הוועדה לתשתיות לאומיות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הוועדה לתשתיות לאומיות, היא ועדה שהוקמה בשנת 2002 במסגרת הסדרת התכנון והבנייה בישראל, בהתאם לתיקון מספר 60 לחוק התכנון והבנייה. שמה המלא של הוועדה הוא "הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות". הוועדה אף ידועה בשם הקיצור "הות"ל".
הוועדה הוקמה על מנת לזרז הליכי תכנון של תשתיות המוגדרות "תשתיות לאומיות". סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה מונה את סוגי התשתיות שניתן להכריז עליהן כתשתיות לאומיות. הכרזה על תשתית כתשתית לאומית דורשת הצהרה של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים. לוועדה מוקנות סמכויות המועצה הארצית בענייני תכנון ובניה של תשתיות לאומיות, עריכת תוכנית מתאר ארצית עם הוראות של תוכנית מפורטת ומתן היתר בניה. המשמעות היא כי לוועדה סמכות כל מוסדות התכנון על ההיררכיה שלהם.
[עריכה] הרכב הוועדה
הרכב הוועדה נקבע על פי סעיף 6א לחוק התכנון והבנייה. הוועדה מונה 15 חברים:
- עשרה נציגי שרים מהמשרדים הבאים: משרד הפנים, משרד רה"מ, משרד המשפטים, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד השיכון, משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הביטחון
- נציג השלטון המקומי - ממונה על ידי שר הפנים
- נציג ציבור - ממונה על ידי הממשלה
- נציג ארגון הגג של הארגונים הירוקים - ממונה על ידי שר הפנים מתוך רשימה שמגיש לו הארגון
- נציג מינהל מקרקעי ישראל
- מתכנן הוועדה - בעל הכשרה מקצועית בענייני תכנון ובנייה, ממונה על ידי שר הפנים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר הות"ל
- מנהל תכנון, משרד הפנים
- רשימת תכניות מתאר ארציות, כולל הוראות ותשריטים. תכניות שאושרו בות"ל מזוהות כ"תכניות תשתית לאומית" (תת"ל) ומופיעות בסוף הרשימה.
- דו"ח של מבקר המדינה על הות"ל
