ההתאגדות הישראלית לברידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההתאגדות הישראלית לברידג'
ענפי ספורט ברידג'
יושב ראש גיל פלדבוי
תאריך ייסוד 1960
http://main.bridge.co.il/

ההתאגדות הישראלית לברידג' היא עמותה המאגדת ומארגנת את משחקי הברידג' בישראל. מטרותיה העיקריות הן לפתח ולנהל את הברידג' התחרותי בישראל, ולהגדיל את מספר שחקני הברידג'.

מוסדות ההתאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאגדות מסונפים למעלה מ-60 מועדונים בכל רחבי ישראל, מנהריה ועד אילת. במועדונים מתקיימות תחרויות מקומיות מדי יום. ועד העמותה (ההנהלה) מורכב משבעה חברים: יושב ראש, קפטן ספורטיבי ארצי, גזבר וארבעה חברים נוספים. במועצת העמותה חברים 56 נציגים מהמועדונים השונים, ומדי שנה נערכת אספה כללית של נציגי המועדונים.

פעילויות ההתאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאגדות מארגנת ומנהלת פעילות ספורטיבית ענפה, הכוללת משחקי ליגה גביע אליפויות ופסטיבלים. הליגות מורכבות מבתים בני 12 קבוצות כל אחד: בליגה הלאומית הבכירה יש בית אחד. בליגה הארצית שני בתים. בליגה א' ארבעה בתים, ושמונה בתים בליגה ב'. כמקובל בענפים אחרים, מדי שנה עולות הקבוצות הראשונות בכל ליגה לליגה גבוהה יותר, והקבוצות האחרונות בכל ליגה יורדות לליגה נמוכה יותר. כמו כן נערך מפעל גביע המדינה בברידג', בדרך כלל בחודשי הקיץ, בשיטת "המפסיד יוצא".

אליפויות ישראל לזוגות, שמארגנת ההתאגדות, משוחקת במספר מסלולים: אליפות פתוחה לזוגות, אליפות זוגות נשים, אליפות זוגות צעירים גיל 25, אליפות זוגות סניורים מעל גיל 60, אליפות זוגות מעורבים, ואליפות זוגות בשיטת TOP-BOTTOM. כמו כן מארגנת ההתאגדות מדי שנה בחודש פברואר את הפסטיבל הברידג' הבינלאומי בישראל, שנערך לרוב בגני התערוכה בתל אביב, ונמשך כעשרה ימים. הפסטיבל כולל תחרויות מגוונות לזוגות ולקבוצות, וכן תחרויות מיוחדות לצעירים ולחברי מתנ"סים. בתחרויות נוטלים חלק כ-10,000 שחקנים ישראלים, וכן אורחים מחו"ל, ובהם שחקנים בכירים מרחבי העולם ונבחרות לאומיות שונות המוזמנות לפסטיבל.

ההתאגדות גם מנהלת את הרישום של "נקודות אמן" שצוברים חברי ההתאגדות על הישגיהם, ומחלקת תארים לשחקנים לפי הנקודות שצברו, בשיטה הדומה לזו הנהוגה בשחמט. נקודות אמן מקומיות נצברות בתחרויות מקומיות במועדונים, ואילו בתחרויות ארציות מחולקות נקודות אמן ארציות, ובינלאומיות. על פי נקודות האמן שנצברו מוענקות דרגות לשחקנים, שמקבלים תעודה רשמית מההתאגדות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתאגדות הישראלית בברידג' היא גלגולה האחרון של האגודה Bridge Association of Palestine‏ (B.A.P.‎) שהוקמה על ידי המושל הבריטי סר גרייבס בשנת 1946.

  • 1952 - נערכו בחירות ראשונות לראשות האגודה. באגודה נעשה רבות למען קידום והפצת המשחק בקרב האוכלוסייה על ידי נתינת שיעורי ברידג' בחינם. לאגודה היו באותה התקופה 4 סניפים; בחיפה (הגדול ביותר מביניהם), תל אביב, ירושלים, ונתניה. הסניפים נוהלו בידי מתנדבים.
  • 1960 - נוסדה "ההתאגדות הישראלית לברידג'", שמטרתה העיקרית הייתה להגדיל את מספר שחקני הברידג' בישראל.
  • 1964 - ישראל התקבלה כחברה בהתאגדות האירופאית לברידג' (E.B.L). כנציג ראשון נשלח דוד ברדך. ההתאגדות האירופאית מינתה את ישראל ארדנבאום לשופט בין-לאומי. משלחת ראשונה של נבחרת שחקני ברידג' יצאה לאליפות העולם בניו יורק, הנהלת ההתאגדות יזמה את משחקי אליפות ישראל לזוגות לשם בחירת נבחרות ישראל למשחקים הבינלאומיים.
  • 1965 - יצחק (איזי) אלנברג וריקסי מרקוס מאנגליה, יזמו את הקמת פסטיבל הברידג' הבינלאומי בישראל שמתקיים מאז מדי שנה. חברים רבים נוספו להתאגדות ולארבעת המועדונים התווספו תתי סניפים. צבי בן טובים מחיפה שהיה קפטן ארצי עודד פתיחת סניפים בכל חלקי הארץ, כולל בקיבוצים.
  • 1966 - נכתבו ספרי לימוד ראשונים ברידג' בעברית, על ידי צבי ברקוני, תמר לידור ומשה כץ, וחוברות דו-חודשיות שתארו משחקים והוצאו לאור על ידי יהושע אלוף ויוליאן פרידריך.
  • 1967 - האקדמיה ללשון העברית ניסתה לתרגם את מונחי הברידג' מאנגלית, לעברית, ללא הועיל.
  • שלהי שנות השבעים - החלה מטרת ההתאגדות לקרום עור וגידים עם הקמתם של בתי-ספר לברידג'. עליזה מגד פתחה בית ספר בקנטרי קלאב תל אביב, ושמואל ליברמן פתח בית ספר לברידג' בכפר המכביה, שבו למדו תלמידים רבים, שחלקם הצטרפו כחברי ההתאגדות. משחק הברידג' החל לתפוש מקום בתודעה הלאומית כמשחק תרבותי מהמעלה הגבוהה ביותר.
  • שנות השמונים - עם צמיחת הפופולריות של הברידג' נוצרה דרישה להקמת בתי ספר נוספים. משרד החינוך והספורט הכיר במשחק הברידג' כספורט לכל דבר ועניין. מרדכי גלברד החל לערוך קורסים למורי ברידג' שנתמכו על ידי משרד החינוך. הוראת המשחק התפשטה בחוגים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים ואף באוניברסיטאות. בנוסף, אבי עמר מבאר שבע יזם את תרגום ספר חוקי הברידג' אנגלית לעברית. פרופסור עוזי עצמוני תרגם את הספר וחיים טלית הוציאו לאור. הוקם משרד להתאגדות הישראלית לברידג' על ידי חיים טלית שפעל בביתו הפרטי. בהמשך עבר המשרד לחיפה, וצבי בן טובים מונה לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של ההתאגדות.
  • 1984 - ישראל ארדנבאום וחיים טלית יזמו את כתיבת תוכנת חישוב תוצאות תחרות. הנתונים של הישגי חברי ההתאגדות אוחסנו באמצעות תוכנה שחיבר מיכה עמית.
  • שנות התשעים - היו להתאגדות 50 סניפים ברחבי ישראל. בעקבות הגידול במספר חברי ההתאחדות האגודה יזם ישראל ארדנבאום פתיחת קורסים למנהלי תחרות שנוהלו על ידי אילן שזיפי. מרדכי גלברד החל לקיים קורסים למורי ברידג'. מספר חברי ההתאגדות הגיע לכ-6,500 חברים, ועל פי הערכות מספר השחקנים החובבים שאינם חברי ההתאגדות הגיע לכמאה אלף.
  • העשור הראשון של המאה ה-21 - עסקה ההתאגדות ברשות צבי בן טובים, באימון ומשלוח נבחרות לייצג את ישראל בתחרויות בינלאומיות. תקציב ההתאגדות נשען על דמי החברות שהחברות גובה מחבריה. התקציב מיועד לארגון תחרויות ארציות (משחקי ליגה וגביע ואליפות ישראל) וכן למשחקי סגל לקביעת הרכב נבחרות ישראל. בנוסף לכך משמש התקציב להוצאת ירחון "ברידג" ידיעון על הנעשה בהתאגדות. ארגון תחרויות מקומיות נותר בידי בעלי המועדונים.
  • תחילת המאה ה-21 - שחקני ישראל זכו בהישגים נכבדים בתחרויות בינלאומיות.
  • שנת 2011 - ישראל זכתה בהישגים רבים, בהם אליפות העולם ואליפות אירופה לצעירים, ואליפות העולם הפתוחה לקבוצות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]