מ. מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הוצאת מ. מזרחי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת חלף עם הרוח שיצא ב"מועדון הספר הטוב" בהוצאה. עיצוב העטיפה: מ' אריה.

מ. מזרחי היא הוצאת ספרים ישראלית בבעלותו של מאיר מזרחי.

מ. מזרחי היא אחת משלוש הוצאות הספרים הפרטיות הפעילות הוותיקות ביותר‏‏[1]. במהלך יותר מחמישים שנותיה הוציאה ההוצאה למעלה מ-3,000 כותרים.

תוכן עניינים

[עריכה] ראשית הדרך

מאיר מזרחי, שעלה לארץ מטורקיה בגיל 18 החל לסחור בספרים עוד במהלך שירותו הצבאי. לאחר שחרורו היה רוכל ספרים בשוק לוינסקי. הוא קנה מלאים של הוצאות ספרים שפשטו רגל ולאחר מכן גם את זכויות התרגום של הוצאות אלה. החל משנת 1955 הפך להוצאת ספרים פרטית עצמאית.

הוא הבחין בצמא גדול בציבור לקרוא ספרים איכותיים בתרגום עברי שווה לכל נפש (וזאת בניגוד לתרגומים הארכאיים של הוצאות כגון הוצאת שטיבל או הוצאת אמנות). מזרחי נעזר באריה חשביה ואליעזר כרמי על מנת לאתר ספרים ולרכוש את זכויות התרגום שלהם. כך יצאו בהוצאתו ספרים ממיטב הספרות העולמית משל מארק טוויין, צ'ארלס דיקנס, אמיל זולא, אונורה דה בלזק, גי דה מופסאן, אלכסנדר דיומא האב ועוד. הספרים תורגמו על ידי מיטב הסופרים העבריים כגון בנימין תמוז, אהרון אמיר, אוריאל אופק, אדיר כהן ועוד. חלק מהמתרגמים נרשמו תחת שם עט משום שראו בתרגום עבור מזרחי משום פחיתות כבוד.

[עריכה] מועדון הספר הטוב

מזרחי התכוון תמיד להפיק רווחים כלכליים ממכירת ספרים ובשל כך הדפיס גם ספרים מסוגת ה"ספרות הזולה" כגון ספרי בלשים, מתח, מיסתורין ורומן רומנטי. חלק מהספרים יצאו תחת המותג "מועדון הספר הטוב", בעריכת אליעזר כרמי, בפורמט גדול ובכריכה קשה בניגוד ל"ספרות זולה" בעולם. הסדרה הוזמנה על ידי אברהם הר-גיל שהיה משווק עצמאי שפיתח שיטות שיווק לספרי ההוצאה הישנים והחדשים והליח לחדור לשם מכירות לאירגונים ובתי ספר.רעיונו היה ליצור עירבוב אטרקטיבי של ספרים חדשים עם הישנים שמכירתם ירדה והם בעלי סגנון דומה ולבדלם בעזרת שם סידרה ,עיצוב וקופסת אריזה נפרדת. הסדרות שווקו על ידו למפעלים ולועדי עובדים אליהם הצליח לחדור. מזרחי הקפיד שלא תהיה בספרים מידה מופרזת של מיניות ופורנוגרפיה וספרים מסוג זה העביר לאורי שלגי מרמדור. בין הספרים הפופולריים בהוצאה ניתן למנות את ספרי אגתה כריסטי, אליסטר מקלין, הרולד רובינס ובמיוחד דיימון ראניון עבורו התקין המתרגם אליעזר כרמי מילון ייחודי. עקב עיסוק זה נמנע ממזרחי להתקבל להתאחדות המו"לים בישראל במשך שנים רבות.

ב"מועדון" יצאו גם ספרים שנחשבים ל"ספרות יפה" כשל הסופר הגרמני אריך מריה רמרק, זוכת פרס נובל פרל בק ואחרים, כולל הספר הקלאסי חלף עם הרוח.

[עריכה] עיצוב גרפי

כבר מימיה הראשונים של ההוצאה הופקד ידידו של מזרחי, הצייר מ' אריה (אריה מוסקוביץ') על ציור עטיפות הספרים ועל העריכה הגרפית של רוב ספרי ההוצאה. למרות שציוריו של מוסקוביץ' היו צנועים יחסית לספרות זולה בעולם (המאופיינת בין השאר בציורי עטיפה אירוטיים), התקבלו העטיפות בארץ, שלא הייתה מורגלת בעטיפות ספרים מצוירות, כ"פרוצות" ו"לא מוסריות".

מ' אריה היה במשך שנים רבות מאייר הבית של ההוצאה והעורך הגרפי שלה והשפיע רבות על עיצוב ספרי הסוגה בארץ ועל הקומיקס בישראל‏‏[2].

[עריכה] ספרות נוער

[עריכה] שיתוף הפעולה עם שרגא גפני

אחד ההסופרים המקוריים היחידים של ההוצאה והמזוהה עמה ביותר היה שרגא גפני. הוא הוציא בהוצאה מאות כותרים, רובם לנוער, תחת שמו ותחת שמות-עט רבים. הוא און שריג, מחבר סדרת דנידין הרואה ואינו נראה הפופולרית. הוא גם אבנר כרמלי מחבר הסדרות הספורטאים הצעירים, הבלשים הצעירים, הימאים, האמיצים ועוד. תחת שמו פרסם גפני את סדרת "עולם התנ"ך לילד" וערך את "אנציקלופדיית מדע לנוער". בנוסף תירגם גפני עבור ההוצאה מספרי אניד בלייטון ומארק טוויין.

[עריכה] חוברות קומיקס ומגזינים

בין השנים 1971 עד 1976 הוציא מזרחי את מגזיני הילדים "פופאי" (נכתב "פופי") ו"חברי'ה" בעריכת יוסי גמזו. רוב החוברת הוקדש לעלילות קומיקס של פופאי המלח (שהפך לדמות ישראלית עם מאפיינים שונים מהדמות הבינלאומית). בנוסף יצאו חוברות קומיקס אחרות על עלילות "טקס איש המערב הפרוע", טרזן, דמות בשם "זאגור" ועוד.

[עריכה] התנגדות וביקורת

מאז ראשיתה הייתה ההוצאה נתונה בביקורת קשה מצד הממסד הספרותי בישראל. לגבי הספרות היפה שיצאה בהוצאה נטען שתרגומיה אינם מדויקם, שהעריכה שלהם אינה קפדנית ושלשונם דלה. כמו כן פגעה ההוצאה בחלוקה הברורה בין הוצאה "מכובדת" לספרות יפה והוצאת "ספרות זולה" ובכך טישטשה את האבחנה בין הסוגות השונות של הספרים ובלבלה את הקהל.

בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הצטרפו להתנגדות הכללית של הקהל הרחב בנוגע ל"עטיפות זולות ופרוצות" ו"תכנים עלילתיים ירודים ולא מוסריים" גם קולותיהם של מתרגמי ההוצאה עצמם כאוריאל אופק ואדיר כהן שביקרו את התכנים המקוריים ובמיוחד את סדרותיו של שרגא גפני.

אוריאל אופק טען שהסדרות של שרגא גפני נגועות בגזענות ומרעילות את נפש הנוער ואף קרא להורדתן ממדפי חנויות הספרים והספריות הציבוריות.

אדיר כהן פרסם ספר בשם "פנים מכוערות במראה" על הסטראוטיפים של הערבים בספרות העברית ובו הזהיר מפני ספריהם של שרגא גפני ויגאל מוסנזון (חסמבה, שיצאה בהוצאת רמדור) כאחראים עיקריים לסטריאוטיפים גזעניים.

[עריכה] שנות ה-80 ואילך

[עריכה] המשבר הגדול

בראשית שנות השמונים הגיעו רווחי ההוצאה לשיא ומזרחי אף החל בהקמת בית מידות ביישוב הפאר סביון. אולם בה בעת נפטר מפיץ ההוצאה א' גד, דבר שגרם לקשיים רבים בהפצה שנוהלה באופן ריכוזי ביותר, והטלוויזיה הצבעונית הפכה למוקד משיכה בתרבות ובבידור ששינתה את הרגלי צריכת ספרי הבידור על ידי הקהל המבוגר ובעיקר על ידי הנוער. מכירות הספרים והחוברות צנחו וההשקעה הרבה בבניית הבית בסביון סיבכה את מזרחי בהוצאות כספיות ובחובות עד כי נאלץ למכור את הבית.

בינה אופק תולה את המשבר בחוסר יכלתו של מזרחי להתמודד עם השינויים המפליגים הן בהרגלי הצריכה והן בתכני הספרים מסוגת הספרות הזולה שהפכו יותר ויותר מיניים, כולל רמזים להומוסקסואליות, שלא הייתה מקובלת עליו כלל.

[עריכה] תחייה והערכה מחודשת

בשנות ה-2000 חלה תפנית. חוקרי ספרות ילדים (ובהם אף מבקר לשעבר כאדיר כהן) מודים כי להוצאת מ. מזרחי היה תפקיד מרכזי בהחדרת אהבת קריאה לנוער ובתרגומי מופת של ספרות העולם (למשל גילי בר הלל טוענת שתרגומו של אוריאל אופק לקוסם מארץ עוץ שיצא במ. מזרחי הוא הטוב מסוגו בעברית).

רבים מאנשי התרבות המרכזיים בארץ (למשל: אמנון דנקנר, דוד טרטקובר‏‏[3]) הודו שהם קראו את ספרי ההוצאה ושאלו השפיעו עליהם או היוו להם מקור השראה ופתח לתרבות העולם.

גל של תפיסה נוסטלגית החזיר את ספרי דנידין וספרים אחרים של ההוצאה למדפי החנויות והעיצובים הגרפיים שלה נכנסו כאלמנטים קישוטיים ביצירות כגון אלה של אתגר קרת ופריטי עיצוב בפאבים ומועדונים שונים המתייחסים אליה כמוצר תקופתי.

הדיון בספרי ההוצאה ותכניהם חי בקרב אנשי חינוך למשל "ביום ד' ה-4.2. 2004 התנהל בבית הספר ויצ"ו הדסים... משפט ציבורי של התלמידים בשאלה האם מה שנקרא "הספרות המגוייסת" לילדים של סופרים כמו יגאל מוסינזון (סדרת ספרי חסמבה), שרגא גפני (דנידין, הספורטאים הצעירים ועמיתיהם המרובים) ואחרים הועילו לנוער הישראלי ופיתחו בו ערכים חיוביים או הזיקו לו והפכו אותו לעדה של גזענים רצחניים מזילי ריר" ‏‏[4]". במשפט "זוכו" הספרים עקב הטענה שהם רק שיקפו את הנכון לזמן ולתקופה בה נכתבו ושכאלה הם בעלי ערך.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ‏"בחמישים השנה שחלפו מאז הקים [מאיר מזרחי] את הוצאתו יש רק עוד שני אנשים נוספים שעסקו בהוצאה לאור ששרדו זמן כה ארוך עד עצם היום הזה בתחום זה ואלה הם אורי שלגי ועזרא נרקיס ששניהם היו ידועים בעיקר כמוציאים לאור של 'ספרות קלה'". אלי אשד 18 במרץ 2005
  2. ^ אלי אשד, העולם המופלא של מ. אריה
  3. ^ ‏אמנון דנקנר, דוד טרטקובר‏, איפה היינו ומה עשינו, כתר ספרים
  4. ^ ‏ראו אלי אשד, משפט דנידין וחסמבה
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא