הולופוינט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כדורי S&W ‏40. מסוג חוד חלול, וקליע מורחב לאחר הפגיעה.

הולופוינטאנגלית: Hollow-point) הוא קליע שבראשו שקע שבדרך כלל נועד לגרום לקליע להתפשט ולהפחית את כושר החדירה שלו. בנוסף, התפשטות הקליע נועדה לפגוע ברקמות וכלי דם רבים ככל האפשר. לכן, משתמשים בקליעים אלו תוך ניצול החדירה הנמוכה שלהם – במקומות בהם יש חשש שקליעים רגילים או הרסיסים שלהם עלולים לגרום נזק, למשל במטוסי נוסעים, שפגיעה בדפנות שלהם עלולה להוביל להתרסקות (כלומר, ירי כדור רגיל על חוטף מטוסים עלול לחדור אותו ולפגוע בדפנות המטוס). כמו כן, עקב הסטת מרכז הכובד של הקליע לאחור משתפר הדיוק של הקליע. Jacketed hollow points (מוכר כ- JHP) או Plated Hollow Points מצופים במעטה מתכת נוקשה (לרוב נחושת), על מנת למנוע מהעופרת הרכה (ממנה הקליע מורכב) להתקלף ולהזיק לקנה תוך כדי המעבר המהיר בו. המונח Hollow-Cavity Bullet מתאר קליע בעל שקע גדול במיוחד, קליע זה מתפשט או מתפצל בצורה קיצונית בזמן הפגיעה במטרה.

כיצד התחמושת פועלת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת הפטריה של הקליע לאחר פגיע במטרה.

כאשר קליע הולופוינט פוגע במטרה רכה, נוצר לחץ בתוך השקע שבראש הקליע. הלחץ מופעל על הדפנות הפנימיות של השקע כלפי חוץ, מה שגורם לראש הקליע "להיפתח" כלפי חוץ. למעשה, לאחר פגיעה במטרה רכה מקבל הקליע צורה של פטריה. התרחבות הקליע בזמן הפגיעה מגבילה את כושר החדירה שלו, אך מאידך, גורמת למטרה לנזק מוגבר. הרבה קליעי הולופוינט, בעיקר קליעים מהירים המשתמשים בתרמיל עם הצתה מרכזית, הם בעלי כיסוי (Jacketed), כלומר, חלק מהקליע מצופה בשכבה דקה של מתכת קשה, כגון נחושת או פלדה. הציפוי מעניק לקליע חוזק נוסף, ויכול למנוע ממנו להשאיר שאריות של נחושת בקנה. בקליעים "מבוקרי התפשטות", הציפוי ורכיבים אחרים מונעים מהקליע להתפרק לרסיסים במגע עם המטרה, מכיוון שקליע מרוסק הוא בעל כושר חדירה גרוע.

דיוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחמושת בשימוש צלפים. ניתן להבחין בנקב דק בראש הקליע.

כאשר זקוקים לתחמושת מדויקת, משתמשים לעתים בקליעים כדוגמת Matchking, לקליעים אלו יש נקב דק בקצה. נקב זה מסיט את מרכז הכובד של הקליע לאחור (מכיוון שהחלק הקדמי הופך לקל יותר) ומפחית ממשקלו הכולל של הקליע. דבר זה משפר את המקדם הבליסטי של הקליע, שומר על מהירות גבוהה לכיוון המטרה ומפחית את ההשפעה של רוח צד על הקליע. בקליעים מסוג זה, הדגש הוא על דיוק ולא על מידת התפשטות הקליע – הנזק למטרה (בליסטיקה סופית). למשל, ישנם צלפים בצבא ארצות הברית המשתמשים בתחמושת זו כאשר זקוקים לירי מדויק בטווחים גדולים. הם מאמינים שקליעי Matchking לא גורמים למטרה נזק גדול יותר מאשר קליעים רגילים (Full Metal Jacket). לעומת זאת, ישנם ציידים הטוענים שגם קליעים אלו מתפשטים במגע עם מטרה והם גורמים ל"הריגה אנושית" של החיות. תחמושת בעלת "זנב סירה", מעוצבת כך שהחלק האחורי שלה משתמש ברעיון של תצורת טיפה (דמעה; כלומר, החלק האחורי של הקליע הוא בעל חוד קטום), דבר זה מפחית את הגרר שנוצר בחלק האחורי של הקליע, ומשפר את הדיוק שלו.

בחינת התחמושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינת הבליסטיקה הסופית של תחמושת הולופוינט נעשית באמצעות ירי על ג'ל בליסטי או על חומר אחר המדמה רקמות וגורם להתפשטות הקליע. תוצאות בחינות אלו מתייחסות, בדרך כלל, למידת התפשטות הקליע, עומק החדירה ומשקלו הסופי של הקליע. מידת התפשטות הקליע מלמדת על גודל הפצע שייגרם, עומק החדירה מראה לאיזה עומק הקליע יוכל לחדור, כלומר, האם הוא יהיה מסוגל לפגוע באיבר חיוני. ומשקלו הסופי של הקליע מצביע על כמות החומר שהתפרקה מהקליע במהלך הפגיעה. מאפיינים אלו מורים האם הקליע מתאים לייעודו או לא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליעי עופרת מוצקים, אם הם עשויים מסגסוגת רכה, עלולים להתעוות ולהתפשט בזמן פגיעה במטרה במהירות גבוהה. תכונה זו, בשילוב עם העובדה שרובים נטעני לוע הם בעלי כושר חדירה נמוך ומהירות לוע נמוכה גרמו לכך שלא נוצר צורך בקליעים מתפשטים. קליעי ההולופוינט הראשונים שווקו לקראת סוף המאה ה-19 תחת השם קליעים מהירים (Express Bullets). בקליעים אלו היה שקע בקצה, דבר שהפחית את משקלו של הקליע – והגביר את מהירותו. בנוסף לשיפור המהירות של הקליע, השקע בראש הקליע גרם לו להתפשט בזמן פגיעה במטרה, במיוחד כאשר הקליע היה עשוי סגסוגת עופרת רכה. לקראת סוף המאה ה-19, עם פיתוח אבק שריפה נטול עשן, מהירות הלוע של התחמושת הפכה למהירה יותר, והקליעים הפכו לקטנים וקלים יותר. קליעים אלו היו צריכים להיות מצופים כדי שניתן יהיה לירות אותם (כלומר, קליעים בעלי ליבת עופרת המצופים נחושת). הקליעים החדשים (Full Metal Jacket, FMJ) היו חודרים מבעד למטרה, בדרך כלל, ולא גורמים לנזק משמעותי. דבר זה הוביל לפיתוח תחמושת בעלת קצה רך (Soft Point) ולאחר מכן לפיתוח של קליעי הולופוינט מצופים. תחמושת בעלת קצה רך יוצרה לראשונה בערך בשנת 1890 על ידי הבריטים בעיר ההודית דום-דום (ונקראה תחמושת דום-דום). אך תוך כמה שנים הוצאה התחמושת הזו משימוש צבאי בגלל שנטען על ידי הצבא הגרמני שהיא גורמת לסבל רב, ולפיכך מנוגדת לאמנת האג. למרות זאת, ציידים רבים המשיכו להשתמש בתחמושת זו מכיוון שהיא מאפשרת לתחמושת להיות מהירה ועם זאת קטלנית.

כיום, תחמושת הולופוינט נמצאת בשימוש בעיקר באקדחים, מכיוון שלרובים יש מהירות לוע גבוהה יותר והם משיגים את אפקט ההתפשטות גם באמצעות קליעים מחודדים (לעומת אקדחים, בהם אפקט ההתפשטות יכול להיות מושג, בדרך כלל, רק באמצעות הולופוינט). תחמושת הולופוינט מודרנית משתמשת במספר דרכים על מנת להגיע לביצועים הרצויים:

  • ציפוי דק יותר בראש הקליע מאשר בסופו, מה שמאפשר התפשטות גבוהה יותר של ראש הקליע מאשר שאר הקליע.
  • מחיצות באמצע ליבת הקליע שגורמות להתפשטות להיעצר בנקודה מסוימת.
  • הדבקת ליבת העופרת לציפוי הנחושת על מנת למנוע מהקליע להתרסק לחלקים.
  • שימוש בציפוי מחורץ וכדומה על מנת לגרום להתפשטות או ריסוק הקליע.
  • עמוד קטן בתוך השקע שבראש הקליע (תחמושת הידרה שוק), תפקיד העמוד הוא לאפשר לקליעים לחדור גם במהירות נמוכה (עמוד זה לא מגביר את סיכויי ההתפשטות של הקליע במטרה) [1].
  • קליעי הולופוינט עשויים נחושת, קליעים אלו חזקים יותר מקליעי עופרת מצופים בנחושת, והם מאפשרים התפשטות אחידה של הקליע אפילו במהירות גבוהה.
  • תותב פלסטיק המוכנס לשקע שבראש הקליע ומקנה לקליע צורה של קליע רגיל. מטרת הפלסטיק היא ליזום את התפשטות הקליע ברגע שהפלסטיק פוגע במטרה.
  • תותב פלסטיק המוכנס לשקע שבראש הקליע ומקנה לקליע צורה של קליע רגיל (תותב זה נפרד מהקליע לאחר הירי). מטרת הפלסטיק היא להקנות לקליע צורה של קליע רגיל וכך להימנע ממעצורים שנגרמים בגלל צורתו של הקליע. מעצורים מסוג זה מתרחשים בעיקר באקדחים מיושנים ובתחמושת הולופוינט מיושנת, מכיוון שתחמושת זו קצרה יותר מתחמושת רגילה, היא עלולה להיתקע במסילת ההזנה של הנשק. בכל מקרה, רוב האקדחים כיום מסוגלים לירות תחמושת הולופוינט רגילה ללא תותב פלסטיק (עקב מהפך בתכנון של כלי הנשק).

חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנת האג משנת 1899 אוסרת על שימוש מלחמתי בתחמושת שמתפשטת או משתטחת בקלות בגוף האדם. איסור זה מיוחס, לפעמים, בטעות, לאמנת ז'נבה, אך למעשה הוא המשך של הצהרת סנקט פטרבורג משנת 1868 שאסרה על שימוש בקליעים מתפוצצים במשקל מתחת ל-400 גרם ושימוש בנשק שמחמיר את הפציעות או גורם למוות בלתי נמנע. מדינות החברות בנאט"ו אינן משתמשות בנשק שאסור על פי אמנת האג. למרות האיסור על שימוש צבאי בתחמושת הולופוינט, תחמושת זו נפוצה מאוד בשימוש משטרתי או אזרחי, בעיקר בגלל הפחתת הסיכון הסביבתי בשל חוסר החדירה של הקליעים (כך שהם לא יחדרו את המטרה ויפגעו באדם העומד מצידה השני) דבר המונע גם נתזים ("ריקושטים"; רסיסים שנוצרים כתוצאה מפגיעת קליעים באבנים, מתכת וכדומה). יתרון נוסף של קליעים אלו הוא נטרול מהיר של המטרה. במקומות רבים בהם השימוש בתחמושת מתפשטת אסור, כדוגמת אנגליה, ציד למטרות ספורט של מינים מסוימים בתחמושת רגילה הוא לא חוקי. ישנם מטווחים בהם יש איסור על שימוש בתחמושת רגילה, עקב הנזק שהם גורמים למטרות מתכת ולחפצים נוספים במטווח.

Black Talon[עריכת קוד מקור | עריכה]

Black Talon

בשנת 1992 חברת וינצ'סטר פיתחה את תחמושת ה-Black Talon ("טופר שחור"). קליעים אלו מצופים בחומר סיכה שחור בשם "Lubalox". קליעים אלו הם בעלי שקע בראשם, ומסביב לשקע יש מעין שישה עלי כותרת המצופים בשכבה דקה של חומר חזק שמונע מהם להתעוות, בין כל "עלה" יש חריץ שגורם לעלים להיפתח בזמן הפגיעה, ומכאן שמם: Black Talon (טופר שחור).

למרות שהביצועים של ה-Black Talon לא בהכרח טובים יותר מאשר תחמושת הולופוינט טובה, צורתו המיוחדת של הקליע מאפשרת לו להתפשט במגוון תנאים, ולכן משטרות רבות אימצו את התחמושת. לאחר אירוע ירי המוני ברחוב 101 בקליפורניה בו נעשה שימוש בתחמושת Black Talon, יצאה התקשורת במתקפה על הקטלניות של הקליע. אגודה של רופאים אמריקאים בשם "American College of Emergency Physicians" טענה שהקצוות החדים של הקליע עלולים לחדור מבעד לכפפת הרופאים המטפלים בפצועי ירי, ובכך להעביר להם מחלות המועברות במגע עם דם (לטענה זו לא נמצא ביסוס). בעקבות הביקורת, חברת וינצ'סטר משכה את ידה משיווק חופשי של ה- Black Talon, ועברה לשווק אותו רק לכוחות הביטחון. כמו כן, החברה הפסיקה לשווק את התחמושת עם ציפוי ה- Lubalox השחור ושינתה את שם התחמושת ל-"Ranger SXT". ציפוי הקצה החדש לא שינה את תכונות התחמושת אך היווה מענה לטענות של אגודת הרופאים האמריקאית (ACEP). למרות שהחברה הפסיקה על דעת עצמה את שיווק ה- Black Talon, בשנת 1993 התרחש אירוע ירי נוסף בו הייתה מעורבת תחמושת זו. בעקבות כך נתבעה החברה, אך היא יצאה זכאית.

ישנה שמועה, המוזכרת גם בסרט רונין, שציפוי ה- Black Talon עשוי טפלון שנועד לחדור אפודי מגן. שמועה נוספת טוענת שתחמושת Black Talon אינה חוקית. שמועה זו אינה נכונה, אלא חברת וינצ'סטר החליטה, על דעת עצמה, על הפסקת יצור התחמושת (אמנם, תחמושת זו אינה חוקית במקומות בהם השימוש בתחמושת הולופוינט רגילה אינו חוקי).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הולופוינט בוויקישיתוף