בת 48)
תל אביב, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית
מחזאית במאית תסריטאית
מפיקה
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הדס קלדרון, מתוך "העלמה אלזה" לשניצלר, בהצגה "דודה פרידה: המוזיאון"

הדס קלדרון (נולדה ב-10 בדצמבר 1975) היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, מחזאית, תסריטאית, מפיקה ודרמטורגית ישראלית, שהיא המנהלת האומנותית של התיאטרון הארצי לילדים ולנוער מיסודו של סמי לוי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלדרון היא בתם של האדריכל משה קלדרון והציירת רינה סוצקבר. היא נכדתו של משורר היידיש זוכה פרס ישראל אברהם סוצקבר, מי שנחשב לאחד מגדולי המשוררים במאה העשרים ועלה לארץ ב-1947 לאחר שניצל בדרך נס מיערות וילנה באמצעות מחברת שיריו שהוברחה לסטלין[2]. קלדרון היא אמא לשני ילדים.

בגיל עשר השתתפה במבחן בד בתיאטרון "הבימה" ונבחרה לשחק בהצגה "המלך מתיא הראשון" בבימוי אורי פסטר. בנעוריה המשיכה לשחק ב"הבימה" ובתיאטרון לילדים ולנוער, בין היתר את דורותי ב"הקוסם מארץ עוץ", ותפקיד של בן ב"בעל זבוב"[3].

בצה"ל שירתה כמפקדת פלוגת טירוניות בבה"ד 12 וסיימה בדרגת סגן. במהלך שירותה הצבאי נטשה את המשחק וחזרה אליו רק לאחר השחרור. ב-2001 סיימה 3 שנות לימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב. הצגת הסיום שלה, "ברטה והים הגדול", בוימה על ידי מיכאל גורביץ'. עם סיום הלימודים נסעה קלדרון למוסקבה להשתלם במשחק אצל אנטולי וסילייב. כשחזרה לישראל הצטרפה לאנסמבל עיתים של רנה ירושלמי וגילמה את קליטמנסטרה בפרויקט "מיתוס". לאחר שנה וחצי קיבלה הצעה לגלם את התפקיד של סטלה ב"חשמלית ושמה תשוקה" שכתב טנסי ויליאמס והועלתה בתיאטרון בית ליסין. מאז ועד 2018 שימשה קלדרון כשחקנית בית בתיאטרון זה.

במקביל, קלדרון היא גם שחקנית-יוצרת. היא הייתה שותפה ביצירת "דודה פרידה: המוזיאון", הצגה שזכתה בפסטיבל עכו לשנת 2006, וכן יזמה את ההצגה "הגר" שלאחר מכן הועלתה ב"תיאטרונטו"[2].

בשנת 2010 נסעה קלדרון לגרמניה להשתתף בפרויקט "קשרי משפחה", שיתוף פעולה בין תיאטרון היידלברג ותיאטרון בית לסין, שם יצרו את ההצגה "קוראים לי ייקה" בשיתוף השחקנים. בערב הפרמיירה של ההצגה בגרמניה הלך לעולמו סבה של קלדרון, המשורר אברהם סוצקבר, שבהשראתו נוצרה ההצגה.

ב-2012 יזמה והפיקה את ההצגה "התאומות" בבימוי דורונה בן דור, על פי סיפור של סבה, שעלתה בפסטיבל ישראל וכן בפסטיבל בווילנה.

מאז 2019 קלדרון היא המנהלת האומנותית של התיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי בתקופת ניהולה זכה התיאטרון בכ-30 (פרסי התיאטרון משרד התרבות וציונים לשבח משרד החינוך) פרסים על ההצגות - גרטה, הכל זהב, הילד עם הנקודות, החלילן מהמלין, העיניים של טיטו, העד, הילדים של כולנו, סאלח שבתי.

מחזות ובימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 יצרה כתבה וביימה ביחד עם עודד אהרליך את הצגת הילדים ׳החבר הכי טוב שלי׳, אשר הופקה בתיאטרון הקיבוץ שזכתה בפרס השחקן הטוב ביותר יניב סויסה.

ב-2018 כתבה עם עודד אהרליך את מחזה הילדים ״לציונה יש כנף אחת״ בהפקת תיאטרון הקיבוץ זוכת פרס ציון לשבח סל תרבות ארצי משרד החינוך.

ב-2019 כתבו קלדרון ואהרליך את המחזה ׳בוא אלי פרפר נחמד׳ בהפקת תיאטרון המדיטק.

יצרה וכתבה יחד עם עודד אהרליך את המחזה ׳פלאפל׳ שהועלה בתיאטרונטו 2019 בהפקת תיאטרון הקיבוץ בכיכובו של יניב סויסה, ההצגה זכתה בפרס הצגת היחיד הטובה ביותר בפרסי התיאטרון 2019

ב-2019 יצרו קלדרון ואהרליך את המחזה ׳הניגון שבלב׳ בהפקת התיאטרון הארצי לנוער מיסודו של סמי לוי.

ב-2020 יצרה וכתבה יחד עם עודד אהרליך את ההצגה ׳הכל זהב׳ עם השירים של להקת התרנגולים בבימויו של משה נאור, הפקה משותפת של תיאטרון חיפה והתיאטרון הארצי לילדים ולנוער שזכתה בפרס מיון לשבח סל תרבות ארצי משרד החינוך.

ב-2021 יצרה וכתבה יחד עם עודד אהרליך את הצגת היחיד לנוער וכל המשפחה של דבלה נבון ״מילה טובה״ בבימוי מוריה זרחיה שמוצגת בתיאטרון הארצי.

ב-2022 יצרה וכתבה יחד עם עודד אהרליך את הצגת היחיד ״העד״ שזכתה בפרס בחירת הקהל על שם תרין שלפי בפסטיבל תיאטרונטו 2022 בכיכובו של מיכאל הנגבי, המספרת את סיפורו יוצא הדופן של סבה המשורר אברהם סוצקבר, שהיה העד היהודי היחיד מטעם הרוסים במשפטי נירנברג.

ב-2023 יצרה וכתבה יחד עם עודד אהרליך את ההצגה ״החלילן מהמלין״ בשיתוף נגני הפילהרמונית הישראלית זוכת פרס ציון לשבח משרד החינוך ועדת סל תרבות ארצי.

יצרה כתבה וביימה עם עודד אהרליך את ההצגה בראשית בשיתוף אנסמבל טרמולו.

בנוסף לכך, היא היוצרת של הסדרה לכל המשפחה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית יחד עם המנצח גיא פדר. את הסדרה כתבה וביימה יחד עם עודד אהרליך- קונצרט תיבת נוח עם אלי גורנשטיין, קונצרט בראשית עם מיכאל הנגבי, קונצרט יצירת מצריים עם יניב סוויסה, קונצרט החצוצרה עם טל מוסרי, קונצרט דוד וגוליית עם עידו מוסרי.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 גילמה את קליטמנסטרה בהצגה "מיתוס" שהעלה אנסמבל עיתים. ב-2006 השתתפה בהצגה שיצרו נעמי יואלי יחד עם דפנה אריאל וגליה יואלי "דודה פרידה: המוזיאון" והועלתה באופן עצמאי. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר פסטיבל עכו לשנת 2006.

תיאטרון בית לסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2003 גילמה את סטלה בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי ויליאמס.

ב-2004 גילמה את איזבל, התפקיד הראשי בהצגה "אהבה ממבט שלישי" שכתבה סוזן סנדלר; וגילמה את תהילה בהצגה "מקווה" שכתבה הדר גלרון.

ב-2005 גילמה את הגר בהצגת היחיד "הגר" שכתבה יוכי ברנדס שעלתה קודם לכן בתיאטרונטו.

ב-2007 גילמה את סוזנה בהצגה "איש הגשם" מאת רונלד באס, ואת נטע, התפקיד הראשי בהצגה "דולפינים" שכתבה מאיה שעיה. כמו כן גילמה את אלונה בהצגה "סופה של בדיחה" שכתב נועם גיל.

ב-2009 גילמה את מיקי נדב בהצגה "בראנז'ה" שכתב בעז גאון.

ב-2010 גילמה את אורנה בהצגה "פועלת זרה" שכתבה רחל גיל, והשתתפה בהצגה "קוראים לי ייקה", יצירה בשיתוף השחקנים של הבמאית נינה גולסטרוף, בשיתוף תיאטרון היידלברג.

ב-2015 השתתפה בהצגה "אוצר יקר" לצד ששון גבאי.

ב-2017 גילמה את מנהלת המדרשה דבורי בהצגה "הסודות" מאת הדר גלרון (על פי התסריט של הדר גלרון ואבי נשר), בבימויו של כפיר אזולאי.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 גילמה תפקיד אורח בסדרה "שאול" שביימו איתן ענר ושירלי שטרן.

ב-2003 גילמה אחות בטלנובלה "משחק החיים" שביים יצחק שאולי וגילמה אחות בסדרת "החצר" שביים אבי כהן.

ב-2006 גילמה את רות קליגר-עליאב (תפקיד ראשי) בסרטו של ארז לאופר "דילמת הדריין". באותה שנה גילמה את יעלי בסרט סטודנטים בשם "חיילת בודדה" שביימה טליה לביא.

ב-2007 גילמה את נוגה שומרון (תפקיד ראשי) בסרטו של אביב טלמור "אני ביאליק".

ב-2008 גילמה את שפרה בסדרת הטלוויזיה של אורי ובני ברבש "האמת העירומה".

ב-2011 גילמה את אפרת קופר בסרט "טאקע מאמע".

ב-2012 גילמה את עמליה בסדרת הטלוויזיה "גאליס" שביים עודד רז, כמו כן השתתפה בסדרה "אמא ואבאז" של אבנר ברנהיימר ובסרטו של אבי נשר, "פלאות".

בשנת 2015 השתתפה בסרט "המילים הטובות" של שמי זרחין.

ב-2017 השתתפה בסרטו של חורחה גורביץ', "ברזיל אהובתי".

ב-2018 הפיקה וכתבה יחד עם אורי ברבש הבמאי ויאיר קדר המפיק, סרט על סבה המשורר אברהם סוצקבר, "דבש שחור - שירת חייו של אברהם סוצקבר", אשר זכה בפרס אבנר שלו יו"ר יד ושם במסגרת פסטיבל ירושלים לקולנוע[1].

ב-2019 גילמה את ענת אייזנקוט בסרטו של יואב רונן "לוחם בנשמה".

בשנת 2020 שיחקה את מיכל בסדרה "בלקספייס".

בשנת 2021 שיחקה את רווית בסדרה "מקיף מילאנו" ואת גלי בסרט "שתיים".

בשנת 2022 שיחקה בסדרה מקיף מילאנו.

2023 מככבת בסדרה ״הראש״ שתעלה בקשת 12 בבימוי אופיר לובל.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 יצרה והפיקה יחד עם הייידיש בוק סנטר את הסרט הדוקומנטרי ״מי יישאר?״ ״ווער וועט בלייבן?״ על המסע שלה לווילנה בעקבות יומנו הנדיר של סבה המשורר אברהם סוצקבר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדס קלדרון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 פסטיבל הקולנוע ירושלים 2018 גאה להכריז על הזוכים. פסטיבל הקולנוע ירושלים
  2. ^ 1 2 ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, הדס קלדרון בהצגת חייה, באתר הארץ, 04 באוקטובר 2009
  3. ^ טל פרי, שביס מדליק, מאיפה?, באתר nrg‏, 10 בספטמבר 2005
    קורות חייה באתר שח"ם - איגוד שחקני המסך