הוהנצולרן-זיגמרינגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל נסיכות הוהנצולרן זיגמרינגן

משפחת הוהנצולרן-זיגמרינגן (Hohenzollern-Sigmaringen) הינה ענף בשושלת הוהנצולרן. נסיכי השושלת שלטו בנסיכות קטנה בדרום מערב גרמניה עד ל־1849 בה סופחה הנסיכות לפרוסיה, ולמרות זאת לא ירדה חשיבות בית הוהנצולרן-זיגמרינגן.

הנסיך האחרון קרל אנטון שימש כשר בפרוסיה ובנו השני קרל אייטל פרדריך נעשה נסיך (1866-1881) ולאחר כך מלך רומניה (1881-1914) ונודע בשם קרול הראשון. בית המלוכה נשאר בשלטון עד לסיום המונרכיה ברומניה ב-1947 עם הדחתו של המלך האחרון מיכאי שחי כיום בשווייץ.

הדוכסים לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1576-1623[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכים לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1623-1849[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיכי הוהנצולרן זיגמרינגן לאחר הסיפוח הפרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאופולד

נסיכי רומניה לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1866-1881[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי רומניה לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1881-1947[עריכת קוד מקור | עריכה]