ההפיכה במצרים (2013)
 | ||||||||||
| ההפגנות נגד מורסי בקהיר, 28 ביוני 2013 | ||||||||||
| מערכה: האביב הערבי | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך |
3 ביולי 2013  | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המהפכה במצרים (2011) | |||||||||
| מקום |
פורט סעיד, כיכר א-תחריר, סואץ, ארמון הליופוליס, אלכסנדריה | |||||||||
| עילה | מחאות נגד הנשיא מורסי | |||||||||
| תוצאה | הדחת מורסי והקמת ממשלה חדשה במצרים; שלטון א-סיסי | |||||||||
| ||||||||||
  | ||||||||||
ההפיכה במצרים (2013) היא הפיכה צבאית שביצע צבא מצרים במדינה כאשר הדיח את נשיא מצרים הנבחר מוחמד מורסי ומינה במקומו את עדלי מנסור כנשיא זמני. ההפיכה באה בעקבות גל של מחאות ציבורית והפגנות מיליונים נגד שלטונו של מורסי, נציג האחים המוסלמים. הפגנות אלו, שתוארו כ"גדולות בתולדות מצרים", וחוסר הסכמתו של מורסי להיענות לדרישת המפגינים הביאו את שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי להכריז על ההפיכה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההפגנות ההמוניות הראשונות של תושבי מצרים נגד מורסי החלו ב-22 בנובמבר 2012, לאחר שהחליט לפטר את התובע הכללי במצרים[1]. כעבור חודש נערכו הפגנות במצרים נגד כוונתו של מורסי לקיים משאל עם במטרה לאשר חוקה חדשה[2]. בציבור המצרי התפתחה תסיסה והמפגינים מחו על הסמכויות הנרחבות שנטל לעצמו מורסי, על חשבון מערכת המשפט ובניגוד לרוח החוקה ועל ההרעה במצב הכלכלי במדינה[3]. בעקבות הלחצים וההפגנות נגדו, נשיא מצרים מוחמד מורסי החליט להקפיא את תוכניתו להעלאת מחירים[4]. כדי להרגיע את זעם הציבור ביטל מורסי את הצו המקנה לו סמכויות רחבות, אך סירב לבטל את משאל העם על החוקה החדשה[5].
סדר האירועים שהובילו להדחת מורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 ביוני 2013 הודיעה קבוצת הנוער המובילה את המאבק נגד מורסי, כי אספה למעלה מ-22 מיליון חתימות של תושבי המדינה בעצומה הקוראת להדיח את מורסי מתפקידו[6]. באותו היום החלו מפגינים רבים למלא את כיכר תחריר[7]. למחרת יצאו מיליוני אנשים לרחובות בקהיר ובערים נוספות כדי להפגין נגדו. בהפגנות נהרגו חמישה ומאות נפצעו מיריות שנורו על המפגינים[8]. מורסי דחה את דרישות המפגינים להתפטר, והודיע כי לא תהיה מהפכה שנייה במצרים[9].
ב-1 ביולי 2013 הודיע צבא מצרים כי הוא נותן אולטימטום של 48 שעות למקבלי ההחלטות ולפוליטיקאים, שבמהלכן יהיה עליהם להגיע להסכמות ביניהם, ולא - יתערב במתרחש ויציג "מפת דרכים חדשה"[10]. מורסי דחה את האולטימטום[11]. ב-3 ביולי בתום האולטימטום הודיע הצבא למורסי: "אינך עוד נשיא מצרים"[12]. שר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי הכריז על השעיית החוקה ומינויו של ראש בית הדין החוקתי עדלי מנסור כנשיא זמני. הורכבה ממשלה זמנית של גורמים מקצועיים שתגבש חוקה חדשה ועל פיה ייערכו בחירות חדשות לנשיאות ולפרלמנט[13] מורסי נעצר בידי הצבא המצרי והועבר למתקן צבאי[14].
האירועים לאחר הדחת מורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
למחרת הושבע עדלי מנסור, נשיא בית המשפט החוקתי העליון של מצרים, לנשיא זמני של מצרים במקום מורסי[15]. במקביל עצר צבא מצרים את המנהיג העליון של תנועת האחים המוסלמים, מוחמד בדיע, ואת סגנו ח'ירת א-שאטר, בשל מעורבותם בהריגה של שמונה מפגינים בעימותים שהתרחשו מחוץ למטה המפלגה בקהיר. כמו כן נעצרו בכירים נוספים בתנועת האחים המוסלמים[16]. בשלושת הימים שבין ה-5 ביולי עד ל-7 ביולי נהרגו במהומות 40 איש מתומכיו של מורסי וממתנגדיו ונפצעו יותר מ-1,400[17]. ביום 8 ביולי אירעו מהומות בקהיר במהלכן נהרגו כ-53 מתומכי האחים המוסלמים ונפצעו כ-600, כאשר נורתה עליהם אש במהלך ההפגנות ליד המטה שבו מוחזק מורסי, ולאחר מכן הוצא צו סגירה למטה האחים המוסלמים[18].
ב-9 ביולי 2013 מונה חאזם אל-בבלאווי לראש ממשלת המעבר, כשזמן קצר קודם למינוי הנשיא עדלי מנסור הכריז על תוכנית חירום לפיה הבחירות לנשיאות ולפרלמנט ייערכו בתחילת שנת 2014.
חמאס, ארגון טרור שהחל כסניף הפלסטיני של האחים המוסלמים, החל לשלוח לוחמים דרך מנהרות ההברחה של רצועת עזה לחצי האי סיני, ואלה ביצעו פעולות טרור וגרילה כנגד כוחות מצריים. בפעולות סיכול של צבא מצרים נהרגו ונעצרו עשרות פעילי חמאס בסיני[19].
ב-26 ביולי 2013 נערכו הפגנות ענק של תומכי מורסי. הצבא הגיב בירי על המפגינים וגרם למותם של מאות מפגינים[20].
בטבח 14 באוגוסט נהרגו מאות אנשים במבצע של הצבא לפיזור המפגינים בקהיר (בעיקר במסגד ראבעה אל-עדוויה), המהומות ברחבי מצרים התפשטו לאזורים נוספים[21]. עוצר לילי הוטל על קהיר. סגן הנשיא מוחמד אל-בראדעי הודיע על התפטרותו. ב-15 באוגוסט 2013 הוארך מעצרו של מורסי בחודש. ב-20 באוגוסט נעצר מוחמד בדיע, המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים. ב-4 בנובמבר 2013 נפתח משפטו של מורסי, שהואשם ברצח והסתה לרצח של מפגינים.
תגובות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירדן וסעודיה הביעו את תמיכתן בצבא המצרי "כנגד הניסיונות לפגוע ביציבותה של מצרים"[22]. יו"ר אש"ף מחמוד עבאס הביע את תמיכתו בצבא המצרי "במאבקו כנגד הטרור"[23]. ראש ממשלת טורקיה ארדואן הביע ביקורת כלפי המדינות העומדות לצד ההפיכה הצבאית וגינה את שתיקת האו"ם נוכח מה שהוא כינה "מעשי הטבח הבלתי פוסקים במצרים"[24][25].
2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר אושרה במשאל עם חוקה חדשה. החל משפט של הנשיא המודח מורסי. שר ההגנה עבד אל-פתאח א-סיסי התפטר מתפקידו כדי להתמודד בבחירות לנשיאות מצרים 2014. במרץ נידונו 529 פעילי "האחים המוסלמים" לעונש מוות[26]. ב-8 ביוני 2014 הושבע א-סיסי לנשיא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חמזה חנדאווי ולי קית', AP, הימרו על קלף לא נכון. כך נפלו 'האחים המוסלמים', באתר ynet, 4 ביולי 2013
- אסף דוד, בהפיכה צבאית יש רק מפסידים, באתר הפורום לחשיבה אזורית, 9 ביולי 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניר יהב, מפגינים התעמתו במצרים וקראו "להפיל את מורסי", באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2012
- ^ אסף גבור, מצרים: הפגנות ענק מול ארמון הנשיאות, באתר nrg, 11 בדצמבר 2012
- ^ נדן פלדמן, מורסי מנסה לחזק אחיזתו בשלטון - ומחליש את כלכלת מצרים, באתר TheMarker, 12 בדצמבר 2012
- ^ אסף גבור, מורסי נכנע ללחץ: לא יעלה מחירים במצרים, באתר nrg, 10 בדצמבר 2012
- ^ סוכנויות הידיעות, מצרים: מורסי ביטל הצו המקנה לו סמכויות רחבות, באתר nrg, 9 בדצמבר 2012
- ^ הארץ, שנה לכהונת מורסי || האופוזיציה: מעל 22 מיליון מצרים חתמו על עצומה נגד הנשיא, באתר הארץ, 29 ביוני 2013
- ^ אבי יששכרוף, לקראת הפגנת המיליון: מורסי מוחזק כבן ערובה של הצבא, באתר וואלה!, 30 ביוני 2013
- ^ אבי יששכרוף, "ההפגנה הגדולה בתולדות מצרים": 5 הרוגים ומאות פצועים, באתר וואלה!, 1 ביולי 2013
- ^ רועי קייס ו-ynet, מוחמד מורסי: לא תהיה מהפכה שנייה במצרים, באתר ynet, 30 ביוני 2013
- ^ אבי יששכרוף, שר ההגנה באולטימטום למורסי: 48 שעות להגיב לדרישות העם, באתר וואלה!, 1 ביולי 2013
- ^ רועי קייס, הנשיא מורסי: דוחה את האולטימטום של הצבא, באתר ynet, 1 ביולי 2013
- ^ רועי קייס ואליאור לוי, "הצבא הודיע למורסי: אינך עוד נשיא מצרים", באתר ynet, 3 ביולי 2013
- ^ לייב בלוג המזרח התיכון, עדכונים מהשכנים || הפיכה שנייה במצרים: מורסי הודח, הצבא התפרס ברחובות קהיר, באתר הארץ, 3 ביולי 2013.
- ^ חדשות 2, שחר של עידן חדש: מצרים מתעוררת ליום שאחרי המהפכה, באתר מאקו, 4 ביולי 2013
- ^ אלדד בק, שליח ynet וידיעות אחרונות לקהיר, וסוכנויות הידיעות, חי: הנשיא הזמני מושבע, מורסי בידי הצבא, באתר ynet, 4 ביולי 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, דיווח: הצבא עצר את המנהיג העליון של האחים המוסלמים, באתר nrg, 4 ביולי 2013
- ^ סוכנויות הידיעות, תומכי מורסי ליד מתקן המעצר: "נמות כשהידים", באתר ynet, 7 ביולי 2013
- ^ אסף גבור וסוכנויות הידיעות, צבא מצרים הוציא צו סגירה למטה האחים המוסלמים בקהיר, באתר nrg, 8 ביולי 2013
- ^ דיווח: 200 חמושים נהרגו ונעצרו בסיני, חדשות מחלקה ראשונה, 11 ביולי 2013.
- ^ רועי קייס, האחים המוסלמים: 220 הרוגים מירי על מפגינים, באתר ynet, 27 ביולי 2013
- ^ לייב בלוג המזרח התיכון, עדכונים שוטפים || עשרות הרוגים במבצע לפיזור המפגינים בקהיר, המהומות מתפשטות ברחבי מצרים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2013.
- ^ ראו ירדן מצטרפת לסעודיה: מביעה את תמיכתה בשלטונות הצבא המצרי ב"מלחמה כנגד הטרור, אתר חדשות העולם הערבי.
- ^ ראו שלטון עבאס פרסם הודעת תמיכה במלחמת הצבא המצרי "כנגד הטרור" אתר חדשות העולם הערבי.
- ^ ראו ארדואן תוקף בחריפות את האו"ם והמדינות המסייעות להפיכה הצבאית אתר חדשות העולם הערבי.
- ^ ראו ציר הרשע של ארדואן, אתר חדשות העולם הערבי.
- ^ רועי קייס, מצרים: 529 מ'האחים המוסלמים' נידונו למוות, באתר ynet, 24 במרץ 2014