הדר יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתים מתקופות שונות בשכונה
בית כנסת בשכונה
בתי הדר יוסף מכיוון פארק הירקון
מראה היציעים באצטדיון האתלטיקה

שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.

תולדות השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה נוסדה בשנת תש"ו (1946) אך אוכלסה רק ב-1949. חלקו הראשון של שם השכונה משמר את שמו של 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' (גשר שאון המים) הוא גשר עשר טחנות ('טאחונת אל הדר') הוא, בגלגולו המודרני, גשר הדר יוסף אשר נבנה בסוף שנות ה-30 ביוזמת רשויות המנדט ובביצוע סולל בונה במהלך סלילת 'כביש הרצליה', שחבר את קריית שאול, רמת השרון והרצליה לתל אביב. ואילו החלק השני על שמו של יוסף ש. אלישר, שיזם את רכישת אדמות שבט אבו קישק שעל מקצתן נבנתה השכונה. מצפון מזרח לשכונה 'Khirbet Hadrah', תוארכה על ידי הארכאולוג יעקב קפלן לימי החשמונאים, וסומנה במפת ה PEF‏‏ ‏‏‏[1] בשנות ה-70 של המאה ה-19.

מאפייני השכונה וגבולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה גובלת מצפון ברחוב מבצע קדש, ברחוב בני אפרים ממערב, ברחוב פנחס רוזן ממזרח, וברחוב שטרית מדרום, אך בפועל עד נחל הירקון. השכונה סמוכה לשכונות שיכון דן, נאות אפקה א', ומעוז אביב, ולפארק הירקון מדרום.

רחובות מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שמות הרחובות בשכונה מנציחים קהילות יהודיות שחרבו בשואה - קהילת אודסה, קהילת ורשה, קהילת לבוב, קהילת בודפשט, קהילת לודז', קהילת ביאליסטוק, קהילת צ'רנוביץ, קהילת בריסק וקהילת יאסי. רחובות אחרים הם רחוב פנחס רוזן (בתים 1-25), רחוב מרק, רחוב מינץ, רחוב הדר יוסף, רחוב שלום אש ורחוב יד המעביר.

אופי הבתים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל הבנייה החפוזה והצורך לשכן את אלפי העולים למדינה הצעירה, נבנו מבני מגורים בני שתי קומות בדרך כלל, שמונה משפחות בכל בניין. גודלה הממוצע של כל דירה היה 22 מ"ר.‏[2][3] ככל שחלפו השנים תושבים רבים הגדילו בהזדמנויות שונות בתים אלו, לרוב בקומות התחתונות, אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בבתים בני 50 שנה שמצבם רעוע. את בתים אלו ניתן לראות בעיקר ברחובות קהילת ורשה וקהילת לודז'. חלקה ה'חדש' יותר של הדר יוסף נבנה החל משנות ה-70 וכולל מבני מגורים בני שבע עד שתים עשרה קומות אשר נבנו בין השאר ברחובות שלום אש, בכור שלום שטרית, יוסף קיציס ויד המעביר. החל משנת 1994 נערכו תוכניות בניין עיר שונות בפרקי זמן שונים, הכוללות מתווה של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). במסגרתה מפונים הדיירים לתקופת הבנייה, ובגמר הבנייה חוזרים הדיירים הוותיקים לדירות חדשות, גדולות יותר. כיום ישנם מספר רב של בתים באזור אשר נבנו מחדש במסגרת תוכניות 'פינוי-בינוי' וכן פרויקטים נוספים מתוכננים בעתיד. בשנת 2006 נעשה נסיון כושל לאחד את השכונה עם שכנתה נאות אפקה, לשכונה אחת בשם 'הדר-אפקה'. נסיון זה כשל לאור התנגדויות שונות של תושבי שתי השכונות.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהדר-יוסף מתגוררים כ-7,000 תושבים‏[4], וחלקם מוצאים פרנסתם בפארק התעשייה קריית עתידים שבשכונה הסמוכה רמת החיל.

שירותים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהדר יוסף ממוקמים מספר שירותים עירוניים לרווחת תושבי השכונה והשכונות השכנות. ניתן למנות את ביה"ס היסודי דוד ילין, גני ילדים, מתנ"ס בית פרנקפורט, סניף של שירותי בריאות כללית, סניף מכבי שירותי בריאות, ישיבה, שבעה בתי כנסת וחמישה גנים ציבוריים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה ניזונה משני צירי תנועה מרכזיים: רח' בני-אפרים (המחבר בין גני התערוכה לצומת הפיל) ורח' פנחס רוזן (דרך הרצליה לשעבר) המחבר בין צומת הפיל לקניון איילון. השכונה היא בין היחידות בתל אביב שאין בה מצוקת חניה (פרט למס' רחובות מצומצם ביותר) ולרוב המשפחות יש 2 רכבים. סביב השכונה פועלים קווי אוטובוסים רבים לרווחת התושבים אשר נגישים כמעט לכל אזור אשר חפצים להגיע אליו בתוך ת"א ומחוץ לה.

מרכזי קניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדר-יוסף מאופיינת ב 3 מרכזי הקניות הפתוחים שבה. המרכז המסחרי הראשי (השוק הישן), מרכז מסחרי ברח' שלום-אש, וכן מרכז מסחרי ישן ברח' קהילת לבוב הפונה לרח' קהילת ורשה. בין החנויות ניתן למנות חנויות מחשבים, אופנה, מזון, בעלי-חיים, מספרות, מסעדות וכן סניף דואר.

מרכז הספורט הלאומי - תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרכז הספורט הלאומי - תל אביב
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אולם הספורט הדר יוסף

בסמוך אל השכונה ברחוב בכור שלום שיטרית ובצמוד אל פארק הירקון נמצא "מרכז הספורט הלאומי" המהווה גוף המשלים את מכון וינגייט ובו משרדי הוועד האולימפי בישראל, אצטדיון האתלטיקה הלאומי, שבו נערכת אליפות ישראל באתלטיקה קלה. באצטדיון נמצאים גם משרדי איגוד האתלטיקה הישראלי ואיגוד הג'ודו הישראלי. כמו כן, כחלק מהקומפלקס נבנה אולם הדר יוסף בן ה-1,400 מקומות המשמש מספר מקבוצות הספורט בעיר, והן מגרשי טניס רבים. הנהלות אגודות ספורט נוספות נמצאות במקום. בנוסף בסמוך אל המתחם נמצא האצטדיון הלאומי - רמת גן בו נמצאים משרדי ההתאחדות לכדורגל בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הדר יוסף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏ראו מפת הPEF‏, תחת קישורים חיצוניים‏
  2. ^ אבא בוטביניק, בקצוות הארץ - הדר-יוסף על מים רבים, על המשמר, 29 בינואר 1950
  3. ^ מ. מייזלס, עכשיו מתנקמת בנו הבניה הפזיזה, מעריב, 12 בפברואר 1950
  4. ^ רובע צפון מזרח