ההפיכה בתימן (2011)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל מחאות הנוער בתימן
עלי עבדאללה סאלח כיהן כנשיא תימן מ-1990. ב-23 בנובמבר הוא התפטר, לאחר הפגנות ממושכות נגדו.
מפגינים בצנעא ב-3 בפברואר
מפגינים בתימן ב-21 בפברואר
מפגנים בצנעא ב- 4 באפריל

ההפיכה בתימן החלה בגל של הפגנות ומהומות רחבות היקף שהתחוללו בתימן לאחר השלב הראשון של ההפיכה בתוניסיה, בד בבד עם גל ההפגנות שהוביל להפיכה במצרים, כחלק מגל המחאות בארצות ערב (2010‏-2012). תחילה המפגינים מחו נגד אבטלה, מצוקה כלכלית ושחיתות, כמו גם נגד הצעות נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח לשינויים חוקתיים. לאחר מכן, דרישות המפגינים עלו מדרגה לכדי דרישה לפרישתו של הנשיא, וההפגנות החריפו לכדי התקוממות עממית או מלחמת אזרחים שהתנהלה בין השבטים מהם מורכבת אוכלוסיית תימן, תוך שימוש בנשק חם על ידי הצדדים המתעמתים, כאשר ארגונים אסלאמיסטיים קיצוניים כמו אל-קאעידה, מעורבים בהתקוממות וכובשים שטחים וערים בצפון המדינה.

הפגנה מרכזית של למעלה מ-160,000 איש התרחשה בבירה צנעא ב-27 בינואר 2011. ב-2 בפברואר הכריז הנשיא סאלח כי לא יתמודד בבחירות שצפויות להתקיים ב-2013, ולא יעביר את סמכויות השלטון לידי בנו. ב-3 בפברואר הפגינו 20,000 איש כנגד הממשלה בצנעא, ואחרים הפגינו בעדן, לציון "יום הזעם", לדברי אחת ממארגנות ההפגנות, תווכל כרמאן. במקביל להפגנות אלה, התקיימו גם הפגנות של חיילים, חמושים אחרים מטעם קונגרס העם הכללי ורבים נוספים אשר הזדהו ותמכו בממשלה הנוכחית בצנעא.

ב-10 במרץ, כהמשך לסירובו של הנשיא עלי עבדאללה סלאח להתפטר, הוא הציע שבהמשך השנה יהיה מעבר לשיטה פרלמנטרית, שבה הסמכויות יהיו בידי הממשלה, אך הצעתו נדחתה בידי האופוזיציה שטענה כי "זה מעט מדי ומאוחר מדי".

בהפגנות שנערכו בהמשך החודש בהשתתפות רבבות אנשים, פרצו עימותים קשים עם כוחות חמושים של השלטון, בהם נפגעו מאות מפגינים.‏[1] ב-21 במרץ, מפקד צבאי בכיר הודיע שהוא וכוחותיו מצטרפים ואף יגנו על האופוזיציה, בעקבות זאת שורה של דיפלומטים ובכירי ממשל התפטרו. למחרת, הודיע הנשיא סלאח כי יפרוש באותה שנה, שינוי קל מהצהרתו הקודמת כי יפרוש רק בתום כהונתו המלאה. גורמי אופוזיציה הודיעו כי הם דורשים את התפטרותו המיידית. הצבא הודיע כי הוא עדיין נותר נאמן לסלאח. יום למחרת הנשיא סלאח הכריז על שלושה חודשים של מצב וחוקי חרום.

ב-4 באפריל, לאחר יומיים של התנגשויות קשות של המפגינים וכוחות הביטחון, עם כ-100 פצועים ושני מפגינים הרוגים בתאז, ארצות הברית הכריזה כי על הנשיא סלאח לעזוב את תפקידו ולהיענות לדרישות המפגינים‏[2].

ב-22 באפריל מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) יצאה ביוזמה על פיה יתפטר הנשיא בתוך 30 יום ותוך 60 יום יערכו בחירות לנשיא חדש, כאשר תוקם ממשלת אחדות הכוללת גם גורמי אופוזיציה. ב-23 באפריל דיווחה רשת החדשות הערבית אלג'זירה כי הנשיא סלח קיבל את היוזמה של מדינות המפרץ. האופוזיציה גם קיבלה את היוזמה בברכה, אך הסתייגו מסעיף המאפשר לפרלמנט לדחות את התפטרות הנשיא כמו גם סירבו להשתתף בממשלת אחדות‏[3]. על פי ההסכם הנשיא סלח גם צפוי לזכות לחסינות משפטית בתמורה לפרישתו המהירה.

ב-30 באפריל, היה צפוי כי הנשיא עלי עבדאללה סלאח יחתום על עסקת הפשרה של מדינות המפרץ, אולם שליחי ה-GCC יצאו בידיים ריקות לאחר שהנשיא סלאח סירב לחתום על העסקה בטקס החתימה בריאד שבסעודיה, בטיעון שהוא מעוניין לחתום על ההסכם כראש המפלגה השלטת ולא כראש המדינה. למרות זאת, חזר על עמדתו כי הוא מברך על היוזמה של מדינות המפרץ.

ב-18 במאי, לאחר לחצים מצד ה-GCC וארצות הברית, שוב הוכרז מידי עוזר הנשיא סלאח כי הוא צפוי לחתום על העסקה, ואולם העסקה לא נחמה שוב בסופו של דבר‏[4].

בימים האחרונים של חודש מאי, פרצה למעשה מלחמת אזרחים במדינה, כאשר מאות טרוריסטים ופעילים מוסלמים סוניים קיצוניים מארגון הטרור אל-קאעידה, כבשו את העיר זינג'יבר וחיל האוויר של צבא תימן הפציץ את עמדותיהם מן האוויר‏[5]. כמו כן, שר ההגנה של תימן הודיע על התפטרותו והצטרפותו לכוחות המורדים, תוך מתן נאום טלוויזיוני, שבו קרא לכל המשרתים בכוחות המזוינים של תימן, "לפעול לפי צו מצפונם", לערוק ולתמוך במתקוממים נגד שלטון הנשיא. בכיכר המרכזית של העיר תעיז, אחד ממוקדי ההפגנות העיקריים נגד הנשיא, הקימו המפגינים מחנה אוהלים אך חיילי המשמר הרפובליקני בצירוף טנקים, הגיעו למקום לדיכוי המחאות, וככל הנראה נהרגו כ-20 בני אדם כתוצאה מירי של כוחות הצבא ויידויי בקבוקי התבערה והאבנים מצד המפגינים. מתחילת ההפגנות בתימן, מעריכים ארגוני זכויות אדם, כי נהרגו כ-300 בני אדם בכל רחבי המדינה‏[6].

ב-3 ביוני 2011, דיווחו כלי התקשורת כי כתוצאה מהפצצת הארמון, נפצעו נשיא תימן ובכירים נוספים, בהם ראש הממשלה, סגן רה"מ, ויו"ר הפרלמנט שמצבו אנוש. שבעה אנשים נהרגו‏[7]. בעקבות הזמנתו של עבדאללה מלך ערב הסעודית, הוטסו הנשיא והבכירים שנפצעו לארצו לקבלת טיפול רפואי‏[8]. סגן הנשיא, עבד אל ראב מנסור אל האדי, מונה לממלא מקום הנשיא בפועל ולמפקד העליון של הצבא‏[9]. לאחר מספר ימים התברר, כי פציעת הנשיא חמורה וכוללת כוויות ב-40% מגופו‏[10], ועל פי דברי דיפלומט מערבי שדיווח לרויטרס, פציעתו נגרמה מפצצה שהוטמנה במסגד שבו התפלל ולא מהפגזת הארמון‏[11]. ב-2 ביולי, דיווח צבא תימן על כ-50 חיילים נעדרים לאחר התקפות של טרוריסטים אסלאמיים סונים של אל-קאעידה בעיר זינג'יבר בדרום המדינה‏[12].

ב-8 ביולי נראה סאלח בפעם הראשונה מאז פציעתו כשנשא נאום בטלוויזיה מערב הסעודית. בנאום היה נראה כי פניו של סאלח נכוו וידיו היו חבושות. בנאומו הבטיח כי יפעל לרפורמות וטען שעוד יחזור לתימן וימשיך לכהן כנשיא.‏[13].

למרות הבטחתו של סאלח לחזור לארצו ולכהן כנשיא, הרשויות הסעודיות הודיעו שסאלח התחרט ואינו מתכוון לשוב לארצו, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי וחשש מפני העמדתו לדין בתימן, כפי שנעשה לנשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ, שמשפטו שודר בשידור חי.‏[14]. ב-16 באוגוסט הופיע בפעם נוספת נשיא תימן בטלוויזיה התימנית הממלכתית, והודיע כי בכוונתו לשוב לארצו בקרוב. ראש ממשלת תימן, עלי מוחמד מוג'אוור, שב למדינה ב-24 באוגוסט והנשיא סאלח חזר לתימן ב-23 בספטמבר[15][16]. לאחר שיבתו, הודיע סאלח ב-8 באוקטובר כי הוא מתכוון להתפטר מתפקידו כנשיא תימן בעוד מספר ימים‏[17]. ב-23 בנובמבר חתם סאלח בטקס שנערך בערב הסעודית בחסות בית המלוכה הסעודי ובנוכחות מנהיגי האופוזיציה בתימן על הסכם העברת סמכויות לסגנו אל האדי. ההסכם נוסח על ידי מדינות המפרץ וקבע כי סאלח ישמור זמנית על תוארו, אך יעביר את סמכויותיו במהלך החודש הקרוב לסגנו. תוך שלושה חודשים, יתקיימו בחירות בתימן לתפקיד הנשיא, שבהן לא יתמודד סאלח אך ההסכם העניק לו ולמקורביו חסינות מפני העמדה לדין."הפילוג של עשרת החודשים האחרונים השפיע באופן משמעותי על תימן בתחומי התרבות, הפיתוח והפוליטיקה", אמר סאלח. רבים מבני משפחתו של סאלח ממשיכים לאייש תפקידי מפתח בצבא ובכוחות הביטחון, שמפולגים בין תומכיו למתנגדיו. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר: "ארצות הברית מברכת על החלטת הנשיא להעביר מייד את סמכויותיו לסגנו. זה צעד חשוב לעם התימני, שמגיעה לו ההזדמנות לקבוע את עתידו".‏[18].

ב-25 בפברואר 2012 הושבע סגן הנשיא של סאלח עבד אל ראב מנסור אל האדי לנשיא תימן החדש, כשבמקביל התרחש פיגוע טרור במדינה שהרג עשרות אנשים, ואל קאעידה לקח אחריות על הפיגוע‏[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תימן: לפחות 84 בני אדם נפצעו בעימותים בין מפגינים לכוחות הביטחון, באתר nana10‏, 17 במרץ 2011
    סוכנויות הידיעות, דיווח בתימן: יותר מ-30 הרוגים מירי בהפגנה בבירה, באתר ynet‏, 18 במרץ 2011
  2. ^ ‫סוכנויות הידיעות, ארה"ב: הגיע הזמן שנשיא תימן יפרוש מתפקידו, באתר ynet‏, 4 באפריל 2011‬
  3. ^ ‫AP, עסקת חייו: נשיא תימן מוכן לפרוש תמורת חסינות, באתר ynet‏, 23 באפריל 2011‬
  4. ^ [1]
  5. ^ תימן: חה"א של צבא תימן הפגיז מספר עמדות של אל-קאעדה בעיר זינג'בר, באתר nana10‏, 30 במאי 2011‬
  6. ^ תימן: חיילים פצחו באש חיה לעבר מפגינים - "20 נהרגו", באתר nana10‏, 30 במאי 2011
  7. ^ דיווח: נשיא תימן נפגע במתקפת פגזים על ארמונו, באתר וואלה!, 3 ביוני 2011
  8. ^ ‫סוכנויות הידיעות, זה הסוף? "נשיא תימן יצא לטיפול רפואי בסעודיה", באתר ynet‏, 4 ביוני 2011‬
  9. ^ ‫רועי נחמיאס, כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו, באתר ynet‏, 5 ביוני 2011‬
  10. ^ ‫סוכנויות הידיעות, הפגיעה בנשיא תימן: סובל מכוויות ב-40% מגופו, באתר ynet‏, 7 ביוני 2011‬
  11. ^ ‫רויטרס, "נשיא תימן נפצע מחומר נפץ שהוטמן במסגד", באתר ynet‏, 23 ביוני 2011‬
  12. ^ תימן: 50 חיילים נעדרים לאחר מתקפה של פעילי אל-קאעדה, באתר וואלה!, 2 ביולי 2011‬
  13. ^ נשיא תימן נאם לראשונה מאז ניסיון ההתנקשות, באתר וואלה!, 8 ביולי 2011‬
  14. ^ ‫ניר יהב, לא רוצה לגמור כמו מובארק: "נשיא תימן לא ישוב", באתר וואלה!, 8 באוגוסט 2011‬
  15. ^ ראש ממשלת תימן שב לארצו, ערוץ 7, 24 באוגוסט 2011
  16. ^ נשיא תימן שב לארצו, ערוץ 7, 23 בספטמבר 2011
  17. ^ המהפכה הצליחה? נשיא תימן סאלח הודיע כי יתפטר, באתר וואלה!, 8 באוקטובר 2011‬
  18. ^ אחרי 33 שנים: נשיא תימן פרש, ישראל היום, 24 בנובמבר 2011
  19. ^ נשיא חדש הושבע בתימן, באותו זמן מתרחש פיגוע טרור של אל קאעידה, וואלה!, 25 בפברואר 2012


האביב הערבי
Flag of Algeria.svg אלג'יריה - Flag of Bahrain.svg בחריין - Flag of Jordan.svg ירדן - Flag of Libya.svg לוב - Flag of Egypt.svg מצרים - Flag of Morocco.svg מרוקו - Flag of Syria.svg סוריה - Flag of Tunisia.svg תוניסיה - Flag of Yemen.svg תימן
מפגין מצרי