הדר יוסף
ערך זה עוסק בשכונה בתל אביב. אם התכוונתם למלחין הישראלי, ראו יוסף הדר.
שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות השכונה
השכונה נוסדה בשנת תש"ו (1946) אך אוכלסה רק ב-1949. חלקו הראשון של שם השכונה משמר את שמו של 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' (גשר שאון המים) הוא גשר עשר טחנות ('טאחונת אל הדר') הוא, בגלגולו המודרני, גשר הדר יוסף אשר נבנה בסוף שנות ה-30 ביוזמת רשויות המנדט ובביצוע סולל בונה במהלך סלילת 'כביש הרצליה', שחבר את קריית שאול, רמת השרון והרצליה לתל אביב. ואילו החלק השני על שמו של יוסף ש. אלישר, שיזם את רכישת אדמות שבט אבו קישק שעל מקצתן נבנתה השכונה. מצפון מזרח לשכונה 'Khirbet Hadrah', תוארכה על ידי הארכאולוג יעקב קפלן לימי החשמונאים, וסומנה במפת ה PEF [1] בשנות ה-70 של המאה ה-19.
[עריכה] מאפייני השכונה וגבולותיה
השכונה גובלת מצפון ברחוב מבצע קדש, ברחוב בני אפרים ממערב, ברחוב פנחס רוזן ממזרח, וברחוב שטרית מדרום, אך בפועל עד נחל הירקון. השכונה סמוכה לשכונות שיכון דן, נאות אפקה א', ומעוז אביב, ולפארק הירקון מדרום.
[עריכה] רחובות מרכזיים
רוב שמות הרחובות בשכונה מנציחים קהילות יהודיות שחרבו בשואה - קהילת אודסה, קהילת ורשה, קהילת לבוב, קהילת בודפשט, קהילת לודז', קהילת ביאליסטוק, קהילת צ'רנוביץ, קהילת בריסק וקהילת יאסי. רחובות אחרים הם רחוב פנחס רוזן (בתים 1-25), רחוב מרק, רחוב הדר יוסף, רחוב שלום אש ורחוב יד המעביר.
[עריכה] ועד שכונתי
בדומה לשכונות השכנות, הדר-יוסף מאוגדת כאגודה שיתופית. האגודה היא בעלת רוב הנכסים בשכונה, ואלה מוחכרים לתושבים לתקופות ארוכות טווח. התושבים בשכונה, חוכרי הנכסים, הם בעלי מניות האגודה. התושבים משלמים דמי חבר שנתיים לאגודה, ואלה משמשים להשבחת השכונה, פיתוח סביבתי ושירותי תפעול לנכסי השכונה - הכל לטובת רווחת התושבים. הוועד השכונתי רשאי להטיל וטו על החלטות עיריית תל אביב, ופועל מול העירייה להשגת תקציבים למטרות פיתוח השכונה.
[עריכה] אופי הבתים בשכונה
בשל הבנייה החפוזה והצורך לשכן את אלפי העולים למדינה הצעירה, נבנו מבני מגורים בני שתי קומות בדרך כלל, שמונה משפחות בכל בניין. גודלה הממוצע של כל דירה היה 22 מ"ר.[2][3] ככל שחלפו השנים תושבים רבים הגדילו בהזדמנויות שונות בתים אלו, לרוב בקומות התחתונות, אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בבתים בני 50 שנה שמצבם רעוע. את בתים אלו ניתן לראות בעיקר ברחובות קהילת ורשה וקהילת לודז'. חלקה ה'חדש' יותר של הדר יוסף נבנה החל משנות ה-70 וכולל מבני מגורים בני שבע עד שתים עשרה קומות אשר נבנו בין השאר ברחובות שלום אש, בכור שלום שטרית, יוסף קיציס ויד המעביר. החל משנת 1994 נערכו תוכניות בניין עיר שונות בפרקי זמן שונים, הכוללות מתווה של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). במסגרתה מפונים הדיירים לתקופת הבנייה, ובגמר הבנייה חוזרים הדיירים הוותיקים לדירות חדשות, גדולות יותר. כיום ישנם מספר רב של בתים באזור אשר נבנו מחדש במסגרת תוכניות 'פינוי-בינוי' וכן פרויקטים נוספים מתוכננים בעתיד. בשנת 2006 נעשה נסיון כושל לאחד את השכונה עם שכנתה נאות אפקה, לשכונה אחת בשם 'הדר-אפקה'. נסיון זה כשל לאור התנגדויות שונות של תושבי שתי השכונות.
[עריכה] אוכלוסייה
עפ"י בדיקת חברת בדק-בית עולה כי רוב תושבי השכונה אמידים, בעלי השכלה אקדמאית, וגילם הממוצע 44. הדר-יוסף מאופיינת בצעירים רבים מתעשיית ההי-טק, אנשי אקדמיה בכירים, רופאים ומשפטנים, וכן גמלאים רבים שעסקו בחייהם במקצועות חופשיים שונים. כיום גרים בהדר יוסף כ-7,000 תושבים. [4]
[עריכה] שירותים עירוניים
בהדר יוסף ממוקמים מספר שירותים עירוניים לרווחת תושבי השכונה והשכונות השכנות. ניתן למנות את ביה"ס היסודי דוד ילין, גני ילדים, מתנ"ס בית פרנקפורט, סניף של שירותי בריאות כללית, סניף מכבי שירותי בריאות, ישיבה, שבעה בתי כנסת וחמישה גנים ציבוריים.
[עריכה] תחבורה
השכונה ניזונה משני צירי תנועה מרכזיים: רח' בני-אפרים (המחבר בין גני התערוכה לצומת הפיל) ורח' פנחס רוזן (דרך הרצליה לשעבר) המחבר בין צומת הפיל לקניון איילון. השכונה היא בין היחידות בתל אביב שאין בה מצוקת חניה (פרט למס' רחובות מצומצם ביותר) ולרוב המשפחות יש 2 רכבים. סביב השכונה פועלים קווי אוטובוסים רבים לרווחת התושבים אשר נגישים כמעט לכל אזור אשר חפצים להגיע אליו בתוך ת"א ומחוץ לה.
[עריכה] מרכזי קניות
הדר-יוסף מאופיינת ב 3 מרכזי הקניות הפתוחים שבה. המרכז המסחרי הראשי (השוק הישן), מרכז מסחרי ברח' שלום-אש, וכן מרכז מסחרי ישן ברח' קהילת לבוב הפונה לרח' קהילת ורשה. בין החנויות ניתן למנות חנויות מחשבים, אופנה, מזון, בעלי-חיים, מספרות, מסעדות וכן סניף דואר.
[עריכה] מרכז הספורט הלאומי - תל אביב
|
|
ערך מורחב – מרכז הספורט הלאומי - תל אביב |
בסמוך אל השכונה ברחוב בכור שלום שיטרית ובצמוד אל פארק הירקון נמצא "מרכז הספורט הלאומי" המהווה גוף המשלים את מכון וינגייט ובו משרדי הוועד האולימפי בישראל, אצטדיון האתלטיקה הלאומי, שבו נערכת אליפות ישראל באתלטיקה קלה. באצטדיון נמצאים גם משרדי איגוד האתלטיקה הישראלי ואיגוד הג'ודו הישראלי. כמו כן, בשכונה קיים אולם ספורט רב תכליתי המשתמש את קבוצות הספורט של העיר ומגרשי טניס רבים. הנהלות אגודות ספורט נוספות נמצאות במקום. בנוסף בסמוך אל המתחם נמצא האיצטדיון הלאומי - רמת גן בו נמצאים משרדי ההתאחדות לכדורגל בישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- 26 גיליונות מפת ארץ ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי, יש לבחור בגיליון 13.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ראו מפת הPEF, תחת קישורים חיצוניים
- ^ אבא בוטביניק, בקצוות הארץ - הדר-יוסף על מים רבים, על המשמר, 29 בינואר 1950
- ^ מ. מייזלס, עכשיו מתנקמת בנו הבניה הפזיזה, מעריב, 12 בפברואר 1950
- ^ http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/Community/Pages/Quarter5.aspx?tm=2&sm=28&side=580