ההיפותזה הקורגנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישנן 5 תמונות בגלריה. ניתן להקיש על תמונה להגדלתה

ההיפותזה הקוּרְגַנִיתאנגלית: Kurgan hypothesis) היא אחת ההשערות המקובלות למקורן של שפות הודו-אירופיות מוקדמות, הגורסת כי אנשי ה"תרבות הקורגנית" (מושג המקבץ את בני תרבות יאמניה ואבותיהם הקדמונים) ששכנו בערבה הפונטית-כספית (ערבה המשתרעת בין הים השחור לים הכספי ומצפון להם לאורך הוולגה) דיברו, ככל הנראה, שפה פרוטו-הודו-אירופית. מקור השם במילה הרוסית "קורגן", שהושאלה מטורקית לציון רוגם (תל עפר ואבנים המורמים מעל קבר).

בשנות ה-50 הציעה לראשונה מריה גימבוטאס את ההיפותזה הקורגנית. גימבוטאס הגדירה את ה"תרבות הקורגנית" כבעלת ארבעה שלבים עוקבים שראשיתם (התרבות הקורגנית הראשונה) בתרבויות סמארה (אנ') וסרוגלאזובו (Seroglazovo) שהתקיימו במהלך התקופה הכלקוליתית באזור הדנייפר והוולגה בראשית האלף ה-4 לפנה"ס. על פי ההיפותזה, בראשית האלף ה-3 לפנה"ס התפשטו עמים נוודים אלו ברחבי הערבה הפונטית-כספית ואף חדרו למזרח אירופה.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.