ההסכם האנגלו-אתיופי (1942)

ההסכם האנגלו-אתיופי של 1942 או הסכם הריבונות האתיופית היה הסכם שבו הוסכם על החזרת ריבונותה של אתיופיה לאחר הכיבוש האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה.

היילה סלאסי השיב את שלטונו בינואר 1942 לאחר חתימת ההסכם בין שתי המדינות. בריטניה שלחה יועצים אזרחים על מנת לעזור לקיסר אתיופיה עם הבעיות האזרחיות שלאחר הכיבוש ולא יועצים צבאיים על מנת שלא יעסוק בחימוש ארצו אלא להפוך אותה למדינה מודרנית. הסכם זה מאשר את ריבונותה של אתיופיה באוגדן ואזור הגבול עם סומלילנד הצרפתית, הסדרת פסי הרכבת בין אדיס אבבה לבין ג'יבוטי והאאד שיישארו תחת שלטון בריטי ופיקוח של הייצוא והייבוא באזורים אלו.

שוטרים בריטים החליפו את השוטרים הפרובנצילים של השליטים המקומיים. היו שתי התקוממויות במשך זמן זה, אחד בתיגראי שדוכא על ידי כוח אווירי, ובאזור אוגדן שדוכא בשני קרבות על ידי הצבא האתיופי.

באותו הזמן הקיסר היילה סלאסי דרש דרישות טריטוריאליות הוא דרש סיפוח אריתריאה וסומלילנד האיטלקית דרישות אלו שהבריטים לא התייחסו אליהם אך אתיופיה קיבלה את אריתריאה. ולגבי סומלילנד האיטלקית היא תאוחד עם אחותה הבריטית ותיקרא סומליה.

ב-19 בדצמבר 1944, הסכם אנגלו-אתיופי חדש נחתם ולבריטים ניתנה את הסמכות לקבוע את המטבע האתיופי. בשנת 1954 השפעות הכיבוש האיטלקי נעלמו כאשר אתיופיה הגיעה מחדש לגבולותיה המקוריים של שנת 1935.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים ובנושא מלחמת העולם השנייה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.