ההורים שלי (סדרה תיעודית)

ההורים שלי

סוגה	דוקומנטרי
יוצרים	טלי שמש
בימוי	גיתית כבירי, אוהב פלנץ, ג'ייסון דנינו הולט, ניר הורוויץ
פסקול	איתי הלוי
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
מספר עונות	1
מספר פרקים	4
הפקה
מפיק	טלי שמש
מפיקים בפועל	טלי שמש
אתר צילומים	ישראל
צלמים	גיתית כבירי, אוהב פלנץ, ג'ייסון דנינו הולט, ניר הורוויץ
אורך פרק	כ-60 דקות
שידור
רשת שידור	yes
רשת שידור בישראל	yes דוקו
תקופת שידור מקורית	26 באוקטובר 2011 – הווה
קישורים חיצוניים
[1]

ההורים שלי היא סדרת טלוויזיה ישראלית דוקומנטרית בה במאים מצלמים את מערכת היחסים של ההורים שלהם. בסדרה 4 פרקים והיא שודרה בערוץ yes דוקו.

הפרקים

פרק ראשון – "תמי ויעקב" - ציון לשבח - פסטיבל דוקאביב 2011. ההורים של ניר חיים יחד בקיבוץ ארבעים שנה. הפרק מצולם על פני שלוש שנים כאשר תמי מטפלת ביעקב שחולה בפרקינסון בשלב מתקדם. ניר מצלם את אבא שלו במקלחת, בשירותים ובמיטה, נתמך ותלוי לגמרי באשתו, ואותה כשהיא מאבדת את מידת הרחמים, צועקת ומשתוללת מול גבר חסר אונים. ניר מסתכל עליהם ורואה גיהנום. בשיאו של הגיהנום משהו נרגע, הרגעים מתחלפים והקרבה ביניהם פיזית וחזקה. ניר מצלם רגעים של חסד. אמא שלו לא מותרת על בעלה, והיא נשארת לטפל בו. ניר מצלם אהבה. בימוי, צילום, תחקיר ומכותבי התסריט: ניר הורוויץ.

פרק שני – "שנטי ומרטין" - התחרות הרשמית - פסטיבל דוקאביב 2011. אמא של ג'ייסון עזבה את אביו אחרי 22 שנות נישואין. כשהיא עזבה את הבית ג'ייסון ואחותו ניתקו איתה קשר, כי הם הרגישו נטושים. עכשיו, שלוש שנים אחרי פירוק התא המשפחתי, ג'ייסון יוצא לראשונה לבקר את אמו, שחיה מאז בחושה באחד החופים בסיני. שנטי חושפת לראשונה בפני בנה, את הסיפור שלה ושל מרטין, אביו. היא מקריאה לו מהיומנים שכתבה לאורך השנים והתמונה הזוגית המושלמת שאחז בה נשברת ומתחלפת באמת חדשה. ג'ייסון מגלה ששנטי היא קודם כל אשה, הרבה לפני שהיא אמא. בימוי, צילום והקלטה: ג'ייסון דנינו-הולט.

פרק שלישי – "ציפורה ויעקב" - התחרות הרשמית - פסטיבל חיפה 2011. התחרות הרשמית - פסטיבל רחובות לסרטי נשים 2011. ציפורה ויעקב, ההורים של גיתית, נשואים כבר 50 שנים. ציפורה הייתה מורה מחנכת בבית ספר יסודי, יעקב עבד בתפקיד בכיר במשרד האוצר. אנשים רגילים. גרים בבית הכרם בירושלים, שלושה ילדים, אחד עשר נכדים. במשך שנה וחצי צילמה גיתית את הוריה מתמודדים עם פחדים ותסכולים מודחקים, שמתפוצצים ברגע שהגורל טורף עבורם את הקלפים. יעקב עובר אירוע מוחי ואחרי חודשים ארוכים של שיקום חוזר הביתה בכיסא גלגלים ועם מטפל פיליפיני צמוד. ציפורה שנאלצת לקבל את השינויים שחלים בגבר שלה בבית וביחסים, מרגישה אבודה ורוצה לעזוב. צלילה עמוקה אל תוך משבר קשה בזוגיות מצולמת דרך עיניה של הבת. בימוי וצילום: גיתית כבירי.

פרק רביעי – "ניצה ודיק": אוהב נולד לפני 40 שנה בקומונה בראש פינה. קומונה של היפים אנרכיסטיים שהוקמה על ידי הוריו. פעם בשנה הוא נוסע לביקור אצל ההורים שלו שחיים באוסטרליה בבית מקסים ומבודד. ההורים של אוהב, ניצה ודיק חיים יחד תחת אותה קורת גג, אבל ישנים בחדרים ובמיטות נפרדות. אוהב מצלם שני אנשים שחיים יחד באותו חלל אבל מרגישים לגמרי לבד. התמונה המתעתעת של זוג היפים משוחררים ופתוחים שמזדקנים בכיף ומעשנים את החומר הטוב ביותר, מתחלפת ותחתיה מתגלה מערכת יחסים מלאה בכעסים על פגיעות ישנות. ניצה לא מצליחה לסלוח לדיק על עשורים של בגידות והשפלות והוא מתמודד עם החיים במחיצת אישה שהחליטה להפסיק לעשות איתו סקס לפני 15 שנה. הביקור של אוהב מטלטל את השקט התעשייתי של ניצה ודיק. בימוי וצילום: אוהב פלנץ.

קישורים חיצוניים

• ההורים שלי, באתר yes וואלה!
• אורון שמיר, צלם את אביך ואת אמך: אובססיית התיעוד המשפחתי על המסך, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
• ניב שטנדל, "תמי ויעקב": רגעים טלוויזיוניים נדירים, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
• מורן שריר, "ההורים שלי": דלק דוקומנטרי, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2011
• דינה חלוץ ההורים שלי: ג'ייסון דנינו הולט סוגר חשבון עם אמא, לאישה Xnet, ‏30 באוקטובר 2011
• סקירה והמלצות של בית אבות לתשושים ועצמאיים בישראל באתר אחד - ההורים שלי (myparents.co.il)