ההגבלות היהודיות
ההגבלות היהודיות היו הגבלות חוקיות שצוו נגד היהודים בתקופת ימי הביניים. הן כללו הנחיות שהנחו את היהודים ללבוש ביגוד ספציפי ומזהה לרבות כובע יהודי, טלאי צהוב, והגבילו את היהודים לערים ועיירות מסוימות או בחלקים מסוימים של הערים (גטאות), ומנעו מיהודים להיכנס לעסקים מסוימים (למשל מכירת ביגוד חדש בשוודיה של ימי הביניים).
ההגבלות כללו גם מיסים מיוחדים שהוטלו על יהודים, בידודם מהחיים הציבוריים, חסמים בביצוע טקסים דתיים וצנזורה על ספרים עבריים. חלק מהמדינות אף הרחיקו לכת וגירשו לחלוטין יהודים, לדוגמה גירוש אנגליה (יהודים הורשו לחזור אליה ב-1655) וגירוש ספרד ב-1492 (היהודים הורשו לחזור ב-1868).
ההגבלות הוסרו עם תחילת האמנציפציה ליהודים בשלהי המאה ה-18 ובמאה ה-19. ב-1791, צרפת המהפכנית הייתה המדינה הראשונה שביטלה את ההגבלות לגמרי, ואליה הצטרפה גם פרוסיה ב-1848. האמנציפציה ליהודים בממלכה המאוחדת הושגה בשנת 1858, לאחר מאבק של 30 שנה שבראשו עמד סר אייזק ליון גולדסמיד, כשהתאפשר ליהודים לכהן בפרלמנט עם העברת חוק ההקלה ליהודים של 1858.[1] האימפריה הגרמנית המאוחדת החדשה ביטלה את ההגבלות היהודיות ב-1871.
המתיישבים היהודים הראשונים בצפון אמריקה הגיעו למושבה ההולנדית ניו אמסטרדם ב-1654. נאסר עליהם להחזיק משרד ציבורי, לפתוח חנות קמעונאית או להקים בית כנסת. כשהמושבה נכבשה על ידי הבריטים בשנת 1664, לא נותרו זכויות יהודיות, אך ב-1671 היה אשר לוי היהודי הראשון ששירת בחבר מושבעים בצפון אמריקה.[2]
באימפריה הרוסית, בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר של יהודים בכל אירופה, בוטלו ההגבלות היהודיות לחלוטין אחרי מהפכת אוקטובר ב-1917, שליהודים היה בה תפקיד בולט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עורכי אנציקלופדיית בריטניקה, Sir Isaac Lyon Goldsmid, 1st Baronet, אנציקלופדיית בריטניקה, 20.4.2018
- ^ עורכי הספרייה היהודית הווירטואלית, New Amsterdam's Jewish Crusader, Jewish Virtual Library, 2018
