הוועדה האמריקנית למצבות קרב
 | |
| חותם הוועדה | |
| "Time will not dim the glory of their deeds" | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תחום שיפוט |
ארצות הברית  |
| סוכנות אם |
הממשלה הפדרלית של ארצות הברית |
| תאריך הקמה |
1923 |
| חוק |
הקודקס המשפטי של ארצות הברית |
| מטה מרכזי |
מחוז ארלינגטון |
| עובדים | 473 (2021)[1] |
| תקציב | 108.8 מיליון דולר (2021) |
|
www | |
| קואורדינטות | 38°53′24″N 77°05′20″W / 38.8900446°N 77.0888628°W |
 | |
  | |
הוועדה האמריקנית למצבות קרב (באנגלית: The American Battle Monuments Commission, בראשי תיבות: ABMC) היא סוכנות של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, המופקדת על הקמתם, הפעלתם ותחזוקתם של בתי קברות צבאיים ואנדרטאות של ארצות הברית באזורים שמחוץ לגבולותיה. הוועדה הקימה במדינות שונות בעולם 24 בתי קברות צבאיים ו-27 אנדרטאות. כמעט כולם מוקדשים להנצחת חיילי ארצות הברית שלחמו ושנפלו בשתי מלחמות העולם.
תולדות הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת העולם הראשונה התברר בארצות הברית הצורך בהקמת סוכנות ממשלתית, שתתכנן, תקים ותתחזק בתי קברות צבאיים ואנדרטאות לחיילי ארצות הברית בארצות בהן לחמו. לפיכך הוקמה הוועדה בשנת 1923 על ידי חוק של הקונגרס.
לאחר המלחמה זו הקימה הוועדה 14 אנדרטאות ללוחמי המלחמה, מהן אחת בוושינגטון די. סי. שבעה בתי קברות צבאיים באירופה הועברו לטיפול הוועדה ב-1934.
לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הוועדה שותפה לבחירת אתרים להקמת 14 בתי קברות צבאיים מחוץ לגבולות ארצות הברית, שנבחרו בשל מיקומם וההקשר ההיסטורי שלהם. הם נבחרו מבין מאות אתרי קבורה צבאיים שהוקמו בחזיתות הלחימה. אלו פורקו לאחר המלחמה וגופות מרבית החללים בהם הוחזרו לקבורה בארצות הברית. לאחר מלחמה זו הקימה הוועדה מספר קטן יותר של אנדרטאות - חלקן על אדמת ארצות הברית. מקצת האנדרטאות הוקמו עשרות שנים לאחר המלחמה.
עם השנים הועברו לטיפולה של הוועדה גם אתרי קבורה ואנדרטאות המתייחסים למלחמות אחרות.
מספר המבקרים באתרים שבטיפול הוועדה נאמד במיליונים מדי שנה. הוועדה מקיימת שירותי מידע למבקרים ומארגנת ביום הזיכרון הלאומי של ארצות הברית טקס זיכרון בכל אחד מבתי הקברות שבטיפולה. קברי החללים בהם מעוטרים ביום זה בדגלי ארצות הברית והמדינה בה שוכן בית הקברות.
מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראש הוועדה עומדים 11 נציבים, המתמנים על ידי נשיא ארצות הברית, והמפקחים על הצוות המקצועי שלה. אחד מן הנציבים משמש כיושב ראש הוועדה.
יושב ראש הראשון של הוועדה היה גנרל ג'ון פרשינג (בשנים 1923–1948). ביו יתר היושבי ראש שלה נכללו גנרל ג'ורג' מרשל (1948–1959), גנרל ג'ייקוב דיוורס[2] (1959–1969) וגנרל מארק קלארק (1969–1984).
לועדה כ-400 עובדים (נכון ל-2011), אשר מרביתם אינם תושבי ארצות הברית. מטה הוועדה שוכן בארלינגטון שבמדינת וירג'יניה, והיא מקיימת משרד נוסף בפריז שבצרפת.
בשנת הכספים 2010 עמד תקציב הוועדה על סך של 62.6 מיליון דולר.[3]
בתי קברות בטיפול הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה אחראית על הפעלתם ותחזוקתם של 24 בתי קברות צבאיים אמריקניים, שכולם למעט שניים הוקמו על ידה:
- בתי קברות של מלחמת העולם הראשונה:
- בתי קברות של מלחמת העולם השנייה:
- בתי קברות נוספים (לא הוקמו על ידי הוועדה):
- מקסיקו סיטי
- הפיליפינים
- פנמה[5]
בבתי קברות אלו קבורים 131,086 איש:
- 30,921 חללי מלחמת העולם הראשונה[6]
- 93,238 חללי מלחמת העולם השנייה[7]
- 1,563 חללי מלחמת ארצות הברית–מקסיקו
- 5,364 חללים אחרים.
שטחי בתי הקברות הוענקו לארצות הברית לצמיתות על ידי המדינות בהן הם שוכנים ללא תמורה. בתי הקברות סגורים לקבורה, למעט קבורת גופותיהם של חיילים אמריקניים, המתגלות עדיין מעת לעת בחזיתות המלחמה לשעבר.
עיצוב בתי הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי הקברות הצבאיים תוכננו על ידי אדריכלים אזרחיים שנשכרו לשם כך וזאת על פי עקרונות עיצוביים אחידים שקבעה הוועדה.
אזור הקבורה בכל בית קברות מכוסה בדשא ומוצב בו דגל ארצות הברית. קברי החללים מסומנים במצבות משיש לבן – צלבים לבעלי האמונה הנוצרית, מגן דוד בראשה של רגל ליהודים. בנוסף כולל כל בית קברות את המרכיבים הבאים:
- אנדרטה המנציחה את שמות החללים שמקום קבורתם לא נודע, אשר שנפלו באזורים הסמוכים לבית הקברות
- בית תפילה
- פסלים
- אולם המציג מפות ותרשימי קרב הרלוונטיים למערכות שהתנהלו בסביבת בית הקברות
- חדר קבלה למבקרים
בכל אחד מבתי הקברות מוצב דרך קבע מפקח של הוועדה.
אנדרטאות בטיפול הוועדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוועדה הקימה ומתחזקת מחוץ לגבולות ארצות הברית 21 אנדרטאות:
- אנדרטאות למלחמת העולם הראשונה:
- צרפת – אחת-עשרה
- בלגיה – שתיים
- גיברלטר – אחת
- אנדרטאות למלחמת העולם השנייה:
- צרפת – שתיים
- מרוקו – אחת
- האוקיינוס השקט (הפיליפינים, פפואה-גינאה החדשה, איי שלמה, איי מריאנה) – ארבע
אנדרטה נוספת בטיפול הוועדה ממוקמת בקובה.[8]
בנוסף לכך הקימה הוועדה בתחומי ארצות הברית שש אנדרטאות נוספות, ששלוש מהן מצויות כיום בטיפולו של שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. אלו הן אנדרטה למלחמת העולם הראשונה, ארבע אנדרטאות למלחמת העולם השנייה ואנדרטה למלחמת קוריאה.
על גבי האנדרטאות השונות – כולל האנדרטאות הניצבות בשטחי בתי הקברות הצבאיים - מונצחים שמותיהם של 94,135 חללים אמריקניים, שמקום קבורתם לא נודע.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הוועדה האמריקנית למצבות קרב (באנגלית)
הוועדה האמריקנית למצבות קרב, ברשת החברתית פייסבוק
הוועדה האמריקנית למצבות קרב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הוועדה האמריקנית למצבות קרב, ברשת החברתית אינסטגרם
הוועדה האמריקנית למצבות קרב, ברשת החברתית LinkedIn
הוועדה האמריקנית למצבות קרב, סרטונים בערוץ היוטיוב- איתמר אייכנר, 77 שנים אחרי: מאות חיילים יהודים אמריקנים שנקברו תחת צלב, יקבלו קבר יהודי, באתר ynet, 29 באפריל 2022
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Fiscal Year 2021 Annual Report
- ^ דיוורס שימש כמפקד קבוצת הארמיות ה-6 באירופה במלחמת העולם השנייה.
- ^ http://www.abmc.gov/commission/ABMC_2010_Annual_Report.pdf.
- ^ ראו בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בנורמנדי.
- ^ הוועדה הופקדה על הטיפול בבית קברות זה ב-1982.
- ^ מתוך 116,516 חללי ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה. מתוך אלו 4,452 הם חללים שמקום קבורתם לא נודע או שנקברו בים (מקור: http://www.abmc.gov/wardead/listings/wwi.php).
- ^ מתוך 405,399 חללי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. מתוך אלו, 78,979 הם חללים שמקום קבורתם לא נודע (מקור: http://www.abmc.gov/wardead/listings/wwii.php).
- ^ אנדרטה זו הוקמה בעקבות מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898 ונמסרה לטיפול הוועדה ב-1958.
| בתי קברות צבאיים אמריקאים מחוץ לגבולות ארצות הברית | ||
|---|---|---|
| מלחמת העולם הראשונה | _seal.jpg)
| |
| מלחמת העולם השנייה | ||
| אחרים | ||