הוועד הישראלי נגד הריסת בתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הוועד הישראלי נגד הריסת בתים (או התנועה הישראלית נגד הריסות בתים. באנגלית: ICAHD) הוא קואליציה של קבוצות לפעולה ישירה בלתי-אלימה נגד הרס בתים של פלסטינים. התנועה הוקמה בשנת 1997 על ידי ג'ף הלפר, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם פעילי קבוצות אחרות כגון הרב אריק אשרמן, מקים שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם, עמוס גבירץ, יעקב מנור ופרד סמוחה. חברי הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מגיעים מארגוני שמאל בישראל.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות בתים נתפסות על ידי הוועד כאחת הפעולות הקשות ביותר כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, והוא שואף להעלות אותן לסדר היום הציבורי, כמו גם את העוולות האחרות מהן סובלת לדבריו, האוכלוסייה הפלסטינית מצד הרשויות הישראליות. ההתנגדות נובעת מכמה סיבות:

  • שלילה פציפיסטית של הריסות בתים בכלל.
  • הארגון מתנגד במיוחד להריסת בתי פלסטינים במזרח ירושלים בטענה שהיא שטח כבוש.
  • התנגדות להריסות של בתי מחבלים (אשר מבוצעות ללא משפט) בטענה שהן מהוות עונש קולקטיבי ועבירה על החוק הבינלאומי ואמנות זכויות האדם.

מחקרי הוועד מנוהלים בפיקוח ד"ר מאיר מרגלית, חבר מועצת העיר ירושלים מטעם מרצ. לפי נתוני הוועד, מאז 1967 הרסו כוחות הביטחון כ-25 אלף בתי פלסטינים בעזה, ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.[1]

הוועד אינו מביע עמדה בעד פתרון של שתי מדינות או מדינה אחת לסכסוך, אלא מוכן לקבל כל פתרון שיעמוד בקנה אחד עם זכויות האדם והחוק הבינלאומי. הוועד תומך בסרבנות צבאית.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה פועלת במספר תחומים:

  • פעילות נגד הריסת בתים, גירוש בדווים, הפקעת קרקעות, הרחבת התנחלויות, סלילת דרכים עוקפות, עקירה של עצים, גדר ההפרדה, סגר, גושי התנחלויות, אי אספקת מים ועוד. למשל, הוועד פנה למפקד כוחות צה"ל ולבג"ץ בבקשה להגנה על תושבי שכונת אבו סנינה בחברון מענישה קולקטיבית בשנת 2001 בעת שהשכונה היוותה מוקד ירי לעבר היישוב היהודי בחברון. העתירה נדחתה על הסף בשל היותה "עתירה מוקדמת". [2]
  • הסברה לישראלים - סיורים, תערוכות, הרצאות, מערך מחקרים, הפגנות וכדומה.
  • גיוס הקהילה הבינלאומית לפעולה למען שלום - פרסומים, הרצאות, קשר עם קונסוליות, תערוכות וכדומה.
  • מערך משפטי - סיוע לפלסטינים, והגשת תביעות כנגד ישראל בגין מה שהוא מכנה פשעי מלחמה[3]. הארגון גם היה שותף למספר פניות לבג"ץ שהניבו צווי ביניים נגד הריסות בתים [4].
  • פעילי הוועד הם מבין מובילי המאבק נגד פינוי משפחות פלסטיניות בשכונת שייח' ג'ראח.
  • הוועד מעודד הטלת חרם כלכלי, תרבותי ואקדמי על ישראל, כל עוד מדיניותה היא של מה שהוועד מכנה "דיכוי וכיבוש".‏[5] במסגרת זאת השתתף הוועד בקמפיין נגד חברת קטרפילר המספקת דחפורים המשמשים בין השאר להריסת בתים.
  • הפעלת מרכז דַיְלָה לשינוי חברתי (בירושלים) המציע מגוון פעילויות תרבות לישראלים, ו"בית ערביה" בענאתא להעצמה למען שלום.
  • בשיתוף עם PalMap הפיק רכז הוועד, פרופ' הלפר, ספרות בנושא שהוא מכנה "המטריקס של השליטה", בה הוא מתאר את מערכת הכיבוש בגדה המערבית, וטוען כי זהו לראשונה בעולם כיבוש היי-טק מודרני וממושך.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עמד תקציב העמותה על 2,346,196 שקלים‏[6] וב-2007 על 4,810,765 שקלים.‏[7]

העמותה נהנית מתמיכה כספית של האיחוד האירופי ומדינות אירופאיות שונות. בין השנים 2010-2006 העביר האיחוד האירופאי כ-2,639,000 שקלים לעמותה. תרומות נוספות התקבלו מממשלת ספרד (כ-552,000 שקלים) ומהמרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים (NDC) (כ-301,000 שקלים).‏[8]

הזמר פיט סיגר הורה לתרום 45% מתמלוגי השיר Turn! Turn! Turn! עבור הוועד, "בגלל שהם, בניגוד לכל היגיון, מנסים לשכנע את הפלסטינים להכיר בכך שלא כל הישראלים-יהודים הם רעים".‏[9]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד זכה במספר פרסים, בהם פרס "אזרח העולם" של קרן פרייבורג-קנט ב-2009 שהוענק למייסד וראש הארגון, ג'ף הלפר[10]; פרס "ענף הזית" מטעם "קול יהודי לשלום" ב-2007‏[11]; פרס דיים שילה מק'ליין ליישוב סכסוכים ב-2006 [12].

בשנת 2006 הומלצו מייסד הארגון ג'ף הלפר והפעיל הפלסטיני ע'סאן אנדוני (Ghassan Andoni) כמועמדים לזכייה בפרס נובל לשלום על ידי ארגון AFSC.‏[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]