הוגי קרמייקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרמייקל בצעירותו

הוגלנד הווארד "הוגי" קרמייקלאנגלית: Hoagland Howard "Hoagy" Carmichael;‏ 22 בנובמבר 1899 - 27 בדצמבר 1981) היה פסנתרן, זמר, מלחין, שחקן קולנוע ומוביל הרכב אמריקאי. ידוע בעיקר ככותב השירים (שהפכו גם לסטנדרטים של ג'אז): Stardust ("אבק כוכבים"), Georgia On My Mind ו-Heart and Soul ("לב ונשמה"). חוקר ספר השירים האמריקאי הגדול, אלק ויילדר, טען שקרמייקל היה המתוחכם, המוכשר, הנועז והג'אזי ביותר מבין מאות כותבי השירים האמריקאים במחצית הראשונה של המאה ה-20‏‏[1].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות, נעורים וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרמייקל נולד בעיירה בלומינגטון שבמדינת אינדיאנה. אביו היה עגלון וחשמלאי ואמו ניגנה פסנתר כליווי לסרטי ראינוע. המשפחה נהגה לעבור ממקום למקום בחיפושיו של האב אחר פרנסה. בגיל שש החל קרמייקל לנגן בפסנתר. בגיל 18 עזר קרמייקל הצנום בפרנסת המשפחה בעבודות ידיים (בבנייה, במפעל לייצור אופניים ובבית מטבחיים) בעיר אינדיאנפוליס. הוא פגש את מוביל ההרכב האפרו-אמריקאי רג דובאל (Reg DuValle), שלימד אותו אלתור ג'אז.

מותה ב-1918 של אחותו בת השלוש השפיע עליו עמוקות. היא נפטרה (כנראה מהשפעת הספרדית) כתוצאה מכך שלמשפחה הענייה לא היה די כסף לתשלום לרופא. קרמייקל נשבע לא להיות עוד חסר-כל והחליט להפוך למוזיקאי מקצועי. הוא החל לנגן בנשפי ריקודים. בשנים 1925 - 1926 למד באוניברסיטת אינדיאנה ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטה זו וקיבל תואר בוגר. במקביל ניגן במסגרות רבות ופגש בנגן הקורנית ביקס ביידרבק, שהפך לחברו. עמו גם כתב את השיר Georgia On My Mind. בנסיעתו לשיקגו עם ביידרבק, הכיר לו נגן הקורנית את לואי ארמסטרונג, עמו היה עתיד קרמייקל לשתף פעולה בהמשך. הוא הצטרף למשרד עורכי דין באינדיאנפוליס, שסיפק לו פרנסה.

ב-1927 כתב והקליט את השיר Stardust ("אבק כוכבים"). השיר הוקלט על ידי כמעט כל זמר אמריקאי מאז, מבינג קרוסבי ב-1931 דרך פרנק סינטרה, בילי הולידיי ונאט קינג קול[2] ועד פרשנויות של ג'ון קולטריין, רינגו סטאר ורוד סטיוארט. ההקלטה המקורית של קרמייקל נבחרה על ידי ספריית הקונגרס להכלל באוסף ההקלטות הלאומי. לאחר מכן זכה להוקרה כאשר "מלך הג'אז" פול וייטמן הזמין אותו לנגן ולשיר עם תזמורתו, יחד עם ביקס ביידרבק, טומי דורסי ואחרים. עם זאת, קרמייקל עדיין לא שלט היטב בקריאת וכתיבת תווים. בשלהי 1929 פוטר קרמייקל ממשרד עורכי הדין בו עבד ולאחר זמן קצר עבר לניו יורק עם תזמורתו של וייטמן .

ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1929, במקביל להתרסקות הבורסה הגיע קרמייקל לניו יורק. הוא איבד את כל חסכונותיו אך ההקלטה המצליחה של לואי ארמסטרונג לשיר "כיסא נדנדה" (Rockin' Chair) הצילה אותו מבחינה כלכלית באותה עת. הוא עבד בבית השקעות והמשיך לכתוב שירים עבור חברת ההפקה Southern Music של ראלף פאר, משרות קבועות שסיפקו לו ביטחון כלכלי.

שירו "כיסא נדנדה" (Rockin' Chair) הוקלט (במאי 1930) עם להקה בה השתתפו מיטב כוכבי התקופה, בהם לואי ארמסטרונג, ביקס ביידרבק, ג'ו ונוטי, אדי לאנג, טומי דורסי, בני גודמן וג'ין קרופה. ב-15 בספטמבר 1930 ניגן עם ביידרבק לראשונה את Georgia On My Mind, הייתה זו הקלטתו האחרונה של ביידרבק. קרמייקל שר ולווה על ידי "סופרגרופ" שכללה את אדי לאנג, ג'ו ונוטי, ג'ק טיגרדן, ג'ימי דורסי ופי ווי ראסל. סטנדרט זה זכה מאז לביצועים רבים מאד בג'אז ומעבר לו, בין היתר על ידי לואי ארמסטרונג, אניטה או'דיי וג'ין קרופה, ג'אנגו ריינהארדט, בילי הולידיי, פאטס וולר, פרנקי ליין, סטיבי ווינווד, ג'יימס בראון, וילי נלסון וכמובן ריי צ'ארלס שזכה עמו בפרס גראמי ובמקום ראשון במצעד הפזמונים. ב-1931 הקליט בינג קרוסבי הגרסה הראשונה של Stardust ("אבק כוכבים").

ב-1933 הכיר את ג'וני מרסר וכתב עמו את השירים Thanksgiving, Moon Country, ו- Lazybones שהפך ללהיט עם מכירות של 350,000 עותקים בשלושה חודשים. הוא היה חבר לחבורת הכותבים של ניו יורק יחד עם ג'ורג' גרשווין, דיוק אלינגטון, פרד אסטר ואחרים והתבלט כזמר סולן.

הוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1935 נישא לרות מנרדי, עבר לקליפורניה והצטרף לחבורת המוזיקאים שמצאו עבודה בהוליווד כגון יפ הרבורג, דורותי פילדס והאחים גרשווין. ב-1937 הופיע לראשונה בסרט קולנוע, כששר את השיר Old Man Moon בסרט "Topper"‏[3]. במקביל להצלחה בהוליווד כתב קרמייקל עם מרסר את המחזמר Walk With Music ("לך עם מוזיקה") לברודוויי.

ב-1939 נולד בנו הראשון, הוא קרא לו "הוגי ביקס" לזכר ביקס ביידרבק, חברו הטוב. ב-1941 נולד בנו רנדי.

הוא גילם בקולנוע את דמותו של "קריקט" בסרט "להחזיק ולאבד" על פי ארנסט המינגוויי עם המפרי בוגרט ולורן באקול והפגין כישורי זמרה ונגינה בפסנתר. במהלך שנות הארבעים הופיע בעוד 14 סרטים. בהם "איש צעיר עם חצוצרה" (אודות חייו של ביקס ביידרבק), וזוכה האוסקר "שנות חיינו היפות ביותר". הוא גם הנחה מספר תוכניות רדיו מוזיקליות.

במלחמת העולם השנייה קרמייקל, שהיה רפובליקאי מוצהר ופטריוט אמריקאי, כתב מספר שירים להעלאת המורל והופיע בפני חיילים. שירו "I'm a Cranky Old Yank in a Clanky Old Tank on the Streets of Yokohama with my Honolulu Mama Doin' Those Beat-o, Beat-o Flat-On-My-Seat-o, Hirohito Blues" היה לשיר עם השם הארוך ביותר בספר השיאים של גינס.

השיר In the Cool, Cool, Cool of the Evening ("בקרירות, קרירות, קרירות הערב") מן הסרט "קבלו את החתן" (Here Comes the Groom) זיכה את קרמייקל לראשונה בפרס אוסקר לשיר הטוב ביותר לשנת 1952 (הוא זיכה את ג'וני מרסר, כותב המילים, באוסקר השני שלו).

משנת 1953 אירח תוכניות טלוויזיה, התארח באחרות וכתב והלחין עבור מופעים וסדרות טלוויזיה. אולם, עליית הרוקנרול מחד והבי בופ מאידך הפכו את סגנונו של קרמייקל למיושן ושירים שכתב לא זכו להצלחה.

גם הצלחת Georgia On My Mind בביצוע ריי צ'ארלס ב-1961 לא זיכתה את כותב השיר בהכרה וחברות תקליטים סירבו להקליט שירים משלו. למרות זאת, הוא זכה לתמלוגים נאים מהשמעות הסטנדרטים שכתב.

שנותיו המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971 יצר את התוכנית "Hoagy Carmichael's Music Shop" בחברת הטלוויזיה הציבורית PBS בה השמיע גרסאות ג'אז רוק למיטב להיטיו. ג'ורג' האריסון הקליט במסגרת זו את השירים Baltimore Oriole ו-Hong Kong Blues וג'ון לנון ציין את קרמייקל ככותב השירים המועדף עליו.

קרמייקל נפטר מהתקף לב בקליפורניה ונקבר בעיר הולדתו באינדיאנה. משפחתו תרמה את פסנתרו וארכיונו לאוניברסיטת אינדיאנה.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איאן פלמינג יוצר סדרת ג'יימס בונד כתב בספרים קזינו רויאל ומונרייקר שבונד דומה לקרמייקל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hoagy Carmichael, Stephen Longstreet, John E. Hasseת The Stardust Road and Sometimes I Wonder: The Autobiographies of Hoagy Carmichael, Da Capo 1999 ISBN 9780306808999
  • Richard M. Sudhalter, Stardust Melody: The Life and Music of Hoagy Carmichael, Oxford University Press, 2003 ISBN 978-0195168983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wilder, Alec (1990). American Popular Song: The Great Innovators 1900-1950. New York & Oxford: Oxford University Press. pp. 371–388. ISBN 0-19-501445-6
  2. ^ שירים קלאסיים באתר BBC
  3. ^ "Topper", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)