הווארנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחם הווארנג

הווארנג (קוריאנית 화랑) הייתה קבוצת לוחמי המשמר המלכותי של ממלכת שילה הקוריאנית העתיקה, שהתקיימה עד המאה העשירית לספירה. הווארנג היה גם שמו של המוסד בו התחנכו וגדלו הלוחמים הצעירים, אשר היווה קבוצה חברתית מצומצמת שעסקה בלימוד ותרגול שיטות בודהיסטיות וטאואיסטיות, בדומה למנזרים בודהיסטים אחרים באותה תקופה. עם התפתחותה הפוליטית של ממלכת שילה, התפתחו קבוצות חברתיות אלו לארגוני צבא ולחימה, אשר בסופו של דבר הכריעו את הכף לטובת הממלכה במלחמת שלוש הממלכות ואיפשרו את כיבושה של קוריאה כולה על ידי ממלכת שילה.

משמעות מילולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה הווארנג מתורגמת לרוב בשפה חופשית כ"אבירי הפרח". מילולית, מורכבת המילה משתי מילים קוריאניות: "הווא" (Hwa), שמשמעה פרח, או פעולת הפריחה, "ראנג" (Rang) היא צורת סיומת קוריאנית/ כך, "הווארנג" באופן מילולי הוא "הפרחים" או "הפורחים", ובהקשר הזה, הכוונה היא לאותם לוחמים.
מנהיגי לוחמי הווארנג לעתים נקראו גם "גוקסאון" ("Gukseon"), שמשמעו "אבירי אלמוות", או "יעלות החן". מבחינה אטימולוגית, המילה הקוריאנית "סאון" (仙) היא מילה כבדת משקל. במשמעותה העתיקה פירושה "אדם", ולפי הטאואיזם היא מייצגת ישות אלמותית המתקיימת בהרים.

עדויות היסטוריות על הווארנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר הידע ההיסטוריוגרפי אודות לוחמי הווארנג מצוי בידינו כיום הודות לשני הקבצים העתיקים שבכתבי קוריאה: "סאמגוק סאגי" ו"סאמגוק יוסה". הראשון הוא קובץ המתאר את המהלכים ההיסטוריים בקוריאה של תקופת שלוש הממלכות. השני הוא קובץ אגדות ומיתוסים שלפני, במהלך ואחרי אותה תקופה. מידע נוסף ומועט יחסית נתקבל במחקר הודות לביוגרפיות של נזירים מתקופת שלוש הממלכות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ה"סאמגוק-יוסא", השינויים הדמוגרפיים יחד עם התחזקות הממלכות השכנות בקוריאה של תקופת שלוש הממלכות הדאיגו את קיסר ממלכת "שילה". בתגובה לכך, זימן ובחר המלך נערים ממשפחות טובות ובעלי מוטיבציה גבוהה להתגייס לשורותיו וליצור קבוצת ייחוד חדשה. הוא קרא להם בשם הווארנג. על פי הסיפור הזה, הקבוצה החלה את דרכה כגיוס למטרות צבא מלכתחילה, ולא כקבוצה חברתית-דתית. יחד עם קביעת הבודהיזם כדת המדינה, אימץ מלך שילה בשנת 520 לספירה את שיטת הממשל הסינית - ה"גולפום" (golpum). שיטת ממשל זו דומה במידת מה ל"דם מלוכה", ומפרידה בין שכבות האוכלוסייה על ידי יצירת פילוח אריסטוקרטי מעמדי בקרב האוכלוסייה. לוחמי הווארנג מילאו תפקיד חיוני בהשלטת שיטת הממשל הזו במרכז המדינה, והיוו שכבה אריסטוקרטית בפני עצמם.

עם התרחבות ממלכת שילה, ועליית מרידות ברחבי הממלכה המאוחדת, פעלה המלוכה על מנת לחזק את הלוחמים, ומונו אנשים רמי מעלה ודרג לפקח ולהוביל אותם. במהלך המאות השישית והשביעית לספירה אומנו לוחמי הווארנג בלחימה על גבי סוסים, בחרבות, קשתות, רומחים, הטלת אבנים וטיפוס. כך עד סוף המאה השביעית גדלו מאוד יוקרתם ומספרם של הלוחמים, עד שמנו כמה מאות צוותים. כך פותחה עם הזמן אמנות לחימה ייחודית, שבעת מאוחרת יותר קיבלה את שמה - "הווארנג-דו" על שם לוחמי הווארנג.

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, ההשפעה הניכרת ביותר של לוחמיי הווארנג התבטאה ביכולות וטכניקות הסיוף המרשימות שפיתחו, ואשר התפשטו מזרחה ונטמעו בכל אמנויות הלחימה המוכרות עד היום. בקובץ העתיק "בונגוק-ג'אום" שמשמעו "חרב לאומית", בו מתוארות ומסוכמות טכניקות הסיוף של לוחמי העילית של הווארנג, ניתן לראות כיצד השתמרו הטכניקות עד לימינו אנו.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ממלכת שילה המושג "הווארנג" שרד, ושינה את משמעותו. משך תקופה ארוכה הייתה משמעות המילה שמאני. כיום נפוץ השימוש בשמם של הווארנג בבתי ספר ומוסדות. השימוש המקובל ביותר כיום לשימוש בשמם של הווארנג הוא באמנות הלחימה הקוריאנית טאקוונדו, מתוך כבוד למורשתם של הלוחמים.