הדרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הדרן הוא קטע מוזיקלי נוסף בסופו של קונצרט (הן של מוזיקה קלאסית והן במופעי רוק וכיוצא בזה), שלא נכלל בתוכנייה. הדרן מבוצע לרוב על פי דרישת הקהל, המובעת בתשואות בסוף המופע - מחיאות כפיים סוערות וממושכות ולעתים קימה של הקהל על רגליו. בגרמניה נהוגות גם רקיעות ברגליים. בכמה מדינות מקובל לצעוק "הדרן" ("!bis" או "!encore") לאחר הופעה מוצלחת במיוחד. האמן מבצע הדרן על מנת להודות לקהל על הערכתו.

לרוב, ההדרן מתוכנן מראש, אולם אם התשואות סוערות במיוחד, האמן עשוי להוסיף עוד קטע שלא תוכנן. במקרה זה נראית בדרך כלל התייעצות בין חברי צוות המופע איזה קטע לנגן.

פעמים רבות מבצעים כהדרן להיטים של הלהקה או את יצירותיו המפורסמות ביותר של המלחין. דוגמה מפורסמת לכך היא המסורת של התזמורת הפילהרמונית של וינה, המבצעת כל שנה באופן מסורתי בקונצרט השנה החדשה את "הדנובה הכחולה" ואת "מארש רדצקי" כהדרנים, אם כי יצירות אלו אינן נכללות בתוכניית הקונצרט.

בהופעות של להקות רוק ופופ הפך ביצוע ההדרן לשגרתי, בייחוד כאשר המופע מתקיים במתחמים גדולים כגון אצטדיונים. יש אף אמנים המקיימים באופן קבוע מופע בן שני חלקים, שבהם החלק השני הוא ההדרן. בוב מארלי ולהקתו נהגו כך בשני סיבובי ההופעות האחרונים שלהם.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מילון אבן שושן, המילה "הדְרן" מקורה במילה הארמית בבלית "הֲדַרַן" שמשמעותה "חזרנו". ניצנים לשימושה בתור קריאה לתוספת נמצאים במאה ה-10, בה מתאר רב האי גאון את מנהגם של תלמידי חכמים לאחל עם סיום לימוד מסכת "נהדר מר עלה - הדרנא עלך": "יחזור אדוני עליה, והדרהּ יהא פרוש עליך". ברבות השנים השתנתה המילה הנהגית בסיום מסכת ל"הדרן", ומכאן התגלגלה לאולמי הקונצרטים. כיום מקובלת הקריאה "הדרן עֲלָך מסכת..." בעת סיום לימוד המסכת. על פי המילון האטימולוגי לשפה העברית של ארנסט קליין, גרסה זו מקובלת אך שגויה, ואת המילה "הדרן" יש לתרגם כ"ההדר שלנו"; הקריאה השלמה היא "הדרן עלך, מסכת ..., והדרך עלן", שתרגומה הנכון הוא אפוא "הדרנו בָּך, מסכת ..., והדרֵך בנו".

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.