הוצאה להורג לאחר המוות

הוצאה להורג לאחר המוות היא הוצאה להורג טקסית של גופתו של אדם שכבר מת.

כמה דוגמאות:

• בלעם - על פי האמורא רב, הרגו בני ישראל את בלעם בכל ארבע מיתות בית דין: סקילה, שרפה, הרג וחנק (סנהדרין ק"ו ב). רש"י במקום מפרש: "שתלאוהו והציתו אש תחת הצליבה, וחתכו ראשו ונפל לתוך האש, תלייה היינו חנק, חתיכת הראש הרג, כשנפל לארץ - סקילה, כשנפל לאור היינו שריפה".

• האפיפיור פורמוסוס (Formosus, נפטר ב-896), שגופתו הוצאה מקברה על ידי יורשו, האפיפיור סטפן השביעי, הולבשה בבגדי אפיפיורות והושבה על כיסא האפיפיור כדי לעמוד ל"משפט", שנודע מאוחר יותר כאו "סינודת הגופה" (Synod Horrenda). הוא נמצא אשם, והגופה הופשטה, 3 אצבעות נכרתו מידה הימנית, והיא הושלכה לנהר הטיבר.

• ג'ון ויקליף (1328 - 1384) הועלה על המוקד ככופר 12 שנה לאחר מותו.

• ולאד השלישי (המשפד) (1431 - 1476), שראשו נכרת לאחר רציחתו.

• ריצ'רד השלישי מלך אנגליה (1452 - 1485), שנתלה על ידי יורשו המלך הנרי השביעי לאחר מותו בקרב בוסוורת' (Bosworth). גופתו הושחתה עוד לאחר פיזור המנזרים, ולפי האגדה, הושלכה לנהר סור (Soar).

• פייטרו הקדוש מוורמיגלי (1500 - 1562), שנשרף ככופר לאחר מותו.

• אוליבר קרומוול (1599 - 1658), פוריטן מנהיג מלחמת האזרחים באנגליה. גופתו הוצאה מקברה על ידי המלך צ'ארלס השני ונתלתה בטייבורן (Tyburn) ואז הושלכה, ללא ראש, לבור. הראש הובא לקבורה לבסוף בשנת 1960.

• פרנסואה דובליה (1907 - 1971) הדיקטטור של האיטי, שגופתו הוצאה מקברה ו"הוכתה למוות" באופן טקסי בשנת 1986.