ההתאגדות הישראלית לברידג'
 |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ההתאגדות הישראלית לברידג' היא הגוף המאגד ומארגן את משחקי הברידג' בישראל, עמותה שמטרותיה העקריות הן לפתח את ענף הברידג' התחרותי בישראל, לרכזו ולנהלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] מוסדות ההתאגדות
בהתאגדות מסונפים למעלה מ-50 מועדונים בכל רחבי הארץ, מנהריה בצפון ועד אילת בדרום. במועדוני הברידג' מתקיימת פעילות באופן תדיר: מועדונים רבים מקיימים פעילות תחרותית מדי יום ביומו וישנם מועדונים המקיימים שתיים ואף שלוש תחרויות יומיות.
ועד העמותה (ההנהלה) מורכב מחמישה חברים:יו"ר, קפטן ספורטיבי ארצי, גזבר ושני חברים נוספים. במועצת העמותה חברים 56 נציגים מהמועדונים השונים, ומדי שנה נערכת אספה כללית נציגי המועדונים.
[עריכה] פעילויות ההתאגדות
ההתאגדות מארגנת ומנהלת פעילות ספורטיבית ענפה, הכוללת ליגות, אליפויות ופסטיבלים.
הליגות מורכבות מבתים בני 12 קבוצות כל אחד: יש ליגה לאומית אחת, שני בתים של ליגה ארצית, ארבעה בתים של ליגה א' ושמונה בתים של ליגה ב'. כמקובל בענפים אחרים, עולות מדי שנה הקבוצות הראשונות בכל ליגה לליגה גבוהה יותר והקבוצות האחרונות בכל ליגה יורדות. כמו כן נערכים שני מפעלי גביע, בדרך כלל בחודשי הקיץ, בשיטת "המפסיד יוצא". "גביע המדינה" מיועד לקבוצות הבכירות וגביע ההתאגדות - לקבוצות מהליגות הזוטרות; בשני המפעלים יחדיו משתתפות כ-60 קבוצות.
אליפות ישראל לזוגות, שמארגנת ההתאגדות, משוחקת במספר מסלולים: אליפות פתוחה לזוגות, אליפות זוגות נשים, אליפות זוגות צעירים (עד גיל 25), אליפות זוגות סניורים (מעל גיל 55), אליפות זוגות מעורבים, אליפות זוגות בשיטת TOP-BOTTOM. כמו כן מארגנת ההתאגדות מדי שנה בחודש פברואר פסטיבל בינלאומי, הנמשך כעשרה ימים וכולל תחרויות מגוונות לזוגות ולקבוצות, וכן תחרויות מיוחדות לצעירים ולחברי מתנסי"ם. בתחרויות נוטלים חלק כ-10,000 שחקנים ישראלים, וכן אורחים מחו"ל, שחקנים בכירים מרחבי העולם ונבחרות לאומיות שונות המוזמנות לאירוע זה.
ההתאגדות מתפקדת גם כגוף העוקב אחר "נקודות אמן" שצוברים השחקנים על הישיגיהם, ועל מתן תארים לשחקנים לפי הנקודות שצברו, בשיטה הדומה לזו הנהוגה בשחמט. נקודות אמן מקומיות נצברות בתחרויות רגילות במועדון, ואילו בתחרויות חשובות יותר צוברים השחקנין נקודות אמן ארציות, בינלאומיות ואירופיות. נקודות האמן שנצברו מתורגמת לדרגות המוענקות לשחקנים. לשחקן המקבל תואר מעניקה ההתאגדות תעודה מהודרת המעידה על דרגתו.
[עריכה] היסטוריה
ההתאגדות הישראלית לברידג היא המשך ל-B.A.P. (Bridge Association of Palestine ) שהוקמה על ידי המושל הבריטי סר גרייבס בשנת 1946 .
בשנת 1948 הוקמה מדינת ישראל ומר גרינפטר מחיפה נבחר לעמוד בראש האגודה .
ב-1952 נערכו בחירות ראשונות לראשות האגודה מר הריס נבחר לנשיא האגודה, מר קונפינו ליו"ר ומר נויפלד קפטן ארצי . נויפלד עשה רבות למען קידום והפצת המשחק בקרב האוכלוסייה על ידי נתינת שעורי ברידג בחינם. לאגודה בישראל היו באותה התקופה 4 סניפים , חיפה ( הגדולה מכולם ) תל אביב ירושלים ונתניה . הסניפים נוהלו בידי מתנדבים שמטרתם הייתה להגדיל את כמות יודעי-המשחק .
ב-1960 נוסדה "ההתאגדות הישראלית לברידג" , שמטרתה העיקרית : הגדלת מספר שחקני הברידג בישראל . נשיא ההתאגדות ד"ר מרין צרף לצוות ההפעלה של ההתאגדות את ד'ר ניסן רנד , עולה חדש , צעיר נמרץ אשר מיד עם התחלת פעילותו החל לארגן תחרויות בין עירוניות וארציות.
בשנת 1962 התקיימה אליפות אירופה בבירות שבלבנון , הנבחרת הצרפתית עשתה מחווה ובאה לשחק בישראל , שחקנינו הוכו "שוק על ירך" . התברר לישראלים כי הגיע הזמן לשפר את שיטות המשחק שלהם .
בשנת 1963 תרגם אברהם עקביה מחיפה חלקים מספרו של טרנס ריס הבריטי, הנוגעים לשיטות משחק מודרניות .
1964 ישראל מתקבלת כחברה בהתאגדות האירופאית לברידג ( E.B.L ) . כנציג ראשון נשלח דוד ברדך . ההתאגדות האירופאית ממנה את ישראל ארדנבאום לשופט בינלאומי.
משלחת ראשונה של נבחרת שחקני ברידג יוצאת לאליפות העולם בניו-יורק , במשלחת משתתפים : ג'ק בלילה, פרופסור רוזיאנו, נויפלד (נציגי חיפה) אלנברג, כץ , דוחובני (נציגי תל אביב) . הנהלת ההתאגדות יוזמת משחקי אליפות הארץ לזוגות לשם בחירת משלחות ישראל למשחקים בינלאומיים.
1965 יצחק (איזי) אלנברג בעזרתה של הגב' ריקסי מרכוס מאנגליה , יוזמים פסטיבל בינלאומי בישראל . מסורת פסטיבלים אלו לא נפסקו עד היום (2009 ) .
חברים רבים נוספו להתאגדות ולארבעת המועדונים התווספו תת-סניפים . צבי בן טובים מחיפה שהיה קפטן ארצי מעודד פתיחת סניפים בכל חלקי הארץ , כולל הקיבוצים .
1966 החלו לכתוב ספרי לימוד בעברית, הכותבים : צ. ברקוני , תמר לידור ומשה כץ , חוברות דו חודשיות שתיארו משחקים הוצאו לאור על ידי יהושע אלוף ויוליאן פרידריך .
1967 האקדמיה ללשון העברית מנסה לתרגם את מונחי שפת הברידג לעברית ללא הועיל בגלל ריבויי שפות של העולים החדשים . בשלהי שנות השבעים החלה מטרת ההתאגדות לקרום עור וגידים עם הקמתם של בתי-ספר לברידג . עליזה מגד פתחה בית ספר בקנטרי קלאב תל אביב , ושמואל ליברמן פתח בית ספר לברידג בכפר המכבייה , בבית הספר בכפר המכביה למדו תחת שרביטו של ליברמן אלפי תלמידים , ובכך גדלה אוכלוסיית שחקני הברידג בארץ לאין שיעור , חלק מתלמידים אלו הצטרפו כחברי ההתאגדות . משחק הברידג התחיל לתפוש מקום בתודעה הלאומית כמשחק תרבותי מהמעלה הגבוהה ביותר .
בתחילת שנות השמונים עם צמיחת הפופולאריות של המשחק נוצרה דרישה להקמת בתי ספר נוספים . משרד החינוך והספורט של מדינת ישראל הכיר במשחק הברידג כספורט לכל דבר ועניין . הדרישה למורים בבתי ספר לברידג הביאה את מוטי גלברד לערוך קורס למורי ברידג שנתמך על ידי משרד החינוך והתרבות . הוראת המשחק התפשטה בחוגים בבתי הספר היסודיים , בתיכון ואף באוניברסיטאות .
עקב העובדה שבמשחקי ברידג משתמשים בשפה האנגלית ורבים ממנהלי התחרויות והמועדונים לא שולטים כראוי בשפה האנגלית ( המשפטית ) , יזם אבי עמר מבאר-שבע את תרגום ספר החוקים מאנגלית לעברית , פרופ' עוזי עצמוני תרגם את הספר וחיים טלית הוציא לאור ספר חוקי ברידג בעברית .
בשנת 1984 יזמו ישראל ארדנבאום וחיים טלית כתיבת תוכנת חישוב תוצאות תחרות, עולם המחשבים פלש לעזרת ההתאגדות , בחישוב תוצאות התחרויות . אחסון הישגי חברי ההתאגדות נעשה לפי תוכנית שחיבר מיכה עמית .
הוקם משרד להתאגדות הישראלית לברידג על ידי חיים טלית שפעל בביתו הפרטי, ועם ארגון הצד הניהולי ומיסודו הועבר המשרד לידי צבי בן טובים לחיפה – שהפך להיות המנהל האדמיניסטרטיבי של ההתאגדות . התארגנות הצד הניהולי הוכח כנבון כיוון שבשנות התשעים מנתה ההתאגדות כ-50 סניפים בכל רחבי הארץ .
המספר הרב של חברי האגודה הצריך מנהלי-תחרות ומארגני-תחרות לשם תפעול אותם סניפים . בעקבות קורס מנהלי תחרות שיזם ישראל ארדנבאום החל אילן שזיפי לערוך קורסים למנהלי תחרות , רוב מנהלי התחרות בארץ יוצאי קורסים אלו. תוספת זו של מנהלי-תחרות ומורים הביאה בעקבותיה זרם אדיר של שחקנים חדשים . חברי ההתאגדות הרשומים הגיע ל-כ-5000 חברים, ומספר שחקני הברידג בארץ הוערך ב-כ-100,000 שחקנים חובבים שאינם חברי ההתאגדות .
בעשור הראשון של המאה ה-21 כשבראש ההתאגדות הנשיא צבי בן טובים, עסקה ההתאגדות בעיקר באימון ומשלוח נבחרות למקומות רבים בעולם לייצג את מדינת ישראל. תקציב האגודה מורכב מדמי החברות בהתאגדות , התקציב מיועד לארגון משחקים בעלי אופי ארצי, ליגות ומשחקי גביע לקביעת אליפות ישראל ומשחקי סגל הנבחרת. בנוסף לכך משמש התקציב להוצאת חוברת "ברידג" לקידום השחקנים וידיעון על הנעשה בהתאגדות , וכמו כן להוצאות הקשורות בשמירת השיגי החברים בכרטסת. ארגון משחקי הברידג נותר בידי בעלי המועדונים.
בתחילת המאה ה-21 וכששים שנה מאז "יבוא" הברידג לארץ-ישראל , רבים הנהנים מן המשחק בארץ. ישראל תפשה מקום נכבד בקרב האומות ומיטב שחקניה המצוינים הביאו כבוד להתאגדות הישראלית לברידג ולכלל אזרחי המדינה.
בשנת 2011 זכתה ישראל להישגים רבים, בינהם אליפות העולם ואליפות אירופה לצעירים, ואליפות העולם (פתוחה) לקבוצות.
