הוועד האולימפי בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הוועד האולימפי הישראלי במרכז הספורט הלאומי - תל אביב, סמוך לפארק הירקון בשכונת הדר יוסף

הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 2 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך אל פארק הירקון.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.

על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.

תולדות הוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" בשנת 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי. לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.

בראשית שנת 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ובאותה שנה שלחה ישראל את המשלחת הראשונה לאולימפיאדת הלסינקי. ישראל השתתפה מאז בכל אולימפיאדות הקיץ, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), בה הצטרפה ישראל לחרם שאירגן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר כתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. החל מ-1994 משתתפת ישראל בקביעות גם באולימפיאדות החורף.

מ-1954 עד 1974 היה הוועד האולימפי אחראי גם על המשלחות למשחקי אסיה. לאחר מכן הוצאה ישראל מהפדרציה של משחקי אסיה בלחץ מדינות ערב, ובמשך כשני עשורים נותרה ללא השתייכות לפדרציה יבשתית כלשהי. ב-1994 התקבלה ישראל לארגון הוועדים האולימפיים האירופיים ושנה אחר כך החלה להשתתף בהפסטיבל האולימפי האירופי לנוער.

ב-2010 השתתפה ישראל באולימפיאדת הנוער הראשונה שנערכה בסינגפור.

הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להכלל במשלחת האולימפית.

מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים באולימפיאדה. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר. באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכו יעל ארד (מדליית כסף) ואורן סמדג'ה (מדליית ארד) במדליות האולימפיות הראשונות של ישראל. אליהם הצטרפו גל פרידמן באולימפיאדת אטלנטה (1996) ומיכאל קולגנוב באולימפיאדת סידני (2000), שזכו שניהם במדליות ארד. באולימפיאדת אתונה (2004) גל פרידמן הביא לישראל את מדליית הזהב הראשונה וגם אריק זאבי זכה במדליית ארד. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) זכה גם שחר צוברי במדליית ארד, וכך עומד כיום מאזנה של ישראל על שבע מדליות בסך הכל.

בעלי תפקידים בוועד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מליאת הוועד האולימפי כוללת 93 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפים.

בהנהלת הוועד האולימפי 31 חברים ועוד 2 משקיפים (חברים ללא זכות הצבעה).

בעלי התפקידים בוועד האולימפי:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]