הוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סגנון, הגהה, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הוטו
Pierre Nkurunziza.jpeg
אוכלוסייה
11,500,000

ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
Flag of Rwanda.svg רואנדה -
Flag of Burundi.svg בורונדי -
Flag of the Democratic Republic of the Congo.svg קונגו -
Flag of Tanzania.svg טנזניה -
Flag of Uganda.svg אוגנדה -
שפות
קירונדי
קיניאוורנדה
צרפתית
דת
בעיקר נצרות קתולית
קבוצות אתניות קשורות
טוטסי
טווא

הוּטוּ היא אחת משלוש הקבוצות האתניות בבורונדי ורואנדה. אנשי ההוטו הם הרוב המוחלט ומהוים 85% מהאוכלוסייה בבורונדי ו-84% מהאוכלוסייה ברואנדה, אשר נחשבת למדינה הצפופה ביותר באפריקה. מבחינה תרבותית החלוקה במידה מסוימת מלאכותית ומבוססת יותר על מעמד מאשר אתניות, כיוון שאין הבדלים משמעותיים בשפה או בתרבות בין אנשי ההוטו לבין הקבוצות האתניות האחרות באזור, כמו הטוטסי.

שורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגרסה שרווחה במהלך המאה ה-20, ההוטו הינו שבט חקלאי שהגיע לאזור רואנדה ובורונדי מהמערב במאה ה-11 והתיישב במקום שעד אז גרו בו הלקטים ציידים של שבט ה-Twa. על פי גרסה זאת, במאה ה-15 הגיעו הטוטסי לאזור מאתיופיה ושיעבדו את ההוטו.‏[1] הטוטסי תוארו כצאצאי הדמויות המקראיות שם או חם, בעוד שההוטו כונו כושים. ההוטו תוארו על ידי אירופאים בתחילת המאה ה-20 כנמוכים ומכוערים מהטוטסי וכבעלי עור כהה יותר.‏[2]

על פי גרסה אחרת, ההוטו והטוטסי היו בני עם אחד. התואר טוטסי ניתן לאנשים אשר החזיקו בבעלותם בקר‏[1] והתואר "הוטו" ניתן לאדם אשר שירת אדם אחר הלך בעקבותיו[דרושה הבהרה][2]. בתקופה הטרום קולוניאלית, הטוטסי הוו את העילית המתווכת בין המלך ובין תושבי הארץ. היו שתארו את הטוטסי וההוטו כקאסטות, אך כאלו שאפשרו מעבר הדרגתי תוך מספר דורות, כאשר הוטו שרכשו מקנה נהיו לטוטסי וטוטסי שהתיישבו על האדמה במקום מסוים היו להוטו.

עלו טענות שהגרסה שההוטו היו שבט נפרד מהטוטסי אשר הגיעו מאזור אחר היא שכתוב היסטורי שנעשה על ידי השלטונות בבורונדי ורואנדה על סף התקופה הקולוניאליסטית, על מנת להתאים לרוח האירופית.‏[3][4] טענות אלו נסמכות על עדויות שאין הבדל בין צבע העור של ההוטו והטוטסי, על תלונות של הוטו קיצוניים על כך שטוטסי מתחזים להוטו ועל אמירות כמו זו של שר החוץ של בורונדי שאמר שניתן להבחין בין הוטו לטוטסי, אבל טווח הטעות הוא 35%. נטען שרק קבוצה קטנה של טוטסי אריסטוקרטים מתייחדים בכך שהם גבוהים מההוטו, בעוד הרוב הגדול של הטוטסי הם בעלי אותו גובה כמו ההוטו.‏[2]

התקופה הקולוניאליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חדירת האדם הלבן לאזור, המילה "הוטו" קיבלה משמעות של קבוצה נחותה מה שבאופן טבעי הגדיר את הטוטסי כעלית, על-אף שבעבר, משמעות המילה "טוטסי" הייתה "אדם בעל ממון (בקר) רב". (www.hrw.com).

הבדל זה בא לידי ביטוי בעיקר בפסיקות הדין של ה"מוואמי"[דרושה הבהרה]; החוק המסורתי הפלה לטובה את הטוטסי ולמעשה שיקף מציאות של מערכת יחסים היררכית בין השניים. כך למשל עונש על הריגת איש טוטסי על ידי איש הוטו הוא הריגת שניים ממשפחת הרוצח, בעוד העונש על הריגת הוטו על ידי טוטסי הוא הריגת בן משפחה אחד ממשפחתו של הרוצח.‏[5]

אומנם קשה להצביע על נקודת זמן מסוימת בה החלה ההפרדה ו/או ההבדלה בין טוטסי להוטו והסיבות להבדלה בין שתי הקבוצות אינן חד-משמעיות, אך ההפרדה אותה עשה האדם הלבן מבוססת על השוני במראה החיצוני בין השניים. ההוטו, אשר הוגדרו נחותים, היו נמוכים יותר וכהים יותר בצבע עורם, מנגד המראה החיצוני של הטוטסי שהיו בהירים יותר, גבוהים ורזים יותר, נתפס בעיני האדם הלבן כנעלה וזאת כתוצאה מיכולת הזדהות והקרבה היחסית של האדם הלבן עם הטוטסי בהשוואה להוטו.‏[6] כאשר הגדיר האדם הלבן את ההבדל בין הקבוצות לראות עיניו, החלו נשמעים קולות מירמור בקרב בני ההוטו שהוגדרו כנחותים, עניין זה עתיד להפוך לבעיה המרכזית ברואנדה, ההפרדה הגזעית אשר ביצע האדם הלבן בין ההוטו והטוטסי הוא אחד מהגורמים העיקריים למציאות ברואנדה כיום. המתיחות בין הטוטסי לבין ההוטו הגיעה לשיאה ברצח העם ברואנדה כאשר אנשי הוטו רצחו בסביבות מליון בני טוטסי ביחד עם אנשי הוטו מתונים.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי ההוטו הם ברובם עובדי אדמה. הם גם עבדו כרועים עבור אנשי הטוטסי. המזון העיקרי של אנשי ההוטו מורכב מדגנים, שעועית, אפונה, בננות, בטטה ומעט בשר עיזים. רוב ההוטו כיום הם נוצרים, בעיקר קתולים, והשאר מאמינים בדת המסורתית שלהם, לעתים בשיתוף עם נצרות, המתייחסת לאל נדיב בשם "אימנה" ומכירה במכשפים ושדים. בני ההוטו נישאים לרוב בסביבות גיל 17, כאשר הבנות מתחתנות בהגיען לבגרות. הגברים משלמים למשפחת נשותיהם מוהר של פרות ועיזים לקראת החתונה.‏[7]

בעבר, אף על פי שהתגוררו זה לצד זה, הטוטסי וההוטו נבדלו זה מזה ונמנעו מנישואים בין שבטיים. למרות זאת, עדיין היו כאלו אשר השתייכו לתתי-קבוצות; היו גם נישואי תערובת בין הטוטסי וההוטו ובתוך אותו "קלאן" (Clan – משפחה מורחבת) וחרף ההכרה בשוני שביניהם, חיו הללו במשותף.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין נויברגר, ג'נוסייד: רואנדה 1994 רצח-עם ב"ארץ אלף הגבעות", רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2005.
  • Briggs, Philip, Janice, 2006. Rwanda-The Bradt Travel Guide (3rd ed.). London: Bradt.
Travel Guides
  • De Heusch, Luc., 1995. Rwanda: Responsibilities for a Genocide. Anthropology Today, 11 (4), 3-7.
  • De Lame, Danielle., 2005. (Im)possible Belgian Mourning for Rwanda. African Studies Review, 48 (2), 33-43.
  • Hutus 'Killed Rwanda President Juvenal Habyarimana. Accessed in: 20/12/10 http://www.news.bbc.co.uk/2/hi/africa/8453832.stm
  • Leave None to Tell the Story: Genocide in Rwanda. Human Rights Watch. Accessed in: 20/12/10 www.hrw/legacy/reports/1999/rwanda/geno1-3-09.htm#p233_103259
  • Reed, Cyrus., 1995. The Rwanda Patriotic Front: Politics And Development in Rwanda. A Journal of Opinion, 23 (2), 48-53.
  • Uvin, Peter., 1999. Ethnicity and Power in Burundi and Rwanda: Different Paths to Mass Violence. Comparative Politics, 31 (3), 253-271.
  • Prunier, Gérard, 1995. The Rwanda Crisis: History of a Genocide "Rwanda & Burundi: The Conflict", Contemporary Tragedy. The Holocaust: A Tragic Legacy. London
  • Newbury, Catharine., 1995. Background to Genocide: Rwanda. A Journal of Opinion, 23 (2), 12-17.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Jamie Stokes, Encyclopedia of the Peoples of Africa and the Middle East, Volume 1, page 298
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Richard Morrock, The Psychology of Genocide and Violent Oppression, pages 63-64
  3. ^ Robert Meister, After Evil: A Politics of Human Rights, page 135
  4. ^ Jane Caplan, John C. Torpey, Documenting individual identity, page 351
  5. ^ Jones, 2006, 23-31
  6. ^ נויברגר, 2005, עמ' 23-31
  7. ^ Jamie Stokes, Encyclopedia of the Peoples of Africa and the Middle East, Volume 1, page 300