הוהנצולרן-זיגמרינגן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משפחת הוהנצולרן-זיגמרינגן (Hohenzollern-Sigmaringen) הינה ענף בשושלת הוהנצולרן. נסיכי השושלת שלטו בנסיכות קטנה בדרום מערב גרמניה עד ל־1849 בה סופחה הנסיכות לפרוסיה, ולמרות זאת לא ירדה חשיבות בית הוהנצולרן-זיגמרינגן.
הנסיך האחרון קרל אנטון שימש כשר בפרוסיה ובנו השני קרל אייטל פרדריך נעשה נסיך (1866-1881) ולאחר כך מלך רומניה (1881-1914) ונודע בשם קרול הראשון. בית המלוכה נשאר בשלטון עד לסיום המונרכיה ברומניה ב־1947 עם הדחתו של המלך האחרון מיהי (מיכאל) שחי כיום בשווייץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] הדוכסים לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1576-1623
[עריכה] הנסיכים לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1623-1849
- יוהאן 1623-1638
- מינרד הראשון 1638-1681
- מקסימיליאן 1681-1689
- מינרד השני 1689-1715
- יוזף פרנץ ארנסט 1715-1769
- קרל פרדריך 1769-1785
- אנטון 1785-1831
- קרל 1831-1848
- קרל אנטון 1848-1849
[עריכה] נסיכי הוהנצולרן זיגמרינגן לאחר הסיפוח הפרוסי
[עריכה] נסיכי רומניה לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1866-1881
[עריכה] מלכי רומניה לבית הוהנצולרן זיגמרינגן 1881-1947
- קרול הראשון 1881-1914
- פרדיננד הראשון 1914-1927
- מיכאי (מיכאל) הראשון 1927-1930
- קרול השני 1930-1940
- מיכאי הראשון 1940-1947 (חזרה לכס השלטון)
