הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of the ICRC.svg
דגל שווייץ ששימש דגם לסמל הצלב האדום

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, הוא ארגון בינלאומי נייטרלי ועצמאי שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין ומצבים אחרים של אלימות והגשת סיוע הומניטארי לקורבנות אלה. הוא פועל על פי עקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי ונחשב ל"מלאך השומר" של אמנות ז'נבה.

המדינות החברות באמנה מחויבות לכבד את הנייטרליות של הארגון, אנשיו והציוד שהוא משתמש בו, ולאפשר לו להגיש סיוע לכל אדם במצוקה. כיבוד הנייטרליות של הארגון חשוב במיוחד באזורי מלחמה.

המשרדים הראשיים של "הוועד הבינלאומי של הצלב האדום" נמצאים בז'נבה שבשווייץ. נכון לתחילת 2014 עובדים בו כ-13,000 איש בכ-90 משלחות ברחבי העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון להקמת ארגון רפואי הומניטרי הגה השווייצרי ז'אן אנרי דינן כשעבר בזירת קרב סולפרינו בצפון איטליה. במהלך הקרב, אשר נמשך 15 שעות, חזה דונאן בעשרות אלפי פצועים והרוגים ששכבו בחום, עד שנאספו אל הבתים, הכנסיות והמרפאות המאולתרות, אשר לא היו ערוכות לטיפול במספר כה רב של פצועים. דונאן אסף נערות, נשים ועוברי אורח מהסביבה וניסה להחיש עזרה לפצועים. אך על אף מאמציהם, דונאן ידע שקיומו של גוף מסייע היה יכול למנוע את מותם של קורבנות רבים. לכן, בשנת 1862 כתב דונאן ספר על חוויותיו באותו קרב וקרא לציבור להעלות את רמת המודעות לעניין.

שנה לאחר מכן, עורך דין צעיר מז'נבה בשם גוסטב מואניה הגשים את חזונו של דונאן וארגן כנס בינלאומי, אשר בעקבותיו כוננה ב-22 באוגוסט 1864 "אמנת ז'נבה הראשונה". אמנה זו, שגובשה בזכות פועלו ורעיונותיו של דונאן, זיכתה אותו בשנת 1901 בפרס נובל לשלום, יחד עם פרדריק פסי.

בהמשך נבחר סמל הארגון, בו מופיע צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

מפעולות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טיפול ומתן עזרה לעקורים בשל סכסוכים מדיניים.
  • מעקב וניטור מצבם של שבויים, אשר כולל תיווך להעברת חבילות ומכתבים, ביקורת על מצב רפואי וסיוע בהעברה לקבלת טיפול רפואי הולם.
  • איתר אנשים שהופרדו ממשפחותיהם בשל סכסוכים והשבתם למשפחתם.
  • סיוע הומניטרי שוטף לאוכלוסיות נפגעות קונפליקט, כגון הקמת מרכזי תזונה וחלוקת ערכות עזרה ראשונה. הצלב האדום הבינלאומי אינו מיועד לטיפול במצבי אסון טבע, מגיפות ומקרי משבר הומניטרי אחרים שאינם נובעים מסכסוך, אולם "הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום" שנוסדה בפריס ב-1919 ממלא פונקציה זאת‏[1].
  • הגברת המודעות לכללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי - "דיני מלחמה".
  • שיתוף פעולה עם ארגוני מגן דוד אדום בישראל והסהר האדום הפלסטיני וחיזוק מעמדם ויכולתם.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועד פעיל בישראל מאז 1948 ובאופן קבוע נמצאת משלחת מאז שנת 1967. הארגון עוסק בבקרת הטיפול והתנאים של עצירים ואסירים פלסטינים המוחזקים על ידי ישראל והרשות הפלסטינית ולצורך כך מקבל מידי יום משירות בתי הסוהר רשימה יומית של האסירים והעצירים ומקומות כליאתם‏[2]. כן עוסק הארגון בסיוע לאוכלוסייה הפלסטינית, למשל בתחזוקת תשתיות מים וביוב, ותרומת תרופות וציוד רפואי, ובבקרת תנאי חייהם של הפלסטינים. לצורך כך הארגון מעסיק בישראל בגדה המערבית ובעזה כ-350 עובדים מתוכם כ-80 עובדים בינלאומיים והשאר ישראלים ופלסטינים. הארגון גם עוסק בסיוע בחיפוש מידע על נעדרי צה"ל. הארגון פעל רבות על מנת לפגוש את גלעד שליט בזמן שהיה בשבי חמאס[3][4]. החל משנת 2007 מקיים הארגון תחרות שנתית בין סטודנטים מבתי ספר למשפטים בישראל על משפט בינלאומי[5].החל משנת 2006 ארגון מגן דוד אדום הישראלי מתפקד כחבר מלא בתנועת הצלב האדום והסהר האדום. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום פועל בשיתוף עם האגודות הלאומית הישראלית (מגן דוד אדום) והפלסטינית (הסהר האדום הפלסטיני) ומסייע לשתיהן תקציבית.

מעמד משפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד מהווה ארגון נייטרלי, בלתי תלוי, הפועל ללא משוא פנים. מכוח ארבעת אמנות ז‘נבה בשנים 1864-1949, מהפרוטוקולים שנוספו להן בשנת 1977 ובשנת 2005, ועל ידי המדינות שהוועד פועל בתחומן, הוענק לוועד המנדט לסיוע ולהגנת נפגעי סכסוכים מזוינים. בנוסף, משנת 1864 המנדט והמעמד המשפטי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מבדילים אותו מארגונים לא-ממשלתיים ומסוכנויות בין-ממשלתיות, כגון ארגונים של האומות המאוחדות.

כמו כן, ברוב המדינות שבהן הוא פועל, חתם הוועד הבינלאומי על ”הסכמי מטות“ עם השלטונות. הסכמים אלו, הכפופים למשפט הבינלאומי, מקנים זכויות מיוחדות וחסינויות השמורות בדרך כלל רק לארגונים בין-ממשלתיים, כגון חסינות מפני הליכים משפטיים, המגנה עליו מפני הליכים מנהליים ושיפוטיים, ומעניקה חסינות למשרדיו, לגנזכיו ולמסמכיו. זכויות מיוחדות וחסינויות אלה מקנות לוועד נייטרליות ועצמאות אשר מסייעים לפעולתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, אתר מגן דוד אדום בישראל
  2. ^ בג"ץ 1104/10, 23 בפברואר 2011
  3. ^ israel and the occupied territories 2009 report, icrc web site
  4. ^ נעה שפירא, הצלב האדום, אתר מגינים על זכויות האדם של מט"ח
  5. ^ National Competition on International Humanitarian Law: Israel 2007, icrc web site