הוצאה להורג מבוימת

הוצאה להורג מבוימת היא שיטת עינוי פסיכולוגי, שבו גורמים לקורבן להאמין שהוא מובל להוצאה להורג. בדרך כלל, זה כולל כיסוי של עיני הקורבן, דרישה שיצהיר על בקשותיו האחרונות, אילוץ הקורבן לחפור את הקבר שלו ולעיתים אף אילוצו לצפות במספר הוצאות להורג אמיתיות המתרחשות באותו מקום, ובכך לגרום לקורבן להאמין כי יוצא להורג בפעם הבאה. לעיתים ירי ליד הקורבן או ירי של כדורי סרק עליו מסיים את האירוע.

המטרה בביום הוצאה להורג היא לגרום לקורבן העינויים טראומה נפשית. הטראומה תוביל להתמוטטות, ולמצב שבו הקורבן יודה או יגיד כל דבר על מנת להפסיק את העינויים, או תרתיע את הקורבן מלפעול בצורה מסוימת, בתור "אזהרה" כי זו תוביל להוצאה אמיתית להורג.

במהלך מלחמת עיראק הואשמו מספר קצינים בצבא האמריקאי כי ביצעו הוצאות להורג מבוימות באסירים. גם צבא צפון קוריאה השתמש בעינויים מסוג זה על מנת לסחוט הודאות בריגול מחיילי ספינת הריגול USS Pueblo ב-1968. ניצולי משבר בני הערובה באיראן דיווחו כי גם שם בוצעו הוצאות מבוימות להורג.

בין קורבנותיה הידועים של הוצאה להורג מבוימת היו הסופר הסיני ג'אנג שיאנליאנג והסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי (ב-1849). דוסטויבסקי השתייך ל"חוג פטרשבסקי", וחוקרי צבא הצאר, במסגרת העינויים, העמידו את חברי החוג מול כיתת יורים, למרות שכבר ידעו כי התקבלה חנינה מן הצאר. החוויה השפיעה קשות על כתיבתו של דוסטויבסקי. שטפן צווייג כתב על כך ב"שעות הרות גורל".

הוצאה להורג מבוימת מופיעה לעיתים קרובות ביצירות אמנות ותרבות פופולרית, בשל המתח שהיא יוצרת אצל הקהל. דוגמאות לכך הן ההוצאות המדומות להורג בסרטים "האיש שבפנים" של ספייק לי, "ונדטה" ו"המתווך".

הוצאה להורג מבוימת משתייכת לקבוצת סוגי עינויים הקרויה "עינויים לבנים" - סוגי עינויים נפשיים ופסיכולוגיים קשים, אשר אינם גורמים נזק פיזי ישיר.

קישורים חיצוניים

• איתן רבין, החיילים ביימו הוצאה להורג - הפלשתינים הודו, באתר nrg‏, 10 באוגוסט 2004