הופ סולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הופ סולו
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
זהב בייג'ינג 2008 כדורגל נשים
זהב לונדון 2012 כדורגל נשים
גביע העולם בכדורגל נשים
מתחרה עבור Flag of the United States.svg ארצות הברית
כסף גרמניה 2011 כדורגל נשים
ארד סין 2007 כדורגל נשים

הופ אמליה סולו (אנגלית: Hope Amelia Solo;‏ נולדה ב-30 ביולי 1981) היא כדורגלנית אמריקאית המשחקת בעמדת השוערת. כיום, סולו היא השוערת הראשונה של נבחרת ארצות הברית.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו נולדה בריצ'לנד, וושינגטון ב-30 ביולי 1981. אביה, ג'פרי, היה ממוצא איטלקי שגדל ברובע הברונקס, ויוצא מלחמת וייטנאם. כשהייתה בת שש, התגרשו הוריה וסולו עברה לגור עם אימה. למרות המרחק ממנו, סולו מזכירה שוב ושוב שלאביה הייתה השפעה מרכזית על חייה, עד מותו ביוני 2007 עקב אי-ספיקת לב[1].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו החלה לשחק כדורגל בקבוצת "Three Rivers" באזור מגוריה, ריצ'לנד. כשהייתה בתיכון, שיחקה כחלוצה והובילה את קבוצתה לשלוש אליפויות ליגה רצופות (1996-1998) ולזכייה באליפות המדינה בשנתה האחרונה, תוך כדי שהיא כובשת 109 שערים[2]. כשהחלה לשחק בנבחרת של אוניברסיטת וושינגטון, שינתה את תפקידה ועברה לעמדת השוער. בתקופת לימודיה, נבחרה סולו שלוש פעמים לנבחרת "התאחדות מאמני הכדורגל של צפון אמריקה" וארבע פעמים לנבחרת ה-Pac-12 (התאחדות ספורט של תריסר אוניברסיטאות מובילות).

עם סיום לימודיה, הוזמנה סולו לקבוצת ה-WUSA, פילדלפיה צ'ארג', אולם הליגה פורקה וסולו עברה לשחק בשבדיה. סולו שיחקה 19 משחקי ליגה בשביל קבוצת גטבורג מליגת העל השבדית[3], ובשנת 2005 עברה לשחק באולימפיק ליון מהליגה הצרפתית.

ב-16 בספטמבר 2008, נבחרה סולו לשחק בקבוצת סנט לואיס אתלטיקה מה-WPS - ליגת הכדורגל האמריקאית החדשה שתוכננה לקום באפריל 2009. למרות פתיחת עונה חלשה, שבה ספגה סולו שישה שערים בארבעה משחקים, היא השתפרה וב-13 המשחקים הבאים ספגה רק שמונה שערים. בסיום השנה, היא נבחרה כשוערת העונה בליגה.

במאי 2010, קבוצת סנט לואיס התפרקה וסולו חתמה בקבוצת אטלנטה ביט, גם היא מליגת ה-WPS[4]. במהלך העונה, שתי התבטאויות של סולו ברשת הטוויטר גרמו לרעש תקשורתי ולביקורת נגד סולו; אחרי משחק חוץ של קבוצתה נגד בוסטון בריקרס, האשימה סולו את הקהל המקומי בגזענות וסירבה לחתום לאוהדים. באותו ערב היא צייצה: "שיש לבוסטון קומץ אוהדים שלא נותן כבוד לקבוצה ולליגה". שתי הקבוצות פירסמו הודעה משותפת שבה נכתב שלא הייתה התארגנות של קריאות גזעניות, ושסולו הייתה צריכה להפנות את טענותיה כלפי האחראים ולא לפרסם ברשת החברתית את דעותיה. ההתבטאות השנייה של סולו הייתה נגד הנהלת ושופטי הליגה, כשאמרה שהמשחק נגד וושינגטון היה מכור, בטענה שהנהלת הליגה רצתה שזו תעלה לפלייאוף ולא אטלנטה[5]. סולו נקנסה על ידי קבוצתה ב-2,500 דולר והורחקה ממשחק אחד[6], כשבסוף העונה החליטו שני הצדדים להיפרד. בסיום העונה, נאלצה לעבור ניתוח קשה בכתף - ממנו התאוששה בצורה טובה ומהירה, בניגוד לדעת הרופאים שטענו שלא תוכל לשחק בגביע העולם.

לפני עונת 2011, עזבה סולו את אטלנטה וחתמה בקבוצת מג'יק-ג'ק מפלורידה. קבוצתה של סולו סיימה את העונה במקום השלישי.

נבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, זומנה סולו בפעם הראשונה לנבחרת ארצות הברית, לאחר ששיחקה קודם לכן בנבחרת הצעירה. את הופעת הבכורה שלה ערכה ב-5 באפריל 2000 במשחק נגד נבחרת איסלנד, במשחק שהתקיים בצפון קרוליינה[7]. לטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים ב-2004, זומנה סולו, אבל רק בתור שוערת מחליפה לבריאנה סקארי. שנה לאחר מכן, כבר תפסה את מעמדה והפכה לשוערת הראשונה של הנבחרת, תוך שהיא מדיחה את סקארי בת ה-34. בשנים אלו היא קבעה שיא של 1,054 דקות ללא ספיגה - שיא שהופסק בניצחון 1-4 על צרפת בגביע אלגארבה.

גביע העולם 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגביע העולם ב-2007, הגיעה סולו כשוערת הבכירה של הנבחרת. בשלב הבתים וברבע הגמר, הצדיקה סולו את מעמדה, כשספגה רק שני שערים בארבעה משחקים ושמרה בשלושה מהם על שער נקי. למרות זאת, בחצי הגמר נגד ברזיל, העדיף המאמן גרג ריאן את בריאנה סקארי, השוערת הוותיקה שלא שיחקה שלושה חודשים, רק משום שהיה לה עבר טוב נגד הברזילאיות[8]. האמריקאיות הפסידו 0-4, ורצף של 51 משחקים ללא הפסד נקטע.

העימות שאחרי חצי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון ספונטני שנערך אחרי חצי הגמר נשמעה סולו מאוכזבת מאוד מהחלטת המאמן[9]: "זו הייתה החלטה שגויה של המאמן, כל מי שמבין כדורגל יודע את זה. אין לי ספק שהייתי עוצרת את הכדורים האלה. אנחנו לא ב-2004, אלא ב-2007 וזה לא משנה מה מישהי עשתה לפני שלוש שנים במשחק על מדליית זהב. אתה לא יכול לחיות את העבר". ראיון זה גרם לכעס רב כנגד סולו, למרות שיום למחרת התנצלה בפני סקארי וטענה שהראיון לא היה נגדה אלא נגד החלטת המאמן, גרג ריאן[10]. יומיים לאחר מכן, החליט ריאן לספסל את סולו ולא לשתף אותה במשחק על המקום השלישי נגד נורבגיה. קפטנית הנבחרת, קריסטין לילי, הבהירה שההחלטה להשעות את סולו הוחלטה והוסכמה על ידי כל הקבוצה.

סולו נכללה בסגל הנבחרת המורחב לסדרת המשחקים נגד נבחרת מקסיקו שנערכו זמן קצר לאחר גביע העולם. למרות פנייה של שחקניות הנבחרת לפדרציית הכדורגל של ארצות הברית בטענה שמגיע לסולו לשחק, היא לא זכתה להשתתף באף אחד משלושת המשחקים. המשחק השלישי נגד מקסיקו שנערך ב-20 באוקטובר, היה משחקה האחרון של הנבחרת ב-2007, כשבסוף השנה, ריאן עזב את תפקיד המאמן ובמקומו מונתה פיה סונדהאגה השבדית.

המשחקים האולימפיים 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 ביוני 2008, פורסם סגל הנבחרת למשחקים האולימפיים בבייג'ינג, וסולו סומנה כשוערת הפותחת. בריאנה סקארי השוערת הוותיקה, לא זומנה לסגל ונראה היה כי שום דבר כבר לא יוכל להדיח את סולו מההרכב הראשון. ב-21 באוגוסט, נערך גמר הטורניר, בשיחזור של גמר המונדיאל משנה לפני כן - ארצות הברית נגד ברזיל. הפעם, ידן של האמריקאיות הייתה על העליונה וניצחון קטן של 0-1 בהארכה, הביא את מדליית הזהב לארצות הברית. אחרי המשחק, גרפה סולו את רוב השבחים - אחרי שעצרה שוב ושוב את ההתקפה הברזילאית בראשות השחקנית הטובה בעולם דאז, מרטה[11].

גביע העולם 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהחמיצה את רוב שלב המוקדמות עקב הפציעה בכתף, זומנה סולו לסגל הנבחרת לגביע העולם ב-2011 שנערך בגרמניה. אחרי ששמרה על שער נקי בשני המשחקים הראשונים נגד צפון קוריאה וקולומביה, ספגה סולו שני שערים בהפסד לשבדיה - הפסד שגרם לארצות הברית לסיים במקום השני בבית המוקדם, ולפגוש את יריבתם המרה, ברזיל, ברבע הגמר.

המשחק בין השתיים נשלח לדו-קרב בעיטות הכרעה, לאחר שאבי וומבאך האמריקאית כבשה שער שוויון בדקה האחרונה של ההארכה. במהלך דו-קרב הפנדלים, עצרה סולו את הפנדל השלישי של הברזילאיות והעלתה את ארצות הברית לחצי הגמר נגד צרפת. אחרי המשחק, סולו שיבחה את חברותיה לנבחרת ואמרה לתקשורת ש"למרות שהיינו עם שחקנית אחת פחות ובפיגור של שער אחד בהארכה, הרגשנו שמשהו הולך לקרות"[12]. בניצחון 1-3 על צרפת בחצי הגמר, הפכה סולו לשוערת השנייה בהיסטוריה שמגיעה למאה הופעות בינלאומיות (אחרי חברתה לנבחרת, בריאנה סקארי).

במשחק הגמר, פגשו האמריקאיות את נבחרת יפן המפתיעה. למרות שפעמיים הובילו ביתרון של שער, לא הצליחו האמריקאיות לשמור על התוצאה ובסופו של דבר, הפסידו ליפן 1-3 בדו-קרב פנדלים. למרות ההפסד, הפגינה סולו הערכה רבה כלפי הנבחרת היפנית ובירכה אותם[13]. בטקס הסיום של הטורניר, זכתה סולו בפרס כפפת הזהב (השוערת המצטיינת) ובכדור הארד (השחקנית השלישית בטיבה במונדיאל). כמו כן, היא נכנסה להרכב מצטייני הטורניר[14].

הפרסום שאחרי גביע העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר גביע העולם ב-2011, ובעיקר לאחר משחקה המצוין נגד ברזיל ברבע הגמר, הפכה סולו בין לילה לכוכבת אמריקאית ואף לסמל מין[15]. חודשיים לאחר מכן, הוזמנה סולו להשתתף בתוכנית הריאליטי, רוקדים עם כוכבים וסיימה במקום הרביעי. באוקטובר 2011, הופיעה בעירום על שער המגזין ESPN, במהדורה שנתית שאת כולה מעטרים ספורטאים מובילים ללא בגדים[16].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hope Solo – Inspiration From A “Homeless” Father, אוגוסט 2008
  2. ^ Richland native Solo sending hope, באתר KVEW TV‏, 20 בספטמבר 2007
  3. ^ 22. Hope Solo, ספטמבר 2011
  4. ^ Beat agrees to terms with Solo, Ellertson, and Aluko, באתר Women's Professional Soccer‏, 1 ביוני 2010
  5. ^ Steven Goff,‏ Goalkeeper Hope Solo vents again after women's soccer match, criticizes referee and league, באתר The Washington Post‏, 13 בספטמבר 2010
  6. ^ Steven Goff,‏ Hope Solo disciplined for Twitter comments, באתר The Washington Post‏, 14 בספטמבר 2010
  7. ^ Goalkeeper Hope Solo, באתר Soccer Times‏, 12 ביולי 2011
  8. ^ U.S. calls on veteran Scurry to play goal vs. Brazil, באתר ESPN‏, 26 בספטמבר 2006
  9. ^ Ryan's goalkeeper switch backfires in a big way goal vs. Brazil, באתר ESPN‏, 27 בספטמבר 2007
  10. ^ U.S. goalie Solo apologizes on her Web site, באתר ESPN‏, 28 בספטמבר 2007
  11. ^ Longman, Jeré,‏ Solo Thwarts Brazil in Victory in Overtime, באתר The New York Times‏, 23 באוגוסט 2008
  12. ^ Solo Save Gives USA 5-3 Win in Shootout, באתר PAC-12‏, 11 ביולי 2011
  13. ^ US Women Speak after Penalty Shootout Loss to Japan in Women's World Cup Final, יולי 2011
  14. ^ FIFA.com – Double delight for Sawa, יולי 2011
  15. ^ קריירת סולו: תכירו את סמל הסקס הבא של אמריקה, באתר xnet‏, 20 בספטמבר 2011
  16. ^ השוערת הטובה בעולם הצטלמה בעירום, באתר ynet‏, 6 באוקטובר 2011
הקודם:
קארלי לויד
כדורגלנית השנה בארצות הברית
2009
הבא:
אבי וומבאך