ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן
הצ'רקסים, עם צפון-קווקזי מוסלמי, החל להתיישב ברחבי המזרח התיכון בסוף המאה ה-19 עקב כיבוש מולדתם בקווקז בידי הרוסים. האימפריה העות'מאנית קלטה את מאות אלפי הצ'רקסים שגורשו ממולדתם ויישבה אותם באזורי ספר בהם שליטתה הייתה רופפת וזאת במטרה לחזק את שליטתה באזור והדיפת גורמים העוינים את השלטון העות'מאני, לרוב שבטים בדואים.
[עריכה] ההתיישבות ברמת הגולן
הצ'רקסים ברמת הגולן יושבו ב- 13 כפרים, כולם בנפת קונייטרה, לרוב על גבי חורבות של יישובים נטושים. היישוב הצ'רקסי ברמת הגולן מנה בין 20 ל-30 אלף מתיישבים ערב מלחמת ששת הימים כשהיישוב הגדול והפורח היה העיירה קונייטרה ששימשה כבירת רמת הגולן.
היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראהם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון והסדר שבתוכם. מערכת היחסים שבין הצ'רקסים לערביי הגולן הייתה טעונה ואף עוינת וזאת משום שערביי הגולן ראו בצ'רקסים פולשים לשטחם וכן בשל נאמנותם לממשל העות'מאני.
לאחר מלחמת ששת הימים ננטשו היישובים הצ'רקסים בשטחים שנכבשו על ידי ישראל, ואילו בצד הסורי נותרו מספר יישובים. בסוף שנות ה-70 נהרסו מרבית הכפרים בידי ישראל וכיום נותרו רק שרידים בודדים אשר משמשים לעתים כמתקני אימונים של צה"ל. מבין השרידים שנותרו ניתן לציין את המסגד בחושנייה, ההרוס בחלקו, ועיטור ציורי גרפיטי של מטיילים באזור.
[עריכה] רשימת היישובים הצ'רקסים ברמת הגולן
- קונייטרה (قنيطره) - היישוב הגדול ביותר והמרכזי ברמת הגולן
- חושניה (خشنيه) - היישוב השני בגדולו מבין ישובי הצ'רקסים בגולן, בסביבתו התנהל אחד הקרבות המרכזים במהלך מלחמת ששת הימים
- עין זיוון (عين الزيوان)
- צרמניה (אל-עדנאניה) {صرمانيه (العدنانيه)}
- מומסיה {مومسيه (الغسانيه)}
- ג'ויזה (جويزه)
- ביר אל-עג'ם (بير العجم)
- בריק'ה (بريقه)
- רויחינה (رويحينه)
- מדריה (مداريه)
- פחאם (فحام)
- פזאזה (فزازه)
- מנסורה (منصوره)
ישנן עדויות שמשפחות צ'רקסיות גרו גם ברמת'ניה (الرمثانيّة) שאוכלסה בעיקרה בידי טורקמנים.
