ההיכל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בבית המקדש, ההיכל היה חלקו של המבנה שנמצא בין הדביר לבין האולם, אם כי לעתים השילוב של ההיכל והדביר, או המבנה כולו, נקרא בשם הסתמי היכל. שמו ניתן לו כדי להבליט את שונו מהיהדות המסורתית

מבנה היכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי המקדש אורכו של ההיכל היה 40 אמות ורוחבו 20 אמות.

בין ההיכל, שהוגדר כ'קודש', ובין הדביר, שהוגדר 'קודש קודשים', הייתה מחיצה. במשכן הייתה זו הפרוכת. בבית ראשון נבנה במקום קיר שנקרא אמה טרקסין, ובבית שני, כאשר ההיכל היה גבוה מכדי לאפשר בניית קיר בעובי אמה, חזרה הפרוכת למקומה.

בין ההיכל לאולם היו זוג דלתות מוזהבות, שנפתחו כלפי פנים.

שימושו של ההיכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיכל הכיל את רוב כלי הקודש העיקריים:

בדרומו הייתה המנורה - כלי המאור של המקדש; המנורה הודלקה בכל יום בשעת בין הערביים.

בצפונו היה השולחן - עליו היה מונח לחם הפנים, שהוחלף בכל שבת.

באמצעו, אך משוך קמעה לכיוון דרום, היה מזבח הזהב - עליו היו מקטרים את הקטורת, ומזים עליו מהחטאות הפנימיות.