הון עצמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הון עצמי הוא מונח חשבונאי המייצג שווי של החברה בהתאם למאזן שלה. הון עצמי מוגדר כהפרש בין סך הנכסים של החברה לבין סך ההתחייבויות שלה. אם הנכסים עולים על ההתחייבויות ההון העצמי חיובי. במצב זה, לחברה עשויה להיות האפשרות לחלק דיבידנד לבעלי מניותיה. אם המצב הפוך, ההון העצמי הוא שלילי ונקרא גרעון בהון. במצב זה לחברה יש בדרך כלל הפסדים, והיא עשויה להגיע לפשיטת רגל.

בדוחות כספיים של חברות ציבוריות, ההון העצמי עשוי להיות מורכב ממספר פריטים, בהם:

התנועות בהון העצמי של החברה מוצגות בדוח על השינויים בהון העצמי.

לעניין הערכת שווי חברות, ההון העצמי בדרך כלל אינו מייצג את שווי החברה, מכיוון שאינו טומן בחובו את המוניטין ונכסים בלתי מוחשיים אחרים. כמו כן, ערך ההון העצמי אינו מתחשב בתזרימי המזומנים הצפויים של החברה, אילו תמשיך לפעול כחברה (הנחת העסק החי), לעומת שיטת DCF. יחד עם זאת, ניתן להתייחס אליו כסכום מינימלי שאותו ניתן לדרוש תמורת החברה, שכן אם יוצע סכום נמוך יותר, ייתכן שמימוש כל הנכסים וכל ההתחייבויות יניבו תמורה גבוהה יותר, עד לסך ההון העצמי.

[עריכה] ראו גם

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא