הוגו (משחק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hugo
Hugo(game).jpg
שם בעברית הוגו
תאריך הוצאה 1994 - 2002
סוגה פעולה
פיתוח Silverrock Productions
הפצה ITE
מצבי משחק שחקן יחיד

הוגו הוא דמות בדיונית אשר נוצרה בדנמרק ב-1990 למטרת סדרת משחקי טלוויזיה אינטראקטיבים. משחקי הוגו למיניהם שודרו ב-53 ארצות שונות.

בישראל שודר הוגו בערוץ הילדים. על הצופה ששיחק בשידור חי באמצעות טלפון לחצנים היה להוביל טרול במשחק וידאו שדרש קואורדינציה וזריזות ידיים. את התוכנית הנחו נתן ברנד, אפרת רייטן, גיל ססובר, נועה ירון-דיין, שרון קנטור, נמרוד רשף, דידי דוקסין וטל ברמן.

המשחק עצמו הוא משחק פלטופרמות המבוסס על תגובה מהירה והתחמקות ממכשולים. גיבור המשחק הוא טרול בשם הוגו שעליו להציל את משפחתו מהמכשפה הרעה גריזלדה שחטפה אותם. כאשר הוגו היה נפסל הוא נהג להגיד משפטים משעשעים כמו "הלו, להתעורר שם! ניסיון אחרון". כל מספר תוכניות התחלף השלב במשחקים (כמו רכבות, מטוס או כדור פורח). הניקוד במשחק מתבצע על ידי איסופם של "שקי כסף", "שקי זהב" (שערכם גבוה יותר) ובונוסים המתקבלים לאחר סיום המסלול. הפסילות מורידות מן הניקוד הנצבר, כמו גם שק אחד ויחיד במשחק המכונה "שק עם קקי" (מובחן בצבעו מיתר השקים) ומוריד 1000 נקודות.

הוגו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות השידור הבינלאומיות של המשחק שמורות בידי חברת "סבן אינטרטיימנט" של אריה סבן, והן נרכשו לשידור בישראל על ידי חברת "I.C.P".

התוכנית עלתה לשידור ביולי 1994 והסתיימה באוגוסט 1997. התוכנית שודרה בימי ראשון עד חמישי בשידור חי בשעות הצהריים המוקדמות. אורכה היה 25 דקות ובמרכזה עמד המשחק ודמותו של הוגו. לעתים כללה התוכנית גם קטעים קומיים.

פינה מצולמת מפורסמת וזכורה ששודרה בתוכנית הייתה הפינה בה גילם גיל ססובר את הוגו ונועה ירון-דיין את הוגולינה אשתו של הוגו והתיימרה להציג את חיי היומיום של הזוג וילדיו. הפינה צולמה בפארק הירקון.

את הדמות של הוגו בטלוויזיה דיבב דורי בן זאב ובזמנים מסוימים גם גיורא קנת, השחקנית גני תמיר דיבבה את הוגולינה וגריזלדה, את המלל כתבו רוני ערן וקובי אשל אשר היו מיוצרי התוכנית. רוני ערן אף כתבה את התמליל לשיר של הוגו אותו שרו גיל ססובר ונועה ירון. התסריטאי הראשי של התוכנית היה רן תלם והעורכת הראשית הייתה אפתי הכהן.

בעקבות ההצלחה של התוכנית ב-1996 נוצרה סדרת בת בשם "עולמו של הוגו" בהגשה משותפת של גיל ססובר, אפרת רייטן וטל ברמן. התוכנית שודרה בימי שבת ואורכה היה כשלוש שעות. את התוכנית ערך עודד נפחי.

שימוש בדמותו של הוגו על ידי חברת החשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלון של חברת החשמל לישראל עם דמותו של הוגו

בין השנים 1997 - 2001 כיכב הוגו בפרסומות של חברת החשמל לישראל בתור גיבור לקמפיינים המעודדים ילדים לשימוש בטוח בחשמל.

במסגרת שיתוף פעולה עם ערוץ הילדים לצורך הקמפיין, בשנת 1997 שודרה מדי יום התוכנית "חידה חשמלית". החידות שנשאלו עסקו בחשמל ובמושגים הקשורים לו ובשימוש בטוח בו.

השימוש בדמותו של הוגו בקרב חברת החשמל כללה גם מדיות נוספות, בהן אתר האינטרנט של החברה ופרסומים מודפסים של החברה, בהם חוברות מידע אשר חולקו במרכזי המבקרים של חברת החשמל.

שימוש בדמותו של הוגו במשחקי מחשב ביתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "מחשבת" הוציאה שלושה משחקים בהם: הוגו (1996), הוגו 2 (1997) והוגו הצנחן (1998). הדיבוב והמשפטים של הוגו במשחקי מחשב אלו לא היו זהים לאלה שבתוכנית המקורית. מאוחר יותר יצא לאור ה"טמהוגו", משחק מחשב המשלב את הוגו (בדיבובו של גיורא קנת) במשחק הטמגוצ'י המפורסם והאהוד דאז. בנוסף, חברת קומפדיה ייבאה לישראל מספר משחקים של הוגו שאותם אף תרגמה לעברית, כמו למשל "הוגו: קללת המראה השחורה".

"ערכות לתלמיד" של הוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה נוספת אשר עשתה שימוש בדמותו של הוגו הייתה חברת לאפאייט, אשר הוציאה "ערכות לתלמיד" של הוגו בין השנים 1998 - 2001, הכוללות בין היתר מדבקות שם לתלמיד, מחברות, קלסרים ומערכת שעות.

הוגו על הבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 הועלה בישראל מחזמר לילדים, שמרכזו סיפור היריבות בין הוגו לבין גריזלדה המכשפה. את המחזמר כתב אוהד אשכנזי וניהל מוזיקלית חגי אלקיים. את השירים הלחינו גיא מרוז, אלון אולארצ'יק, קובי רכט ודני רייכנטל. המשתתפים במחזמר היו: ויקי בהיר ("גריזלדה"),עמיר שלום ("הוגו") אפרת רייטן, אורי בנאי, זבולון מושיאשווילי, עמוס שוב, יניב פולישוק ודבי קלפר.

המחזמר, אשר שמו היה "הממלכה הקסומה של הוגו" הועלה בהפקה של חברת טבת סרטים, שהמפיקה גם את עיר ערוץ הילדים.

ספרי הקומיקס של הוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת שבוע הספר העברי ב-1998 הוציא ערוץ הילדים יחד עם הוצאת הספרים "מודן" שני ספרי קומיקס של הוגו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]