הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף" או "יד שבתי" מהדורה מיוחדת לא כוללת מפתחות) הוא גוף העוסק בהוצאת ספרים תורניים. התפרסם במיוחד בהוצאה חדשה של ספרי ההלכה של הרמב"ם.

הוצאת שבתי פרנקל נוסדה על ידי רבי שבתי פרנקל בבני ברק בשנת ה'תש"ל לשם הוצאת משנה תורה לרמב"ם, לזכר רבי יוסף נחמיה קורניצר ורבי יוסף פרנקל (אביו של רבי שבתי). בהמשך הוציא לאור גם את ספר המצוות לרמב"ם, ספר המפתח למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא, קיצור שולחן ערוך ועוד. לאחר פטירתו של שבתי פרנקל, מנוהלת ההוצאה על ידי חתנו החורג נפתלי קפלן.

העורך הראשי של ההוצאה היה הרב דוד צבי הילמן, ושותפים לעריכה הרב אהרן יהושע צוקר, הרב דוד מיכאל שמידל, הרב חיים מאיר שטיינברג והרב דוד רביץ. ההוצאה מתאפיינת בהשקפה חרדית ליטאית, כשלמשל לא מובאים בשום מקום חידושיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ושל שאר רבני הציונות הדתית, לא חידושיהם ופירושיהם של הרב יוסף קאפח ורבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר מחב"ד. ספרי ההוצאה הינם שימושיים במיוחד, וניתן למצוא אותם בישיבות ובבתי כנסת רבים.

הוצאת הרמב"ם

בהוצאת שבתי פרנקל הגיהו את לשון הרמב"ם [ואת צורת החלוקה להלכות] על פי כתבי יד רבים ודפוסים ישנים, ותיקנו שיבושים רבים, ביניהם שיבושים של הצנזורה הנוצרית. כמו כן הגיהו את כל נושאי כליו של הרמב"ם על פי כתבי היד המצויים והדפוסים הראשונים. בנוסף צירפו לראשונה מכתבי יד חיבורים חשובים על הרמב"ם, כמו פירושו של מנוח בן יעקב, הגהות משה הכהן מלוניל, פירושו של מהר"י קורקוס, הגהות מרבי עקיבא איגר. בנוסף לזאת, ליקטו את דברי הגר"א בכל מקום שהם קשורים לדברי הרמב"ם. הוספה ייחודית ובולטת היא ספר המפתח - מפתח ענק למאות ספרים הדנים בדברי הרמב"ם ומפרשיו, כאשר לכל עניין שנדון בספר מוקדמות כמה מילים לתמצת את העניין עליו נכתב שם. כמו כן ערכו מקורות וציונים – ציוני מקורותיו של הרמב"ם מכל ספרות חז"ל ומהגאונים, ציונים לראשונים שדנו בדברי הרמב"ם והשואה תמציתית בין שיטות ראשונים אחרים לשיטת הרמב"ם, וציונים להלכות שהובאו בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים, ילקוט שינויי נוסחאות – חילופי נוסחאות משמעותיים בדברי הרמב"ם והראב"ד מכתבי יד, ספר הליקוטים – ליקוט מפרשים על הרמב"ם, בהם כמה מכתבי יד הנדפסים לראשונה.

הכרך הראשון יצא בשנת ה'תשל"ה בירושלים על ספר זמנים, ובראשו נדפסו הסכמותיהם של גדולי תורה, בהם רבי יעקב ישראל קנייבסקי, רבי משה פיינשטיין ורבי שמואל הלוי וואזנר. היקף החומר שבספר המפתח לכרך הראשון היה מצומצם יחסית לאלו שבאו אחריו, והוא כלל מיפתוח ל-300 ספרים בלבד. כמו כן הצפי של עורכי הספר היה שחלקי המדע ואהבה יכנסו בכרך אחד, וכן גם חלקי עבודה וקרבנות, אך בסופו של דבר עם הגדלת החומר הממופתח במאות אחוזים נאלצו עורכי המהדורה לחלקם לשני כרכים. בשנת ה'תשל"ז יצא לאור ספר נשים שעליו מופיעה הסכמת רבני הבד"ץ של העדה החרדית. בספר קנין שיצא לאור בשנת ה'תש"נ כבר כלל ספר המפתח מיפתוח של למעלה מ-900 ספרים, ומשם ואילך הוסיפו עוד מאות ספרים נוספים. הכרך האחרון שיצא הוא ספר אהבה, שיצא לאור בבני ברק שנת ה'תשס"ה, והשלים בזה את המהדורה כולה.

מלאכת ההגהה הדקדקנית והמצוינת ושאר ההוספות המיוחדות, שנעשו בעמל ובכשרון רב, הפכו את מהדורת פרנקל למהדורה הסטנדרטית של הרמב"ם, בין בחוגי הישיבות ובין בחוגי האקדמיה.

הדפסת התלמוד הבבלי

במקביל לעבודתם על הוצאה לאור של הרמב"ם, החלו בהוצאה לאור של התלמוד הבבלי. הקו המנחה של מהדורתם הוא להביא את כל שינויי הנוסח המשמעותיים הקיימים בכתבי יד או בדפוסים ישנים, וכן להוציא ספר מפתח לתלמוד כמו זה שהוציאו על הרמב"ם. בשנת ה'תשנ"ז הוציאו לאור את ספר המפתח ושינויי נוסחאות על מסכת בבא קמא, וכן את התלמוד בבלי עצמו עם שינויי נוסחאות. ספר המפתח כולל מיפתוח של למעלה מ-1400 ספרים. הספר יצא לאור בהסכמותיהם של הרב שלמה זלמן אוירבך, רבי יוסף שלום אלישיב, רבני הבד"ץ של העדה החרדית, רבי שמואל הלוי וואזנר ורבי חיים קנייבסקי. לאחר מכן יצאו במשך הזמן ספרי מפתח (ללא שינויי נוסחאות) של מסכתות בבא בתרא ובבא מציעא.

בשנת ה'תש"ע יצאה לאור על ידי ההוצאה מהדורה חדשה של הגדה של פסח ובה ליקוט מקיף של דברי הראשונים על ההגדה, ובסוף הספר צירפו את הרמב"ם על הלכות חמץ ומצה שבהוצאתם, עם הוספה של ספר המפתח המחודש.

תכניות לעתיד

המכון מתעתד להוציא לאור מחדש את ספר זמנים ואת שאר אגרות ותשובות הרמב"ם, את תשובות רבי אברהם בן הרמב"ם, אגרות הרמ"ה וחכמי פרובינצה [כתאב אלרסאייל] ואת תשובות ר"י הנגיד – נכד הרמב"ם, ואת ספר המפתח על שאר חלקי התלמוד בבלי.

קישורים חיצוניים

• דף הוצאת שבתאי פרנקל במאגר המו"לים הישראלי
• ביקורת על אי הבאת דברי גדולי הציונות הדתית
• ביקורת ותגובה על אי הבאת דברי רבי יוסף קאפח

לקריאה נוספת

• מאמר בקורת על מהדורת פרנקל לספר זרעים, יונה עמנואל, המעין ניסן ה'תשנ"א
• מאמר תגובה על המאמר הנ"ל, ותשובה מכותבו, יעקב בלאוי, המעין תמוז ה'תשנ"א