ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת הרדיו בגלייביץ. מבנה העץ הגבוה ביותר באירופה.

ההתקפה על תחנת הרדיו בגלייביץ הייתה פעולה מבוימת שבוצעה על ידי גרמניה הנאצית כאילו הייתה מתקפה פולנית כנגד תחנת שידור של גרמניה, שנועדה לשמש תירוץ לפתיחת המערכה בפולין.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה שמונה בערב, ב-31 באוגוסט 1939, פרצו אנשי אס אס חמושים בפיקודו של שטרומבאנפיהרר (מקביל לדרגת רב סרן) אלפרד נאויוקס, שלבשו מדים של פולנים, לתחנת הרדיו בעיר גלייביץ (כיום גליביצה, פולין), במחוז שלזיה שבגרמניה בסמוך לגבול הפולני. תחת איומי אקדח הכריחו הפורצים את צוות התחנה לשדר משדר קצר בפולנית לפיו "תחנת הרדיו בגלייביץ היא עתה בידיים פולניות". אסיר פולני בשם פרנצ'ישק הוניוק שהיה לבוש בבגדים אזרחיים, הובא למקום ונרצח ביריות, על מנת לשמש כהוכחה לכך שהיו אלו הפולנים שפרצו אל התחנה. למחרת הוזמנו למקום נספחים אמריקאיים להראות להם את האירוע‏[1].

ב-1 בספטמבר בנאום שנשא ברייכסטג הודיע היטלר כי ביום הקודם היו 21 תקריות גבול, מהן שלוש "חמורות". תקריות אלו שימשו כתירוץ להתקפה ה"הגנתית" שהנחית הוורמאכט באותו הבוקר כנגד פולין.

עיקר הידיעות על האירוע מגיעות מנאויוקס, חבר באס אס ובאס דה, שנתפס על ידי ארצות הברית בסוף שנת 1944 והעיד בתצהיר על פעולותיו. התצהיר הוגש כראיה במהלך משפטי נירנברג. נאויוקס עצמו נעלם לאחר מתן התצהיר, וגורלו לא נודע. נאויוקס סיפר כי בראשית אוגוסט 1939 קיבל הוראה מריינהרד היידריך, ומראש הגסטפו היינריך מילר, לביים התקפה פולנית על תחנת הרדיו הגרמנית בגלייביץ, שתשמש כתואנה לפלישה לפולין.

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחודש מרץ 1939, העלתה גרמניה דרישות טריטוריאליות כלפי פולין, בנוגע למעמדה של העיר החופשית דנציג והמסדרון הפולני. ב-23 באוגוסט 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אשר הכשיר את הקרקע לפלישה גרמנית לפולין. במקביל ניהלה גרמניה מסע תעמולה במשך מספר חודשים, שכלל סיפורי זוועה על גורלו של המיעוט הגרמני בפולין, בדומה לתעמולה בנוגע לגורלם של הגרמנים האתנים בחבל הסודטים אשר הביאה לביתורה של צ'כוסלובקיה.

מאז תחילת חודש אוגוסט עסק האס אס בהכנת הרקע התעמולתי לפלישה לפולין. היטלר הורה על פרובוקציה במסגרתה תבויים תקרית גבול, אשר האשמה בה תוטל על פולין ותכשיר את הפעולה הצבאית. תחת שם הקוד "מבצע הימלר" הוכנו מדים וכלי נשק פולנים, וכן רוכזו אסירים שיוכלו לשמש כקורבנות, אשר לכאורה "נהרגו" במהלך ההתקפה. אסירים אלו כונו בשם הקוד "שימורים".

המתקפה בגלייביץ שימשה את גרמניה, הן כלפי חוץ, על מנת לא להראות כתוקפן, והן כלפי פנים, על מנת לאחד את העם הגרמני מאחורי הפלישה המתוכננת.

המתקפה בגלייביץ ידועה כאירוע אשר פתח את מלחמת העולם השנייה, בדומה לרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד בסרייבו אשר היה העילה המיידית לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, למרות שבניגוד לרצח הארכידוכס, לא היה זה אירוע ספונטני, כי אם פרובוקציה נאצית מבויימת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James J. Wirtz, Roy Godson, Strategic Denial and Deception: The Twenty-First Century Challenge, Transaction Publishers, 2002, page 100